שתף קטע נבחר

הכלבה תקפה - בן 14 חויב לשלם 236 אלף ש'

שכנה של הנער הותקפה ע"י הכלבה שלו ואושפזה למשך תקופה ארוכה שבה עברה ניתוח. בשל מצבה הכלכלי של אמו, נטל הפיצוי עבר אליו

אישה נפצעה קשה לאחר שהותקפה בידי הכלבה של השכנים – אם ובנה – אנשים קשיי יום ומעוטי יכולת. במהלך הדיונים במשפט הפיצויים שהתנהל התברר כי האחריות למקרה נופלת על הבן, שהיה אז כבן 14, והוא זה שלא הצליח להשתלט על הכלבה. חרף הבעייתיות, לבית משפט השלום בתל אביב לא נותרה ברירה והוא קבע שהנער יהיה זה שישלם לנפגעת 236 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש לפני כארבע שנים. הכלבה האסיאתית הגדולה התנפלה על התובעת בכניסה לבניין, נשכה אותה ביד ובחזה והפילה אותה ארצה. השכן שהחזיק בכלבה – אז נער בן 14 – נבהל וברח לביתו. האישה הובהלה לבית החולים וולפסון שבחולון ואושפזה למשך עשרה ימים, שבהם עברה ניתוח בירך. בהמשך שהתה 22 יום בבית חולים שיקומי ולאורך תקופה ארוכה נאלצה לעבור פיזיותרפיה ולהיעזר במקל.

 

נזקי התאונה הביאו אותה לתבוע פיצוי. השכנה ניסתה להוציא את הנער מהתסבוכת ולקחה אחריות על האירוע. היא טענה שהיא בעלת הכלבה וביקשה לא לגרום לבנה להתחיל את חייו הבוגרים עם חובות. אלא שמשמעות הוצאת הנער מהמשוואה היא שהתובעת לא תקבל שקל, משום שאמו נמצאת במצב כלכלי קשה ומוגדרת חדלת פירעון בהוצאה לפועל.

 

משכך התעקשה התובעת שבית המשפט יחייב את הבן "ביחד ולחוד" עם אמו, כך שתוכל לגבות ממנו את הפיצויים המגיעים לה.

 

במהלך הדיונים בתיק התגלה כי הנער הסתובב עם הכלבה ללא מחסום אף ששנתיים לפני האירוע התרחש אירוע נשיכה נוסף, שבגינו הורשעה אמו ונגזר עליה מאסר על תנאי. בנוסף, ולאחר שהתקבלה חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה שהפיצוי לתובעת יעמוד על 236 אלף שקל.

 

מגיל 12 מבינים

מכאן נותר לשופטת אורלי מור-אל לדון בשאלה העיקרית שהתעוררה בתיק, והיא אם גם הנער, שהיה קטין בעת האירוע, אחראי לנזקי התובעת ויצטרך לשלם לה פיצוי. התשובה לשאלה זו נענתה על ידי השופטת בחיוב משום שמגיל 12 קטינים נחשבים בוגרים מספיק כדי לשאת באחריות המשפטית על מעשיהם.

 

לפי השופטת, במקרה הזה ניתן לחייב את הנתבע בנזיקין בשתי דרכים: כמי שמחזיק בכלבה דרך קבע, וכמי שהתרשל. בעניין זה, נקבע, מי שמסתובב עם כלב במקום ציבורי חייב לנקוט אמצעי זהירות שימנעו פגיעה בציבור, על אחת כמה וכמה כשמדובר בכלב שכבר נשך בעבר. המחוקק קבע במפורש כי לא תתאפשר יציאה של כלב למתחם הציבורי ללא רצועה ומבלי שהוא מוחזק בידי אדם שיכול לשלוט עליו. במקרה הזה, הנתבע לא הצליח לשלוט על הכלבה וגם היה עליו לשים לה מחסום בשל מסוכנותה.

 

השופטת גם קיבלה את עמדת התובעת שלפיה הנער אחראי "ביחד או לחוד" עם אמו, שכן השניים נחשבים ל"מעוולים במשותף". המשמעות היא שהתובעת תוכל לתבוע את כל הפיצוי רק מהבן מבלי לתבוע את אמו, שממילא לא יכולה לשלם.

 

"התוצאה, שלפיה כל הפיצוי עשוי ליפול לפתחו של הנתבע שהיה קטין בעת התאונה בשל חדלות הפירעון של הנתבעת, על אף חלקה המהותי והכבד בפרשה - מעוררת אי נוחות", כתבה השופטת. ואולם היא פסקה שאין מקום לסטות מההלכה ולהתחשב בנתבע, כשמנגד עומדת התובעת שבריאותה נפגעה וכמעט שאין לה סיכוי לקבל פיצוי. בסיכומו של דבר שני הנתבעים חויבו בפיצוי המוסכם כאמור, בתוספת החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד של 23.4% מהסכום.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד אביטל עזר
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ראובן וזינה
  • עו"ד שגיא דותן עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים