שתף קטע נבחר

כשהאובססיה משתלטת: המלך דוד והמלכה פרנויה

זה התחיל עם גיבור ישראל שהלהיב את העם, המשיך עם הסתבכות הקשורה בחבר טוב שנחשב קצת יותר מדי קרוב, וגם עם מלך שנטה לחרדתיות יתר שהעבירה אותו על דעתו - והכל יחד הפך לאחד הסיפורים המעניינים בהיסטוריה שלנו. שי גולדן חוזר אל ממלכתו של דויד, החיבור ליהונתן וההסתבכות עם שאול

בשיתוף מיזם 929

 

תראו מה זה: אתה מוצא את שירותיו של גיבור מלחמה סקסי, כריזמטי, ישראלי נורא, כדי שישפר לך את יחסי הציבור בקרב הציבור; הוא מחסל את ג'ון הג'יהאדיסט של הפלישתים והופך לסלב ענק. ממש יוני נתניהו וטרומפלדור ואריק שרון באדם אחד. וכולם שמחים בהתחלה - גם קרענו לדאע"ש את הצורה, גם חיזקנו את מורל העם, גם עושים מצעדים ברחובות וגם יש לנו זוג פוטוגני חדש עבור מדורי הרכילות - מיכל ודויד; בת המלך וגיבור ישראל. אין מה לומר, היה כאן ממש שמח לפני שנולדנו.

 

מנהיגות לא נמדדת רק בחכמה - האמנם?

 

אבל אז קורה מה שקורה תמיד במקרים האלה: דויד נהיה גדול מדי, מפורסם מדי, פופולארי מדי, אהוד מדי. מצורף בונוס - מערכת יחסים חברית, טיפה חברית מדי (טוב, בואו נקרא לילד בשמו: הומו-אירוטית) בין הבן יקיר לי, יהונתן, לבן הבן המאומץ, דויד.

 

ואז מתחילה הפרנויה. כי ככה זה אצל ראשי מדינות, ובפרט אצל מלכים יהודים: הפרנויה היא המלכה האמיתית שלהם. יש אישה חוקית, ברור, אבל הפרנויה היא הבוסית האמיתית.

 

אז מוכרחים להוריד פטיש גדול על הראש של דויד הקטן, לפני שיצמח ויעלה ויתפתח, ויום אחד, חס וחלילה, יהיה זומם מזימות על הכסא עצמו.

היכן מסתתרת האמת כשהפרנויה משתלטת? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
היכן מסתתרת האמת כשהפרנויה משתלטת?(צילום: shutterstock)
 

ברוס ספרינגסטין כתב את זה מדויק פעם: "עני רוצה להיות עשיר, עשיר רוצה להיות מלך, ומלך אינו מסופק עד שהוא שולט בכל ובכולם". ואם יש דבר שההיסטוריה מלמדת אותנו הוא שפרנויות של מלכים הביאו ליותר שפיכות דמים מאויבים מבחוץ והסבו יותר נזק לממלכה מרוב הצרות החיצוניות. סטלין בנה על זה קריירה.

 

הבעיה עם פרנויה שהיא יועצת ממש גרועה, מנהלת מחורבנת ובאופן כללי - בור שהנפילה לתוכו מאד ארוכה ומיוסרת. וזה מה שקורה לשאול: הוא נעשה קצת פסיכי. מתחיל לראות צל הרים כהרים. נעשה אובססיבי, משותק מחרדה, טובל בחרדות והזיות ובהתאמה לכך - הופך ממלך מצוין למלך גרוע. ממי שרוח השם שורה עליו למי שרוח אחרת, רעה, נכנסה בו. דיבוק. וכשהדיבוק נכנס לתוך הגוף של הבנאדם, שום דבר לא מסוגל להוציא אותו מתוכו - רק המוות. זו האמת. וישקר מי שיספר לכם אחרת.

 

אז דויד מבין שיש לו עסק עם פרנואיד אובססיבי שעוזב את ענייני המדינה ובורא בראשו תסריט דמיוני של ניסיון הפיכה ומרד. איזו הפיכה ואיזה מרד? נכון, הסלבריטאות עלתה קצת לדויד לראש - אבל הוא רחוק מלהיות פוליטיקאי וקונספירטור ומגה קומבינטור. כשהוא בורח משאול, הוא בורח לבד. בלי נאמנים, בלי חיילים, בלי כלום. אפילו הנשק שלירכו היא החרב של גוליית. עד כדי כך הוא לא ערוך לשום מלחמה על הכתר - כי המלחמה על הכתר נמצאת רק בראש של שאול.

 

וכשאתה מדמיין מלחמה - היא בסוף פורצת. כי אתה מזמן אותה אליך. וכשאתה כל הזמן מזהיר את כולם מפני אויב דמיוני, בסוף הוא הופך לאויב מעשי. אז דויד מגייס צבא. ומתחיל לעשות פוליטיקה עם יהונתן. משתמש בקשריו האישיים בחצר כדי לנסות ולשים סוף לעניין. הוא מבין שהפרנויה החליטה להרוג אותו - ואדם כמו דויד, כשקמים עליו להורגו, משיב מלחמה. מה אתם הייתם עושים? אז נלחמים.

 

תראו את שאול. היה לו הכל: מלוכה. ממלכה. משפחה. יועץ מבריק לצדו (שמואל) ואת הסימפטיה של בוס כל הבוסים שבשמים. ואיך הוא גמר? ואת מי הוא יכול להאשים? רק את עצמו. טיפש שכזה.

נותר בלי כלום. מקום בהיסטוריה, בטח, אבל לא המקום שהיה ראוי לו. במקום לעסוק בהקמת ממלכת שאול המפוארת היה עסוק בהישרדות והתכנסות בתוך חומות הפרנויה.

 

את הממלכה המפוארת יבנה כבר דויד. את המלוכה הוא יעביר לבנו שלמה וכן הלאה. זה גורלו של מי שעסוק בשמירה על הכיסא, בהישרדות פוליטית בלבד: ההיסטוריה חולפת על פניו, הציבור מואס בו והפרנויה מכריעה אותו בסוף.

 

  • לאתר מיזם 929  - תנך כפי שלא הכרתם
  • את מיטב הפרשנויות ניתן גם לקרוא באפליקציה החדשה של המיזם, שמושקת בימים אלה
  • 929 מוציא את התנך גם לשטח : מפעיל מעל 100 קבוצות לימוד ברחבי הארץ ובכל שבוע יוצא טיול על פי סיפורי התנך

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים