אין מי שיעצור את הנפילה / טור

כל השבוע הסבירו לנו שמלאגה במשבר, אחרי ארבעה הפסדים בחמשת המשחקים האחרונים. שקוזמינסקאס פצוע ובספק למשחק, שהמוראל ירוד. מצד שני מכבי ת"א, שחייבת ניצחון כדי להישאר בתמונה, נתנה למכבי חיפה 40 הפרש בראש וג'ורדן פרמאר חוזר לעצמו. זה שעולה נגד זה שיורד, אפשר להיות אופטימיים.

פתיחה של שלוש משלוש מחוץ לקשת של פרמאר ואוחיון נתנה תחושה שהמהפך כבר כאן. פאטה מורגנה. קבוצה בלי הגנה לא יכולה להחזיק מעמד, בטח לא במשחק חוץ. כשז'אן טבק מדבר על הגנה, הוא יודע על מה הוא מדבר. היה לו מורה טוב, הבעיה היא עם התלמידים, שלא יכולים, או לא רוצים, או גם וגם. כי לא ייתכן שקבוצה שנלחמת על חייה תפסיד בכל מאבק על כדור אבוד.

בישראל נוהגים ללעוג על ניהול המשחק של חואן פלאסה, אבל אפילו כשמלאגה ביתרון של 26 נקודות, השחקנים שלו יורדים להגנה בטירוף, מזנקים על כדורים אבודים, לוחצים וסוגרים קווי מסירה. בלי שמירות מעורבות, בלי הגנות מתחלפות. דיפנס. 20 אחוז למכבי לשתי נקודות במחצית הראשונה – אין מה להוסיף.

סף השבירה של מכבי ת"א נמוך. בהתמוטטות לא היה שחקן שיעצור את הנפילה. חוזרים מפסק זמן ולא מגיעים לזריקה לסל, ואני חושב מה היו עושים לגודס אם מכבי הייתה בפיגור 26 הפרש אחרי 16 דקות. מפטרים אותו בהפסקה.

ברבע הרביעי טבק הבין שאם אין הגנה (רנדל עם ארבע עבירות), הולכים על התקפה. סמול בול עם ארבעה גאנרים – סמית', פניני, רוצ'סטי ולנדסברג, ועברנו להפצצה. ואסקס, סוארס ודיאס עולים מהספסל לתת פאולים ולפוצץ, פניני ולנדסברג עולים להטיל שלשות מהפינה.

לפני המשחק מחו אלפי הצופים נגד החלטת היורוליג, להשאיר אותם מחוץ לטורניר ב־20 השנים הבאות. מלאגה ניצחה את מכבי פעמיים ויוצאת בחוץ, מכבי הפסידה פעמיים והבטיחה את מקומה ביורוליג ל־20 השנים הבאות.