שתף קטע נבחר

קול ישראל מירושלים, כמו שלא שמעתם מעולם

את קולו הסמכותי של יוסי הדר רובכם כבר מכירים. בראיון לכבוד סינגל הבכורה מסביר איש "קול ישראל" הוותיק מדוע החליט דווקא עכשיו לשנות את הטון ("על רקע החדשות הקשות בארץ יש בזה נחמה") וכיצד השפיע פירוק רשות השידור על המעבר למחוזות קלים יותר לשמיעה

את יוסי הדר רובנו מכירים כקול מאחורי תכנית הרדיו "הכל דיבורים" ותכניות נוספות בקול ישראל. הדר מגיש בתחנה מזה עשרים שנה, עת גוייס על ידי המגיש יוסי סיאס, ומאז ועד היום מילא בה שלל תפקידים - מכתב לענייני חינוך, כתב לענייני משפט ועד מזכיר מערכת החדשות. על כן, קיים סיכוי גדול שמי שיאזין ל"להאט את צעדינו", הסינגל הראשון שלו מתוך אלבום שייצא בקרוב, יתקשה להאמין שהקול הבוקע מהרמקולים הוא זה שבוקע מהרמקולים שנים רבות כל כך.

 

"בעניין הזה אין חוקים וכל אחד יכול לעשות הכל ובלבד שהוא עושה זאת באופן הכי טוב שאפשר", אומר הדר, 50. "יש לא מעט עיתונאים ואמנים שנגעו בשני התחומים. אמנם אני מוכר כעיתונאי ושדר חדשות אבל העיסוק במוזיקה ושירה הוא אחר ושונה".

 

מי שמכיר את הביוגרפיה של המגיש הותיק דווקא לא ירים גבה נוכח האספירציות המוזיקליות החדשות. להדר יש עבר בתחום, שמתבטא בשירות בלהקת פיקוד צפון לצד דני שטג, מיכל צפיר ומירי נבו, כמו גם שירות באותו מחזור להקות צה"ל לצד שמות כמו דנה ברגר, דוד ד'אור, אלי יצפאן, דפנה דקל ואחרים.

 

אין חוקים ורק המוזיקה תקבע. יוסי הדר (צילום:  סלי בן אריה) (צילום:  סלי בן אריה)
אין חוקים ורק המוזיקה תקבע. יוסי הדר(צילום: סלי בן אריה)

"למעשה לא עזבתי את המוזיקה אף פעם, אבל כמו שאמר פעם ג'ון לנון - 'החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות'", הוא מסביר כשנדרש לסוגיית חזרתו לתחום. "מיד לאחר שהשתחררתי משירות בלהקת פיקוד הצפון, התחלתי להופיע במועדונים עם שירי ארץ ישראל. כשהבנתי שיהיה קשה מאוד להתפרנס ממוזיקה נאלצתי לחפש עיסוק אחר, כאשר תמיד המשכתי לשיר, לכתוב ולחפש שעת כושר להוציא אלבום. בעבר אף הוצאתי סינגל בשם 'עיניה', לחן שלי למילים של חיים נחמן ביאליק, אלא שהיה מדובר אז בעשייה צנועה יחסית, מבלי החלטה ברורה לשוב ממש אל המוזיקה. בשנה האחרונה זה החל לבעור בי באופן כזה שקיבלתי החלטה אסטרטגית שהגיע הזמן".

 

"ההחלטה לחזור לעיסוק במוזיקה נבעה מרצף של תובנות במהלך השנים האחרונות, כאשר בראש ובראשונה זו התשוקה למוזיקה, לשירה וליצירה. לפני כשנתיים כשהייתי באטלנטה במהלך סדנת תקשורת למנהלים ב-CNN ופגשתי ברובין מיד, מגישה בכירה בתחנה שגם מנהלת קריירה מצליחה כזמרת ויוצרת. ייתכן שזה עזר לי להבין כי למרות הקושי אפשר לעסוק בעיתונות ובמוזיקה במקביל. לאחרונה גם ראיינתי באחד מיומני החדשות את דוד ד'אור בעניין החרמות על ישראל, ותוך כדי הראיון עלו וצפו בי זיכרונות מהתקופה בה שירתנו יחד בלהקות הצבאיות. החומרים לאלבום הצטברו, הגעגוע גבר ובעידודה של אשתי חנה החלטתי שהגיעה העת לעשות מעשה".

 

ייתכן שהחזרה שלך למוזיקה קשורה לרפורמה ברשות השידור?

 

"גם אם אין קשר ישיר, שהרי תמיד תכננתי להוציא אלבום, אני מניח שהאווירה הלא פשוטה בעקבות הרפורמה והפירוק השפיעה על העיתוי. רשות השידור וקול ישראל זה הבית ואני מקווה שנעבור את המשבר הזה. בשלב הזה אין למשבר ברשות השידור ביטוי באלבום, אך עלו פה ושם כמה רעיונות שעדיין לא הבשילו.

 

האווירה בתחנה השפיעה על עיתוי הוצאת האלבום ()
האווירה בתחנה השפיעה על עיתוי הוצאת האלבום

השיר "להאט את צעדינו", שנבחר להוביל את האלבום, נכתב על ידי לאה גולדברג. לצידו ולצד שירים פרי עטו, מכילה האסופה החדשה של הדר קטעים כמו "שימני כחותם" המתבסס על טקסט מתוך שיר השירים, כמו גם "איילה" שכתבה יונה וולך המנוחה. הדברים מעלים את השאלה מה בין עיסוקו של מגיש האקטואליה לבין טקסטים מן המקורות או כאלו שנכתבו בתקופות ושנים רחוקות.

 

"על פניו יש שוני בין העיסוק החדשותי האינטנסיבי ובין העיסוק בטקסטים של משוררים, אבל אני רואה גם את החיבור, ומאמין שהוא משפיע בדרך כלשהי", הוא אומר. "מעבר לעיסוק היומיומי החשוב בתקשורת ובעיתונות, חשוב שעיתונאי ירחיב כל העת את ידיעותיו, ימשיך להיות סקרן וגם יעסוק בדברים נוספים. יש בזה גם משום נחמה ומרגוע על רקע החדשות הקשות כאן בארץ, ועל רקע העיסוק התובעני בשידורי החדשות".

 

הציף זכרונות. דוד ד'אור (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
הציף זכרונות. דוד ד'אור(צילום: אבי רוקח)

איך אתה חושב שהקהל יקבל את העיסוק החדש שלך?

 

"אני מאמין כי בסופו של דבר מה שיקבע הוא המוסיקה, השירים. אני אוהב את ההופעות מול קהל ואני כמובן מקווה שיאהבו את האלבום. אני כאן כדי להישאר, ובהמשך יהיו גם הופעות. כבר כעת אני מגבש חומרים לאלבום נוסף".

 

להאט את צעדינו

מילים: לאה גולדברג

לחן: יוסי הדר 

עיבודים והפקה מוזיקלית: ירון בכר

 

ציפור אחת קראה קריאה נואשת

במרחקים כבדי הדומייה

ושוב היתה אזנינו רוויה

מזכרונות הלילה והגשם

 

ושוב חוזרים אל כל אשר היה

ביקשנו להאט את צעדינו

ריחות תמולים בקיפולי בגדינו

ומול עינינו פחד הנשיה

 

 

עמדנו מול החורש האביון

אשר מרבית עציו שבר הסער

ואור צלול היה לו אפיריון

ורוח סתיו בו משוטט כנער

ושוב חוזרים אל כל אשר היה

ביקשנו להאט את צעדינו

ריחות תמולים בקיפולי בגדינו

ומול עינינו פחד הנשיה

 

ואור צלול היה לו אפיריון

ורוח סתיו בו משוטט כנער

השב בבדידותו מראיון

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים