מגדילים את הגידולים העירוניים / דעה

גינה בבאר-שבע(צילום: גליה צוקרמן)

בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר תושבי ערים שמגלים עניין בחקלאות העירונית ואין זה מפתיע, לנוכח היתרונות הגלומים ביכולת לספק בעצמנו את המזון אותו אנחנו צורכים. פתרון זה אינו רק כלכלי וחסכוני יותר, אלא גם סביבתי - חוסך בשינוע ומספק ריאות ירוקות לעיר ובריאותי - מזון טרי שאינו נזקק לחומרי הדברה וריסוס. עם זאת, למרות צמיחה בהיקף התופעה, יוזמות של גידול עירוני נתקלות בקשיים רבים. זה הזמן של רשויות ומשרדי ממשלה להתערב ולשפר את ההזדמנות הלאומית הטמונה בחקלאות עירונית.

מהי חקלאות עירונית?

חקלאות עירונית מתארת עולם שלם של גידולים של פירות וירקות בעיר. הגיוון בחקלאות העירונית קיים במיקומים בהם נוכל למצוא ביטויים אלה - בבית, על מבנים, בשטחים קטנים בעיר או בשולי העיר. כיום גם ניתן למצוא גיוון רב בסוג המגדלים העירוניים - יצרני, קהילתי, אישי או עירוני וכן במגוון של אופני הצריכה - מצריכה אישית, לצריכה קהילתית וציבורית הכוללת גם מכירה.

מגדלים ירקות בבאר שבע(צילום: גליה צוקרמן)

בישראל, צמחו בשנים האחרונות מספר ביטויים מרכזיים של חקלאות עירונית שאותם ניתן למצוא בערים שונות. הביטוי המוכר והוותיק מכולם הוא הגינות קהילתיות, שהחל לפני כ- 15 שנה בירושלים וכיום מספרן מגיע לכ- 1000 בפריסה ארצית כשמיעוטן עוסקות ביצרנות מזון לשמה. ביטוי נוסף שקיים במספר יישובים עירוניים הוא 'יערות מאכל' או בוסתנים של עצי פרי וכן ערוגות צמחי תבלין וגינות ירק להנאת התושבים, שמוזמנים לקטוף וללקט תוצרת (למשל בכרמיאל או בירושלים). בשנים האחרונות החלו להופיע יוזמות של עמותות ושל יזמים פרטיים, שמטרתן - פיתוח של חקלאות עירונית יצרנית ביניהן חווה עירונית יצרנית בבאר שבע וחקלאות גגות יצרניות במעלה אדומים ובתל-אביב. להוציא את בית הצמיחה היצרני שהוקם במעלה אדומים, רוב היוזמות כוללות פעילות חברתית וקהילתית.

מה צריך כדי לראות יותר חקלאות עירונית?

בעוד שבעולם מבינים את התועלות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות שבחקלאות עירונית, בישראל הפוטנציאל הוא גדול שבעתיים אך אנו עדיין רחוקים ממימושו. היינו מצפים שישראל, שהיא מעצמה בינלאומית בידע חקלאי, בחדשנות וביזמות, תהיה גם מובילה עולמית בטכנולוגיה לחקלאות עירונית, אך זה עדיין לא קורה. קיימות מספר סיבות עיקריות המונעות את השגשוג של חקלאות עירונית.

גינה בכרמיאל(צילום: גליה צוקרמן)

כך, תחום החקלאות העירונית לא מוכר כענף חקלאי ולכן ההקלות הקשורות לחקלאות, לא ניתנות לענף זה. כתוצאה מכך, עלויות צריכת מי ההשקיה בחקלאות עירונית גבוהות מאוד. לשם השוואה, מחיר מים שפירים לחקלאות עומד על כ 2.8 שקלים לקוב לעומת מחיר המים בעיר שעומד על כ- 11.9 שקלים לקוב, הפרשים אלה מייקרים מאוד את עלות הייצור. בנוסף, הארנונה שניגבת מחקלאי מסתכמת במאות שקלים לדונם לשנה בעוד שבעיר, עלות הארנונה שחברה שמגדלת מזון תצטרך לשלם על אותו שטח גידול, יכולה להגיע לאלפי שקלים לחודש. אם נוסיף למשוואה את העלויות הגבוהות של קרקעות בעיר; היעדר ידע מקצועי חקלאי נגיש; היעדר יעוד קרקעות בעיר לצורך חקלאות, דבר שמקשה גם על קבלת היתרים להקמת מתקנים שונים, נמצא שקשה עד בלתי אפשרי לקדם חקלאות עירונית בקנה מידה רחב.

מה לעשות? ללמוד ממקרי הצלחה

את השינוי לטובה מובילות רשויות מקומיות שהעלו את נושא החקלאות העירונית על סדר היום שלהן, כאשר הן משלבות בקידום הנושא דגשים חברתיים וסביבתיים והן נעזרות בחקלאות העירונית להתחדשות עירונית. הדוגמה של עיריית באר שבע ועמותת "שבועת האדמה" אינה יחידה. עיריית כפר סבא - מקדמת את נושא הגגות היצרניים במסגרת מדיניות של קידום הקיימות בעיר. עיריית ירושלים - יצאה עם קול קורא להכנת תוכנית אב בנושא חקלאות עירונית ומקדמת "שכונות אכילות" ועיריית כרמיאל שמשלבת בוסתנים, צמחי תבלין

 וגינות ירק בגני העיר כחלק מהגינון העירוני, מנגישה למעשה מזון טרי וחינם לתושביה. על הרשויות ללמוד ממקרים אלה ולהבין שבכוחן לקדם חקלאות עירונית ולהנות מהפירות של המהלך, תרתי משמע ולהיטיב עם איכות חיי התושבים.

לאחרונה הקים תחום הנדסת הצומח וגנים בוטנים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר צוות פעולה לקידום ועידוד חקלאות עירונית בישראל. זאת, במטרה לקדם חקיקה ופרסום של חומר מקצועי ומחקרי ליישום. הצוות מורכב ממעגל רחב של משרדי ממשלה רלוונטיים, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה וכבר פרסם מערך הדרכה וליווי לעיריות, יזמים ואנשים פרטיים המעוניינים להקים גינות על גגות. בהיבט האקדמי, חקלאות עירונית ויערות למאכל נלמדים לראשונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.  מהלכים אלו ואחרים מלמדים כי טוב יהיה אם ישראל תשכיל ללמוד ממדינות העולם שהבינו את הפוטנציאל הקיים בחקלאות העירונית ותקדם זאת באמצעות התרת החסמים ברמה הלאומית.