שתף קטע נבחר

מהפכת המובייל: לאן היא עוד תוביל אותנו?

פיתוח האפליקציות החליף את עולמות התוכן הסלולריים והפך לענף כלכלי שמצמיח פירות מזהב. איך זה קרה ומה היעד הבא?

מתים לשמוע את הסינגל החדש של אדל? לחצו כאן להורדת הרינגטון בעלות של 7.90 שקלים ותוכלו להאזין לו ישירות מהסלולרי. אמנם המשפט הזה נשמע מיושן כמעט כמו סיפורי "כך-המתנו-לקו-טלפון-של-בזק-שבע-שנים" שמסופרים בכל ארוחת שישי ישראלית אחת לחודש, אבל לפני פחות מעשור זה כל מה שהטלפון הסלולרי היה מסוגל לעשות. למיטיבי לכת - היו גם משחקי חשיבה מורכבים כדוגמת "סנייק", והמכורים באמת היו משלמים סכומים רציניים עבור הזכות להשתתף במשחקי טריוויה סלולריים.

אז, לפני עידן הטלפונים החכמים, קראו לזה "עולמות תוכן סלולריים" – "מכרה זהב עבור מפעילות הסלולר והחברות שעסקו בתחום", מספר עמרי ארגמן, מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי במשרד הפרסום הדיגיטלי moblin."עולמות התוכן כללו רינגטונים, משחקים, טפטים, קטעי וידאו. וכמו בכל תחום - היו גם נוכלים, כל מיני שירותים שמרגע שנרשמים אליהם אין אפשרות להסיר את עצמך. יש חברות שהיו עושות מיליוני שקלים בחודש רק מתוכן סלולרי, וכל ערוץ ההכנסה הזה התפוגג ברגע שנכנס הסמארטפון".

עמרי ארגמן (צילום: יח"צ) (צילום: יח
עמרי ארגמן(צילום: יח"צ)


ארגמן מספק פרספקטיבה די מקיפה על הנושא. את הצעדים שלו בתחום, החל באמצעות זיהוי השוק ופיתוח הכפתור המהפכני - "שלח לסלולרי". עד אז, מתחת לכל תמונת אינטרנט היו שני לחצנים - "הדפס", ו"שלח לחבר". הכפתור החדש בעצם איפשר למשתמשים לקבל תמונות מותאמות לסוג המכשיר. והמחיר? "בישראל השירות הזה עלה 6 שקלים לתמונה", הוא אומר. "הייתה חלוקת הכנסה עם המפעילות הסלולריות ובכל זאת זה היה מודל עסקי מנצח".

ברמה הטכנולוגית, מה חיסל סופית את עולמות התוכן הסלולריים?

"שני דברים: הראשון - תשתית האינטרנט. ברגע שאני יכול לגלוש לאתר דרך הטלפון אז אין צורך בגורם מתווך. כשהתאפשרה תשתית, האתרים היו קריאים ומהירות הגלישה הייתה סבירה, חוויית השימוש השתפרה פלאים. הדבר השני זה גודל המסך. ברגע שהמסכים גדלו ונוסף האלמנט האינטואיטיבי של הטאץ' זה שינה את הכל. בהמשך כשהאייפון התפתח, הוא כבר ממש איחד את הכל לתוכו - מצלמה, נגן מוזיקה, גלישה סלולרית".

הכל התחיל באייפון

גם ציקי נפתלי, מייסד ומנכ"ל קבוצת המובייל Zemingo, המובילה בפיתוח אפליקציות ומערכות מתקדמות למובייל, מסמן את האייפון כגרעין מהפכני. "אפל לא המציאו את הסמארטפון, אבל איכשהו ב-2008 כל הכוכבים התיישרו. הם הוציאו את האייפון שהיו לו הרבה חיישנים, כולל הפונקציה של מסך טאצ'. אבל בניגוד למכשירים אחרים בשוק עם הפונקציה הזו, הטאצ' של האייפון היה מכני. זום אין ואאוט - מגדילים ומקרבים עם האצבעות, וה"אנלוק" שנעשה עם האצבע ונותן ממש תחושה שפתחנו את הטלפון עם האצבע. הם ייצרו גם דפדפן שיש לו יכולת גלישה אמיתית. מעל לכל - הם סיפקו את התשתית לכך שכל מפתח בעולם יוכל לתרום משהו ושיהיה לו ערך - ה"אפסטור". זה ההבדל המכריע בין עוד מכשיר שאפשר לפתח עבורו ווידג'טים, לבין ביזנס".

איך נראו האפליקציות הראשונות?

"בהתחלה היו הרבה אפליקציות שהצליחו בגלל שהן השתמשו בצורה טובה בחיישנים של המכשיר. אנשים הורידו אפליקציות כמו iCandle שנשענה על התאורה של המכשיר או iBeer שאם מטים את המכשיר לצדדים זה נראה כאילו הבירה על המסך נמזגת. הייתה גם אפליקציה שאפשרה לנשוף על המסך, זה יצר מעין אדים שאפשר לצייר או לכתוב עליהם. גם אפליקציות שימושיות יותר היו חזקות באפסטור. אני זוכר שכשעשינו שיפוץ במשרדים של החברה, ראיתי את הקבלן שיש לו את המכשירים הכי משוכללים בשביל זה, מוציא את האייפון ומפעיל אפליקציה של גלאי מתכות כדי לבדוק אם יש ניצב בקיר. בסוף אנשים הורידו את האפליקציות האלה כדי להראות לחברים שלהם 'תראו מה הטלפון שלי יודע לעשות'. זה עורר את היצירתיות של אנשים בטירוף".

ציקי ומאיה נפתלי (צילום: יח"צ) (צילום: יח
ציקי ומאיה נפתלי(צילום: יח"צ)

"הטלפון שלי יכין לי קפה"

ההצלחה האמיתית של 'אפל', לטענת נפתלי, הייתה ועודנה ייצור המודל העסקי של ה"אפסטור": "זה לא רק נתן לאנשים מוטיבציה לחשוב על פיתוחים מגניבים, אלא גם את האפשרות לשווק דרך 'אפל' ולייצר באמצעות החיישנים של המכשיר". לטענת ד"ר לירז מרגלית, חוקרת חוויית משתמש בחברת ClickTale, שפיתחה טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים ברשת, יש למהפכה הזו גם השלכות על מבנה הנוירונים במוח, השלכות חברתיות והשלכות פסיכולוגיות. "אנשים בודקים את הסמארטפון שלהם בערך 150 פעמים ביום, גם אם אין צליל או התראה. כל אחת מהאפליקציות - מיילים, רשתות חברתיות, וואטסאפ ומסרונים, משחקים - כולן מספקות צרכים שונים. כשאין חיבור זמין לרשת וויי-פיי אנשים חווים עוררות לא נעימה, תחושה של חרדה. כל זה לעומת המכשירים הקודמים ששימשו בעיקר לשיחות טלפון. היום אנחנו יכולים לראות שאת השיחות הללו מחליפים דברים אחרים, השיחה מתייתרת ונעשית רק במקרים מסוימים. זה משפיע על הקשרים שלנו עם החברים, ואפילו על הזמן שאנחנו מבלים עם המשפחה".

ד"ר לירז מרגלית (צילום: חזי אברס) (צילום: חזי אברס)
ד"ר לירז מרגלית(צילום: חזי אברס)
בתוך פחות מעשור, בזמן שצינור כלכלי אחד התפוגג לחלוטין, צינור אחר צמח תחתיו. פיתוח האפליקציות החליף את עולמות התוכן הסלולריים והפך לענף כלכלי שמצמיח פירות מזהב. "בחודש שעבר היה Back to the future day, יום 'בחזרה לעתיד'", אומר ציקי נפתלי, "אנשים דמיינו מכוניות מעופפות, אבל אף אחד לא דמיין שיום אחד כל המידע וההיסטוריה של האנושות יהיו מונחים לנו בכף יד. הסיטואציה שכשאנחנו שעתיים בלי סוללה אנחנו מרגישים כאילו חסר לנו איבר בגוף – היא סיטואציה שאף אחד לא חזה".

אז מה הדבר הבא בסלולר?

"השלב הבא זה שהמכשירים יתקשרו לבד, אחד עם השני. זה אומר הטלפון שלי ידבר עם מכונת הקפה ויכין לי קפה כשאני חוזר מהעבודה.

 יש יותר ויותר מכשירים שאנחנו שואלים את עצמנו 'רגע, למה המכשיר הזה לא חכם?'. לי יש בבית משקל חכם, ואני לא בהכרח זוכר כמה שקלתי אתמול או שלשום. אז הוא מעלה את כל המידע לענן ועושה לי גרפים ומראה לי חישובי BMI. תארי לעצמך שהמשקל שלי יכול לשלוח את כל המידע הזה לקופת החולים שלי, והרופא מקבל את המידע ויכול לדעת מה קורה איתי בכל רגע נתון. תארי לעצמך שמכשירי כושר מתקשרים אחד עם השני ואני מקבל את כל המדדים, וגם הם מחוברים לקופת החולים שלי ויש לי פרופיל אימונים הכי אישי. יש לי יכולת להסתכל על דאטה ולדעת מה קורה איתי. אני חושב שאנחנו עדיין רואים רק את קצה הקרחון בתחום הזה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
הכל בידי הסמארטפון
צילום: Shutterstock
מומלצים