שתף קטע נבחר

צפו: "שמע ישראל" בשפת הסימנים, עם הרב יובל שרלו

לקראת "שבת הנגישות" שתצויין על ידי הארגון בסוף השבוע הקרוב, פוסקים רבני "צהר": חרש נספר למניין תפילה, ואף יכול לשמש שליח ציבור או לעלות לתורה. בימינו, קבעו, נוכח יכולתם של החירשים להשתלב בחברה באופן כמעט-שוויוני - הם מחוייבים במצוות ככל אדם אחר

 

 

כל לומד תורה מכיר, מן הסתם, את מעמדם של "חרש, שוטה וקטן", הפטורים, במקרים רבים, מאחריות דתית ומשפטית למעשיהם. כעת קובעים רבני צֹהר כי בימינו, נוכח יכולתם של החירשים להשתלב בחברה באופן כמעט-שוויוני, הם מחוייבים במצוות ככל אדם אחר.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

לקראת "שבת הנגישות" שתצויין על ידי הארגון בסוף השבוע הקרוב, פרסמה מועצת רבני "צהר" פסק הלכה חדש, ולפיו החרש נספר למניין תפילה, ואף יכול לשמש שליח ציבור או לעלות לתורה. "חובה על כל אחד ואחד מאיתנו לקבל חירשים ובעלי לקויות כשווה בין שווים", הדגישו בצֹהר.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

מועצת הרבנים, יחד עם "מחלקת תחום האתיקה" בארגון, קבעה כי הדעה הרווחת במקורות ההלכה היא שחירש שאינו שומע ואינו מדבר, הוא כמי ש"אינו בר-דעת", אך חירש מדבר נחשב לפיקח. כדי לדון בעומקה של הסוגייה, הם נעזרו במכון לקידום החירש בישראל.

 

"בדורות האחרונים, עם התפתחות הטיפול בחירשים ושילובם בחברה, דנו הרבה מן הפוסקים בעניינם של מי שהם בגדר 'חירשים' מן הבחינה הפורמלית, אך מתפקדים כבני דעת לכל דבר ועניין לדעתינו", כתבו הרבנים, והסיקו: "ודאי שיהא זה בגדר ביזוי לחירשים אם רק בבית הכנסת יורע מעמדם".

 

לשיטתם, מי ששומע בעזרת מכשירים או התקן קוכליארי הוא בגדר "בן חיוב" לכל דבר: יכול להצטרף למניין, יכול להיות חזן (בתנאי שהוא מדבר ברמה בסיסית המובנת לציבור), ויכול לצאת ידי חובתו בשמיעת קריאת המגילה, בקידוש, בהבדלה ובשאר ברכות.

 

נגישות זה עניין הלכתי

לקראת שבת פרשת וישב, נקראו רבנים מכל רחבי הארץ להעלות את המודעות בעניין זה בקרב חברי קהילותיהם ובפני באי בתי הכנסת, למשל בהנגשה וברכישת סידורים מיוחדים ללקויי ראייה – כל זאת כחלק מפעילות רחבה בארגון למען בעלי מוגבלויות.

 

"בקהילות בהן אנו חיים ומכהנים, ישנו אחוז גדול של אנשים שבית הכנסת כפי שהוא, אינו מונגש להם", הסבירו ב"צֹהר". "אנו בדרך כלל לא שמים לב לכך, כיוון שבעיות נגישות מזוהות אצלנו עם כסאות גלגלים או קביים, וכיוון שאין אנו רואים אותם, אנו סבורים שאין צורך של ממש".

 

"נגישות איננה רק הגעה למקומות מסוימים", הדגישו הרבנים, "אלא גם התייחסות למוגבלויות נוספות, כמו האם יש לנו סידורים מתאימים למתקשים בראייה, האם המתקשים בשמיעה יכולים להיות חלק מכל הנעשה בקהילה, האם השרותים פותרים גם את בעיית הסובלים מבעיות מעיים, ועוד".

 

אסף וול, תסריטאי במשרד "זליגר-שומרון" שעמד מאחורי הסרטון, סיפר כי הרעיון היה לעשות את הסרטון מהכיוון ההפוך, של החרשים. "ידעתי שהצלחנו בכך, כשבמרכז לקידום החרש הבהירו שלא ישתתפו בסרטון שאין בו תרגום לשפת סימנים - והייתי צריך להסביר להם שאין צורך. שהסרטון נערך כולו בשפת הסימנים, והקושי הפעם הוא דווקא של השומעים שיזדקקו לכתוביות.

 

"אני מקווה שהזווית הזאת תיתן יותר תשומת לב לקושי של המוגבלים, ותביא את השומעים לשים לב לכך, ולומר להם: 'ברוכים הבאים, אתם רצויים' - בשפה שלהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים