המרגל מרקוס קלינגברג הלך לעולמו בגיל 97
המדען, שריצה 20 שנות מאסר בכלא הישראלי בגין ריגול עבור ברית המועצות, מת בפריז. סנגורו: "הוא תמיד אמר שימות כשכל אלה שהביאו למעצרו ימותו. הוא לא כל כך מימש את השאיפה הזאת". נכדו: "האמנתי שהוא יכול להיות בלתי מנוצח"
איון ברוסה, נכדו של קלינגברג, פרסם פוסט בפייסבוק בעקבות מות סבו: "הוא התנגד לכול, אז האמנתי בו שהוא יכול להיות בלתי מנוצח. אמש הוא נפטר, סבא שלי, מרקוס קלינגברג, אני אהיה נאמן לזכרו, בדרך שבה הוא היה נאמן לדרך שלו".
קלינגברג עלה לארץ בשנת 1949 עם אשתו ונדה ובתו סילביה. את שירותו הצבאי עשה בחיל הרפואה ומונה לתפקיד ראש ענף רפואה מונעת. אז ככל הנראה חודשו קשריו עם שירותי המודיעין של ברית המועצות.
פעילותו המודיעינית עבור הרוסים נמשכה כ-30 שנה, שבמהלכן נחקר מספר פעמים על ידי אנשי השב"כ עקב חשדות שעלו נגדו. בכל הפעמים הצליח לשכנע את החוקרים בחפותו ואף עבר בהצלחה כמה בדיקות פוליגרף. ב-1982 הגיע למערכת הביטחון מידע נוסף ופעילותו של קלינגברג נחשפה. הוא נעצר בחשאי, והודה במעשיו לאחר חקירה מאומצת.
סוגיית מניעיו של קלינגברג לפעילותו המודיעינית אינה ברורה עד תום. לפי גרסה אחת הוא הונע מאהדה לרעיון הקומוניסטי ונאמנות למולדתו הישנה - ברית המועצות. לפי גרסה אחרת הוא נסחט על ידי המודיעין הסובייטי שהחזיק מידע בעל חשיבות על-אודות השכלתו האקדמית.
בשנת 1983 הורשע קלינגברג בהעברת מידע בטחוני מסווג לידי גורמים זרים ונידון כאמור ל-20 שנות מאסר. במשך 10 שנים נשמר מאסרו בחשאי ולמעט כמה קרובי משפחה איש לא ידע כי נאסר. את רוב תקופת מאסרו העביר בבידוד מוחלט כאשר מצבו הבריאותי הולך ומידרדר.
בזכות משרתו במכון למחקר ביולוגי (מן המוסדות החשאיים במדינת ישראל) היה קלינגברג בעל נגישות למידע מודיעיני ברמת סיווג גבוהה, שנוגע לפעילות המכון עצמו ומוסדות חשאיים נוספים. בשל מסירת
מידע זה לידי מפעיליו הוא נחשב לאחד מן המרגלים (אם לא הראשון בהם) שהסבו נזק רב במיוחד לביטחונה של מדינת ישראל.
פגישה בפריז
עו"ד אביגדור פלדמן, שייצג את קלינגברג, גילה כי פגש את מרשו לשעבר לפני שבועיים בפריז. "הוא היה אדם מרתק, מלא חיים עם חוש הומור", סיפר עו"ד פלדמן. "היו לו חיים מדהימים מכל בחינה שהיא. הוא היה חזק, שמעתי לפני כחודש שמצבו הולך ומידרדר אז החלטתי לנסוע לפריז לפגוש אותו. הוא כבר לא כל כך דיבר, היה במצב לא טוב, אבל הוא חייך, ראיתי שהוא מכיר אותי".הסנגור אמר עוד כי הוא יזכור את "חוש ההומור של קלינגברג, את יכולת המרד שלו שהוא שמר עליה גם בבית הסוהר כל השנים. מה שהחזיק אותו בחיים זה באמת היצר הפרובוקטיבי שלו וחוש ההומור. היינו מדברים על תקופתו כמרגל, הוא לא הכחיש מעולם שהוא היה מרגל לטובת הרוסים. הוא תמיד אמר שימות כשכל אלה שהביאו למעצרו ימותו, הוא לא כל כך מימש את השאיפה הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
