שתף קטע נבחר

אזהרה מעו"ד: למה לא כדאי לעשן ג'וינט בצבא

חיילים שמעשנים סמים קלים לא חושבים מספיק על ההשלכות. בניגוד לסובלנות יחסית באזרחות, מערכת השיפוט הצבאית אינה סלחנית כלל

 

 ( צילום: shutterstock ) ( צילום: shutterstock )
( צילום: shutterstock )

לאחרונה דווח על עלייה במספר החיילים שנתפסו מעשנים סמים קלים - בתקופת השירות או בעת חופשה. התופעה הפכה בעשורים האחרונים לנפוצה בקרב כלל האוכלוסייה, אלא שכשמדובר בצבא מתייחסים לעבירה כזו בכובד ראש ובחומרה רבה, שעלולות להיות לה השלכות לא פשוטות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

החשיש והקנאביס (מריחואנה) מוגדרים כסם מסוכן האסור לשימוש בפקודת הסמים. החזקה של סם אסורה נחלקת לשניים לפי החוק: החזקה לצריכה עצמית והחזקה שלא לצריכה עצמית (המשמעות היא למעשה שמדובר בסחר).

 

פקודת הסמים מפרטת ליד כל סוג סם את הכמות שמעליה תיחשב ההחזקה לכזאת שאינה לצריכה עצמית. כך לדוגמה, החזקה של מעל 15 גרם של קנאביס נחשבת לפי החוק להחזקה שאינה לצריכה עצמית, אם כי בתי משפט אזרחיים כבר הכירו גם בכמויות גדולות של אפילו מאות גרמים ככאלו שהוחזקו לצריכה עצמית. אלא שבתי משפט לחוד ובתי דין צבאיים לחוד.

 

חיילים (בחובה או במילואים), המבצעים עבירות סמים, יכולים באופן עקרוני לעמוד לדין או בבתי משפט אזרחיים או בבתי דין צבאיים, אך המדיניות שבשגרה היא העמדתם לדין בבתי הדין הצבאיים. הבחירה מושפעת מהשאלה אם מדובר בעבירה צבאית מובהקת שנעשתה במסגרת השירות.

 

אם למשל יש חיילים ואזרחים שמעורבים באותו תיק סמים, הפרקליטות הצבאית תשאף לפצל את התיק לשני כתבי אישום: האחד בבית הדין הצבאי נגד החייל והשני שיוגש באמצעות פרקליטות מחוז "אזרחית" נגד המעורבים האחרים בפרשה. לחייל ככלל אין say.

 

מערכת השיפוט הצבאית נוקטת מדיניות מחמירה יותר עם הנאשמים בשימוש בסמים קלים מאשר מערכת השיפוט האזרחית.

 

כיום, בשל התחזקות תנועות הלגליזציה בארץ ובעולם, מערכת האכיפה האזרחית כמעט שלא מגישה כתבי אישום כנגד מי שנתפס על שימוש בסמים קלים בכמויות קטנות. גם אם מוגש כתב אישום, רמת הענישה נמוכה באופן יחסי ונעה מאי-הרשעה ועד לעבודות שירות ומאסר על תנאי.

 

לעומתה, המערכת הצבאית נוקטת עמדה מחמירה נגד חיילים שעוברים עבירה של החזקה או שימוש בסמים קלים, והעונשים הנפוצים נעים בין מחבוש בפועל, מחבוש על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ושלילת רישיון נהיגה צבאי, וזאת גם אם מדובר במעידה חד-פעמית. הסיבה העיקרית לכך פשוטה: החמרה לצורך הרתעה של המשרתים במערכת הצבאית.

 

חייל שעובר עבירת סמים ונתפס צפוי לתהליך לא פשוט: חקירת מצ"ח, בדיקות שתן לאיתור סמים, מעצר עד תום החקירה ולעיתים אף עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, פגיעה מיידית בסיווגו הצבאי ואיסור נהיגה ברכב צבאי עד תום ההליכים. במידה שהחייל מורשע, הוא צפוי לשלילת רישיון הנהיגה הצבאי ואפילו האזרחי, לרישום פלילי ולשחרור מהצבא ללא הטבות של חייל משוחרר (לאחר שיתקיים בעניינו דיון בפני ועדת הסמים).

 

כשיקולים להקלה בעונש לוקח בית הדין הצבאי בחשבון, בין היתר, את סוג הסם והכמות, מספר המקרים שבהם השתמש החייל בסם, אם מדובר בחיילים חדשים או עולים חדשים שעדיין לא הפנימו את ערכי המערכת הצבאית, אם החייל הודה ולקח אחריות על מעשיו, טיב השירות של החייל ועוד.

 

כשיקולים להחמרה בעונש לוקח בית הדין הצבאי בחשבון בנוסף לאלה (רק לכיוון ההפוך) גם את זמן ביצוע העבירה – האם בעת כוננות אם בזמן שגרה.

 

אז המלצה אישית וחמה לסיכום: עבירת סמים במסגרת הצבאית, גם הקלה ביותר, מובילה לתוצאות מיידיות קשות שלהן השלכה על עתידכם באזרחות, אז אם מתחיילים לא מסתממים.

 

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

עו"ד מנשה סלטון עוסק במשפט פלילי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
ארכיון
צילום: AP
עו"ד מנשה סלטון
מומלצים