היא רוצה אותי או שהיא סתם ידידותית?
לא תמיד אנחנו יודעים לקרוא נכון את הרמזים של הצד השני, ונוטים לבלבל נחמדות עם מחשבות רומנטיות ולהפך. הראלה ישי עם כל הטיפים שיעזרו לכם לקרוא נכון את המפה
את משכנעת את עצמך שאולי הוא מחכה שאת תעשי את הצעד הבא, הרי הוא יזם את הצעד הראשון, ועכשיו הגיע תורך. את מחליטה להיות אמיצה ולא לחכות שהוא יזמין אותך שוב, ולכן מרימה את הכפפה ומזמינה אותו לדייט בערב. שתי שניות אחרי שעשית זאת, את מבינה לפי שפת הגוף שלו שהוא ממש לא בקטע.
הוא בכלל לא מבין למה את מזמינה אותו לדייט. התחושה שלך באותו הרגע היא לא נעימה, בלשון המעטה. אזרת אומץ, לקחת סיכון, והבנת שלגמרי פירשת לא נכון את הסיטואציה, ועכשיו את חשה אי-נעימות בכל פעם שהוא בסביבה, ואולי גרוע מכך - איבדת את האומץ שלך בכל מה שקשור ל"להתחיל עם בחורים".
פרשנות מוטעית יכולה לקרות בכל מיני סיטואציות. לדוגמה כאשר מישהי מהחבר'ה רואה בך ידיד קרוב, ומתוקף כך, מרבה לדבר איתך בטלפון, להזמין אותך לבוא איתה לסרט או להצגה או סתם לשבת בבית קפה. היא, מבחינתה, רואה אותך כמו "חברה ממין זכר", אבל אתה מטפח תקוות שאולי החברות ביניכם מבוססת על רגשות רומנטיים מצדה. כשאתה מגלה שלא כך הדבר, אין ספק שמתנפצת לך בועה בפנים, ושנוצרת אוירה מביכה ביניכם.
איך לזהות את הכוונות
זה קורה המון, בעבודה, בחבר'ה, בלימודים. השאלה היא איך אפשר להקדים תרופה למכה ולמנוע מראש את תחושות האכזבה, המבוכה ולעיתים אפילו ההשפלה? האמת היא שלא פשוט בכלל לענות על שאלה כזאת, ולכן מדובר כאן בדילמה אמיתית. הרי ישנם אנשים שיזמינו אותך לקפה כצעד רומנטי ראשון לבדיקת אפשרות של קשר זוגי, ואחרים יעשו את אותה פעולה מתוך מטרה רגעית להעביר איתך את הזמן, או לחלופין כדי ליצור איתך חברות שהיא אפלטונית לחלוטין.
אז, שוב, כיצד נדע להבדיל בין השניים? כאמור, התשובה היא מורכבת וכמובן שאין כאן נוסחה מתמטית ברורה. יחד עם זאת, יש כמה סימנים שיכולים לסייע לענות על השאלה הזאת: קודם כל, חקרו כמה שיותר על אותו אדם, ובראש ובראשונה הבינו אם הוא בכלל פנוי. הרי אם הוא בזוגיות, כנראה שהוא לא מתחיל אתכם, וגם אם כן הוא עדיין לא מועמד פוטנציאלי לזוגיות, כי סביר להניח שאין לכם כוונה להיות ה"פילגש".
כמו כן, חשוב להבין את דפוסי ההתנהגות של אותו אדם. אם נחזור למשל לאישה מתחילת הכתבה, הרי שאם היא רואה שהקולגה שלה מזמין לעיתים עוד אנשים מהעבודה לארוחת צהריים ספונטנית, ייתכן מאוד שגם אותה הוא הזמין ללא כוונה רומנטית. לעיתים אנחנו מפרשים התנהגות חמה ומזמינה כמעשה רומנטי, אך בעצם, מדובר בסך הכל באנשים שהם חברותיים.
לעומת זאת, אם אותה אישה רואה שהבחור דווקא די מופנם ולא יוזם ארוחות או מפגשים עם קולגות מהעבודה, ייתכנו כאן שתי אפשרויות: האחת היא שהוא באמת רואה בה בת זוג פוטנציאלית, והוא מנסה ליצור איתה קשר, והשנייה - שמסיבה מסוימת הוא מרגיש איתה מאוד בנוח, ואין כאן שום כוונה רומנטית. ואז שוב חזרנו לנקודת ההתחלה של הדילמה.
בגדול, אני מציעה לתת לקשר קצת זמן ולראות לאן הוא מתפתח. אני מאוד מאמינה באינטואיציה של אנשים, ושכל אחד יודע בתוך בתוכו לפרש את הסימנים של הצד השני - האם יש כאן רגשות רומנטיים או סתם חברות אפלטונית. יחד עם זאת, לפעמים אנחנו עיוורים למצב בגלל כל מיני משקעים שיש לנו. יש אנשים שכל כך צמאים לאהבה עד שהם מפרשים מחוות אפלטוניות כמעשים רומנטיים, ולעומתם ישנם גם כאלה שכל כך נכוו מאהבה שגם אם אומרים להם בבירור "אני רוצה לצאת אתך לדייט", הם יחפשו את הקאטץ'. לכן, כפי שחשוב להכיר את הצד השני, חשוב שכל אחד גם יכיר את עצמו ואת נטיות הפרשנות שלו בעזרת מודעות.
בשורה התחתונה, אני בעד לקחת סיכונים. זה אומר שגם אתם לא בטוחים שהצד השני מעוניין, וגם אם אתם לא יודעים כיצד לפרש את ההתנהגות שלו, אני כן חושבת שצריך לעשות את הצעד הבא. למה? מהסיבה הפשוטה שאולי הוא או היא ירגישו שהם כבר עשו צעד אחד ועכשיו הם מחכים לכם. לא פעם ולא פעמיים, אהבות גדולות נזרקו לפח רק כי שני הצדדים פחדו לקחת סיכון. אז לוקחים סיכון, מבינים שיש מחיר (אי- נעימות, תחושת דחייה וכדומה), אבל הרווח יכול להיות הרבה יותר עוצמתי.
במילים אחרות, מי שעושה ניתוח של עלות מול תועלת, יגלה שפוטנציאל התועלת הרבה יותר גדול מהעלות, אם יודעים לקחת אותה בפרופורציה. אז יאללה, אל תפחדו מהפחד. היו אמיצים, וזכרו שלפעמים צריך לקחת סיכונים בחיים, אבל בדרך כלל הם משתלמים.
הראלה ישי היא שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב"
לפנייה לכתב/ת 
