שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    "תוך 5 שנים נישאר ללא מהנדסי חשמל"
    כ-1,000 מהנדסי חשמל צפויים לצאת לגמלאות ב-5 השנים הקרובות - ובכך להזניק את הדרישה למהנדסים עם רישיון ללא פחות מ-5,000 משרות. מנכ"ל אפקון בשיחה עם ynet: “יש לנו צורך אמיתי באנשי מקצוע, מנהלי עבודה ופרויקטים”. בכנס “חשמל 2015” הנערך באילת ניסו לברר מדוע הביקוש למהנדסי חשמל במשק ממשיך לטפס - אבל אין מספיק עובדים

    מחפשים עבודה? זה הזמן לשקול הסבה מקצועית לענף החשמל: כ-1,000 מהנדסי חשמל עם רישיון צפויים לצאת לגמלאות ב-5 השנים הקרובות - ובכך להקפיץ את המחסור במהנדסי חשמל עם רישיון במשק הישראלי ללא פחות מ-5,000 משרות, כך אמר היום (ה’) אמיל קויפמן יו”ר התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל בראיון ל-ynet במהלך כנס “חשמל 2015”, שעורכת ההתאגדות באילת.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה

     

    בכנס, הנחשב לכנס המקצועי הגדול בארץ בתחום החשמל, משתתפים השנה כ-1,200 מהנדסים, יזמים, אקדמאים ומומחים מהארץ ומחו”ל. בין הנושאים שנידונו בו, עלו הבעיות בהכשרת עובדים בתחום, כאשר הביקוש למהנדסי חשמל במשק ממשיך לטפס - אבל אין מספיק עובדים. על פי קויפמן, נכון להיום קיים מחסור של כ-4,000 מהנדסים עם רישיון לעסוק בתחום ממשרד הכלכלה - כאשר רבים עובדים בפועל ללא רישיון מסודר בניגוד לחוק.

     

    “על פי החוק, מהנדס יכול לעסוק בחשמל רק אם יש לו רישיון”, הוא מסביר. “כדי להפעיל משק חשמל במדינה מסודרת, מספר מהנדסי החשמל צריך להיות 0.2% מהאוכלוסיה, כלומר בישראל היו צריכים להיות כ-7,000-6,000 מהנדסים עם רישיון. נכון להיום רשומים בארץ כ-14,000 מהנדסים - אבל מתוכם רק לכ-1,600 מהנדסים יש רישיון. כלומר, המדינה צריכה להתארגן כך שבתוך 5 שנים יהיו פה 5,000 מהנדסים עם רישיון”.

     

    הסיבה למספר הנמוך של בעלי רישיון נובע לדבריו, מקושי לעבור את הבחינות. תיקון לחוק שעבר שנת 2011 הגדיר מחדש את הליכי מתן הרישיונות - אבל טרם יושם. “אנשים נכשלים כי הבחינות לא מסודרות ואנשים לא יודעים למה להתכונן ואיך לענות”, הוא מסביר. בעיה מרכזית נוספת הוא הפער העצום בין הידע שאיתו יוצאים הסטודנטים מהאקדמיה לבין הדרישות של המעסיקים במשק. “הבעיה היא שהלימודים במכללות ובאוניברסיטאות בתחום החשמל לא נועדו להכין את הסטודנטים לשוק העבודה, אלא לצורך מתן תעודה להשכלה”, הוא אומר. “המדינה משלמת למוסד השכלה גבוהה 30 אלף שקל לכל סטודנט - אבל אם המהנדס הזה לא מקבל רישיון, צריך להעמיד לדין את כולם”.

     

    לצד זאת קויפמן מציין, כי הסטודנטים מצידם מעדיפים להתמקד בתחומים שיאפשרו להם לעבוד בהיי-טק - כלומר דגש על לימודי אלקטרוניקה - וזאת על אף שהאופק התעסוקתי של רבים בענף מסתיים בסביבות גיל 40. במקום זאת, הוא סבור כי יש לעודד את הסטודנטים להתמקצע ב”זרם חזק” - כלומר עיסוק במערכות חשמל במתח גבוה, כמו תשתיות, מנועים גדולים וכדומה.

     

    “בישראל יש מדי שנה כ-10,000 בוגרי לימודי הנדסה, מתוכם כ-3,000 לומדים הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, תקשורת מחשבים ומערכות הספק”, הוא מסביר. “בשנה השנייה, כשצריך לבחור כיוון לימודים, רק 10% בוחרים במערכות הספק, כ-400 איש. עם זאת, מדובר בעלייה של 100% לעומת לפני 5 שנים - אז היו רק 200 בוגרים. אנשים מתחילים להבין החיים לא נגמרים בגיל 45 וגם אחרי זה צריך לעבוד”.

     

    “הסטודנטים שיוצאים לשוק ונקלטים בהיי-טק, מקבלים משכורת מכובדת ורכב, אבל יודעים שתוך שנתיים שלוש הם יפוטרו. כרגע אין להם בעיה עם זה, כי הם יתקבלו בחברת היי טק אחרת בתנאים לא פחות טובים. זה קורה 7 או 8 פעמים במהלך הקריירה, עד שמגיעים לגיל 45-50 והם כבר לא יכולים להתקבל לעבודה בהיי-טק, אבל גם לא יכולים לעבוד גם בחשמל מכיוון שהם מעולם לא התמקצעו בזה”.

     

    כדי לעודד סטודנטים להתמקצע בחשמל, קויפמן סבור כי יש גם להעלות את השכר ההתחלתי בתחום, המוערך בכ-8,000 שקל בלבד, זאת בזמן שבהיי-טק המשכורות ההתחלתיות פעמים רבות גבוהות בהרבה. “זה עניין של תרבות”, הוא אומר. “מי שעובד בהיי טק מול מחשב לא צריך להשתכר יותר ממי שעוסק בתכנון”.

     

    הדרישה רק תלך ותגדל

    המחסור לא נוצר ביום אחד. “בזכות העלייה הרוסית היו לנו הרבה מהנדסי חשמל, שהיו מוכנים לעבוד בכל משכורת, העיקר לעבוד במקצוע - והביקוש לעובדים בתחום נפל”, הוא מסביר. “עכשיו האנשים הללו יוצאים לגמלאות אבל המדינה לא הכינה את עצמה. נפתחו המון מכללות, אבל הרמה ביניהן לבין האוניברסיטאות שונה, והבוגרים לא מוכנים לשוק העבודה כי אין להם ידע מעשי או ניסיון”.

     

    בנוסף למחסור הקיים ולזה שיווצר עם הפרישה של מהנדסים מבוגרים רבים - קויפמן מציין כי הדרישה רק תלך ותגדל, עם אלפי משרות נוספות שעתידות להתווסף לשוק. “העולם הולך לכיוון חכם וזקוק לניהול נכון של אנרגיה. שוק החשמל עובר לייצור של 40% חשמל פרטי ומישהו צריך להפעיל את תחנות הכוח הללו. זה לא הכל - עובדים על חשמול של הרכבת וצריך להכין מהנדסים שיפעילו ויתחזקו את זה. עושים מרכז שיוציא את התחזוקה למהנדסים מחו”ל - וזו יריקה בפרצוף. אנחנו בדרך להפוך למדינת עולם שלישי, שחברות חיצוניות מתפעלות את המתקנים שלה. אנחנו צריכים מהנדסי חשמל אחראיים שמבינים בכל מה שקשור בחשמל, מתקנים, תקשורת ומחשבים. יש לנו פוטנציאל של עובדים ואפשר לנצל אותו אם נעניק להם הסבה”.

     

    כדי להתמודד עם הבעיות החלו בהתאחדות בפיילוט בשיתוף משרד הכלכלה להכשרת מהנדסי חשמל. עד כה הסתיים מחזור אחד עם 30 משתתפים ובהתאחדות מקווים לפתוח הכשרות נוספות - בהן גם הסבה מקצועית לבני 45 שתאפשר להם לעבור הסבה מענפי ההיי-טק לחשמל. ”צריך לתת לאנשים כיוונים אחרים. מהנדס לא צריך להיות בשטח בגיל 50, אבל יש עבודה בתכנון, ניהול פרויקטים, הפעלה של דברים חכמים ועוד. מה עדיף, שיישבו כשמורים בגן ילדים?”.

     

    רמי פינקלר סגן יו”ר הכינוס מייסד פורום סטודנטים בהתאחדות, אמר כי כמחצית מבין 1,600 מהנדסי החשמל בעלי הרישיונות -כבר חצו את גיל 100 וחלקם אף כבר לא בחיים.“מי שאחראי על האוניברסיטאות הוא המל”ג, בעוד שמי שאחראי על התעשייה הוא משרד הכלכלה. משום כך אפשר ללמוד תואר שלם ממרצה שאף פעם לא היה בתעשייה, אבל התעשייה רוצה בוגרים שאפשר לשלב בפרויקטים תעשייתיים. יש פער ציפיות ובאמצע עומדים המהנדסים”.

     

    “יש כיום מצוקה, אנשים רוצים לקבל רישיונות אבל לא מצליחים לעבור את הבחינות והרבה עובדים בלי רישוי”, הוסיף. “לפעמים נותנים רישוי מסוייג כדי שיוכלו לעבוד - אבל אם העובד חוזר לשוק - אין לו רישיון לעסוק בתחומים אחרים. הבחינות שערורייתיות והנושא פרוץ”. לצד זאת, הוא לא שותף להערכות בדבר הצפי למחסור חמור במהנדסים בעתיד, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות, למשל רובוטים שיחלפו את הידיים העובדות, או ייבוא מהנדסים מחו”ל.

     

    “בעוד 10 שנים ישראל תישאר בלי מהנדסי זרם חזק”

    מהנדסים שמסיימים את התואר נדרשים להירשם ברשם המהנדסים, ולאחר כשנתיים ניסיון להוציא רישיון מסודר, אולם זה לא קורה פעמים רבות כאמור. במושב לסטודנטים בנושא בניית קריירה, הבהיר המנהל לענייני חשמל ורשם המהנדסים במשרד הכלכלה, אליהו אבישר, כי עיסוק בעבודות חשמל ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. “החוק מגדיר מה מהנדס חשמל יכול לעשות ועם מה מותר לו להתעסק, סוגי זרם וכדומה”, הסביר. “זה תחומים שמסכנים חיים וצריכים לעבוד בהם אנשים מקצועיים”.

     

    אבישר הזהיר אף הוא כי "מדינת הולכת לקראת זה שלא יהי מהנדסי חשמל". לדבריו, “בעוד 10 שנים מדינת ישראל תשאר בלי מהנדסי זרם חזק”, אמר. ”היום יש כ-3 מיליון מתקנים שמצריכים בודקי חשמל, אבל יש רק 300 בודקים בארץ, מתוכם כ-80 פעילים, כמחציתם של חברת החשמל”, סיפר. “יש בתחום פרנסה ואפשרות לקידום. העולם כולו הולך לכיוון של חשמל ואנחנו פוגשים בכל מקום מהנדסי זרם חזק; בבתי מלון, בצבא, במשרי ממשלה ומפעלים.

     

    “מי שלמד אלקטרוניקה - מגיע לגיל 45 ומוצא את עצמו בלי עבודה. החברה הצעירים כובשים את המקומות כי הם זולים יותר ויודעים יותר. אבל מי שיעבור בגיל כזה לזרם חזק - רק יתחיל לרכוש ניסיון ויכול לצמוח בתחום”, הוסיף. “שכל אחד יחליט איפה הוא רוצה להיות בעתיד - שכיר או עצמאי. מי שהולך לכיוון של בודק שידע שזה להיות עצמאי - אנשים שעובדים לבד בשטח, צריכים לקחת החלטות שמתקן מסוים תקין ולהיות שלמים עם עצמם”.

     

    לזר פוקס, חבר ההתאחדות ומי שעומד בראש התוכנית להכשרת מהנדסים אשר זכה בתעודת הוקרה במסגרת הכנס, סיפר על הפילוט שערכו להכשרת מהנדסי חשמל. “הקורס נועד להקטין את הפער בין מה שלומדים באקדמיה לבין מה שנחוץ לדעת כדי להיכנס לשוק העבודה”, הסביר. “היו 4 סטודנטים והיותר מהנדסים צעירים עם ותק של שנתיים שלוש. היו מהטכניון, מתל אביב ובאר שבע, ואפשר היה להשוות בין מה שהם יודעים.

     

    “מבחינתי זו הייתה חוויה”, הוסיף. “המבחן הראשון שלי היה לתת לכל אחד דף לבן וביקשתי לתעד את תהליך העברת החשמל מתחנת הכוח עד ללקוח. נדהמתי ממה שראיתי. אין ספר שצריך להמשיך את הפעילות ונסות כמה שיותר מהר לסגור את הפער בין הידע שרוכשים בתקופת האקדמיה לבין מה שנדרש בשוק העבודה. אנחנו מתכננים להמשיך את הפעילות הזו”.

     

    פוקס התייחס לתופעה שנועדה להתמודד עם הפן הביטוחי ובמסגרתה חברות גדולות מכשירות את העובדים ומעניקות להם רישיונות ספציפיים לתפעול מערכות מסוימות בחברה. “כפי שרופא עובד על בסיס רישיון - כך גם כל מהנדס חשמל צריך לעבוד במסגרת תוקף של רישיון”, אמר. “היום מגיעים לחברה ומקבלים רישיון ספציפי לעבוד בה, אבל זו טעות - הרישיון צריך להיות מקצועי. הפטנט של רישיון מסויג הוא פסול כי כשעובד מפוטר הוא נשאר בלי כל רישיון. צריך לקבל רישיון ממשלתי תקין”.

     

    “אל תהיו עבדים לחברות כוח אדם"

    ג’רי שנירר, מנכל אפקון, שנפגש לשיחה עם הסטודנטים, אמר ל-ynet כי “המחסור האמיתי הוא במוטיבציה להיות אנשי מקצוע ולעבוד בתעשייה. אנשים רוצים היי-טק ואפליקציות, בעוד התעשייה וההנדסה נתפסים כתחומים נחותים. יש להחזיר את התעשייה כולה לראש תהילתנו. תחומים של חשמל ומכונות מספקים ברמת המוטיבציה וברמה הכלכלית. כל מה שנשאר זה לייחצן את התחום, לתעדף אותו ולתת מלגות.

     

    “יש לנו צורך אמיתי בידיים עובדות, אנשי מקצוע, מנהלי עבודה ופרויקטים”, הוסיף. “לנו חסרים היום במפעל בבאר שבע 10-15 מהנדסי זרם חזק, שרוצים לקשור את חייהם בתחום, אבל הרבה אנשים לא רוצים לעבוד בזה. לעבוד ב-40 מעלות חום בים המלח זו עבודה קשה - זו תעשייה והיא נתפסת במשהו אפור. אנשים לא הולכים ללמוד וגם אם למדו - לא רוצים לעסוק בזה. חלק עוזבים אחרי זמן קצר לחברות ייעוץ או עוברים למקצועות יותר אטרקטיביים”.

     

    אלון קופרמן, מהמחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל, המליץ לסטודנטים שלא ללכת לכיוון של הנדסת מכירות. “אלביט, התעשייה האווירית ועוד מגיעים אלינו, כי הם לא יודעים לעשות את הדברים”, אמק. “לדעתי, המצב קטסטרופלי בכל החברות הללו. משום מה אנשים חושבים שזרם חזק זו רק חברת החשמל.

     

    “אל תהיו עבדים לחברות כוח אדם”, הוסיף. “אנחנו מייצרים ידע, זה הכוח שלנו. צריך מהנדסי מכירות ומנהלים - אבל לא כולם. אתם צריכים ידע. מי שלא יודע יהיה לו קשה, אבל מי שיודע לא יישאר בחוץ לעולם. אבל בשנים האחרונות חלה ירידה ברמת הידע”. עוד הוא ציין כי “בהרבה חברות אנשים מתקרבים לגיל הפרישה ויהיו הרבה מקומות עבודה בשנתיים שלוש הקרובות”.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""תוך 5 שנים נישאר ללא מהנדסי חשמל""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים