בלי ערום, מלחמות וגרמנית: איך בוחרים סרט למבוגרים
למה בגיל מבוגר סרט צריך להיות קצר, איך מאתרים סרטים רצויים ומי הגיבור האולטימטיבי בגיל מבוגר? מבקר הקולנוע של "ידיעות אחרונות" מסביר איך מחליטים עבור אחרים באיזה סרט לצפות
החיים, אומרת קלישאה חבוטה במיוחד, הם סרט. אתה רק צריך לבחור באיזה סרט אתה חי. על פניו, אין נכון מזה. רק שאפילו את הסרט שבו אנחנו רוצים לצפות קשה לנו לבחור, לא כל שכן את זה שבו אנחנו רוצים לחיות. עם החלק השני אין לנו כנראה יותר מדי מה לעשות, לפחות לא כאן. אני בכיף יכול להמליץ על קואוצ'רים, פסיכולוגים, רבנים או כל מדריך אחר לחיים. לעומת זאת מתברר שלבחור סרט, לצפייה, זו לגמרי מלאכה שאפשר להתמחות בה.
עוד במדור 60 פלוס:
הורים מבוגרים: למה לא כדאי חשבון משותף עם הבן
2016: 7 ההחלטות הכי בריאות שאתם חייבים לגוף ולנפש
כזה אתם רוצים: הסבא שהגשים לנכדיו את חלומם
ללמוד איך לבחור סרט
לרובנו, נודה על האמת, זה משנה בעיקר כשאחרים בוחרים עבורנו, בנופש בבתי מלון, כשאנחנו מעוכים על הספה אצל חברים ואין לנו כוח אפילו ללחוץ על השלט, ובכל סיטואציה אחרת שהשלט לא ממש בידינו.
עוד מקום כזה, שבו הבחירה לא ממש חופשית, הוא בבתי הדיור המוגן וגם אצלנו במגדלי הים התיכון. הדיירים חוזרים הביתה בתום יום עמוס בחוויות, ומקווים שהסרט שנבחר עבורם יספק אותם. כדי שזה יקרה, וגם כדי ללמוד קצת על מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע ושל עשיית סרטים, קיבלו קבוצה של אזרחים ותיקים המתגוררים במגדלי הים התיכון ברמת השרון הזדמנות ייחודית – לעבור הכשרה כדי להפוך לוועדת רפרטואר קולנועית של מאות מחבריהם ברחבי הארץ.
במסגרת יוזמה של מגדלי הים התיכון החל השבוע יהודה סתיו, מבקר הקולנוע של "ידיעות אחרונות", להעביר לדיירים שיש להם נטייה טבעית לתרבות ואמנות סדנאות שבסופן הם יהפכו להיות ועדת הרפרטואר הרשמית של המגדלים. הם אלה שיישאו באחריות לבחירת הסרטים שבהם ייצפו כל השאר, והם מן הסתם גם יחטפו את הביקורות או המחמאות על הבחירות שלהם.
אימה זה מפחיד
אבל איך זה בעצם עובד? מה מבדיל סתם חובב סרטים ממומחה אמיתי? "צריך להכיר את הגיל הזה", אומרת בתיה פינצי, שמתגוררת במגדלי הים התיכון ברמת השרון. "אנשים בגיל הזה מאוד פוחדים מסרטי אימה. הם לא אוהבים עירום. לא אוהבים מלחמות. קשה להם עם שפות מסוימות – למשל אצלי בבית יש הרבה ניצולי שואה, אז קשה עם גרמנית".מה כן אוהבים? "דברים יותר רגשיים. סרטים על רומנטיקה, או קומדיות. העניין הוא שבדור הזה מאוד קשה למצוא סרטים בלי מלחמות, ללא קרבות, ללא אימה או ללא פורנוגרפיה, לכן צריך ממש ללמוד איך לברור ולדעת מה מתאים לנו".
הדברים הללו מתחברים היטב להנחיות של יהודה סתיו. "זה לא סוד שתעשיית הקולנוע היום, בעיקר האמריקאית אבל לא רק, מתמקדת בבלוקבסטרים גדולים, ראוותניים, מושקעים במילוני דולרים, שמיועדים לקהל מאוד צעיר", הוא אומר. "קהל בוגר לא מתחבר אל הפנטזיות שיש בסרטים הללו. אל האלימות הרבה. הם גם לא מתחברים לסרטי האימים שמציפים את בתי הקולנוע ולא היו חלק מתרבות הצפייה שלהם לפני 30-50 שנה".
מה זה בעצם משאיר לנו? "את הסרטים הערכיים יותר, שיש בהם דיאלוגים חכמים יותר, שיש בהם הקשר תרבותי ופוליטי וחברתי מהודק יותר. בגיל הזה מחפשים סרט שייתן מענה אקטואלי ומענה אסתטי לרמה האינטיליגנטית שלהם. כלומר, קולנוע כחוויה אמנותית ערכית ולא כבידור חושי שאוחז אותך בכתפיים ומטלטל אותך בצונאמי ורעידות אדמה וגיבורים שמצילים את העולם".
התקופה הקלאסית
בעצם, מדבר סתיו על הקלאסיקות הכי גדולות של הקולנוע, מתור הזהב שטרם תקופת האפקטים. על במאים כמו אלמודובר, אלן רנה, ג'ון פורד, וויילר. אבל בחירת הסרטים היא רק חלק קטן מהשיעור. חלק לא פחות חשוב הוא לדעת לספר עליהם, להסביר ולהכין את קהל הצופים. "האמת היא שבגיל הזה אין סבלנות לשבת יותר משעה, גם בגלל הצרכים הפיזיולוגיים", מוסיפה פינצי, "לכן מספרים מראש מה הולך להיות בסרט, כדי שלצופים תהיה סבלנות לצפות בכל הסרט. אגב, בגלל זה גם לא בוחרים סרטים ארוכים".
במהלך הקורס לומדים המשתתפים היכן אפשר לאתר את הסרטים, איך לבחור אותם, איך לחלק לנושאים ולסגנונות, איך בכלל מגדירים מהו סרט איכותי ועוד. נוסף על כך מלמד סתיו מושגי יסוד בשפת הקולנוע, עורך דיון בטכניקות של משחק, בעבודות הבמאי, באמנויות הצילום והעריכה ובתפקוד הדיאלוגים והמוזיקה ליצירת מניפולציות רגשיות ואינטלקטואליות בצופה.
"אנחנו לומדים כל כך הרבה על העולם הזה", אומרת פינצי, וסתיו מתמוגג, "זה תענוג. הם יושבים שם כמו סטודנטים באוניברסיטה, מתפעלים, מקשיבים ושואלים שאלות. יש בינינו דיאלוגים נפלאים ולפעמים אני לומד מהם יותר ממה שאני עצמי יודע".
לפנייה לכתב/ת 
