"היא יודעת שלא יצאה לי מהבטן - אלא מהלב"

בוקר קייצי אחד הגיע הטלפון המיוחל. מעברו השני של הקו הייתה העובדת הסוציאלית שטיפלה בנו בעמותת "אור שלום": "יש תינוקת בבית החולים שצריכה משפחה. עד מחר בשעה 19:00 אתם צריכים לתת לי תשובה".

מיד כינסתי את בן זוגי אבישי, התאומים (בן ובת) שהיו אז בני 13, ובן ה-7, לשיתוף דחוף. בשיחה עלו חששות לצד התלהבות והרבה חוסר ודאות. בסך הכול, המגמה היתה חיובית, ומי שהיה צריך להכריע זה אבישי. אני הייתי פטליסטית, מה שהבורא שלח לי - זו השליחות שלי, זו המתנה שלי.

מה החלטנו? התשובה ברורה, אחרת לא הייתי כאן היום. זכינו בנסיכה אמיתית, במשפחה שורשית וחזקה יותר, מגובשת ואוהבת יותר.

גליה בן חיים ובתה. "יש תינוקת שצריכה משפחה"

קראו עוד בנושא:

לאמץ ילד: כל מה שצריך לדעת על התהליך

"למה אני בפנימייה והילד שלכם לא?"

סוגרת מעגל: ליאור בת 21 - וכבר אמא ל-13 ילדים

דור שלישי לאימוץ

אנשים שואלים אותי כל הזמן: למה עשיתם את זה? איך לא פחדתם שיום אחד יקחו לכם אותה? הרי זה אומנה. יש עוד הרבה שאלות שעולות, לא לכולן יש לי תשובות, להרבה מהן למדתי לענות תוך כדי תנועה.

היה בי דחף פנימי מגיל צעיר, חלום שליווה אותי ודובר רבות בבית שלנו: יום יבוא כשאהיה גדולה, עם משפחה חזקה ואאמץ ילד שזקוק למשפחה. ההסבר הפסיכולוגי, ואולי ההסבר הפשוט, נובע מהמשפט "האדם הוא תוצר סך זיכרונותיו". בשביל להבין, צריך לחזור לשורשים, למשפחה בה גדלתי.

לאבי היו שמונה אחים ביולוגים ועוד אחות מאומצת, כבר אז בשנות ה-50. סבתי ז"ל הייתה אישה מיוחדת, שלימדה את ילדיה נתינה ומתן בסתר בזמן שלהם לא היה מה לאכול. היא תמיד הייתה שמחה, ואף פעם לא התלוננה.

לימים אמי ואבי הכניסו אלינו הביתה נער במצוקה, במקום שילך לכלא. במשך כמה שנים, אמי דאגה לו להכול - מהבגדים ועד שיעורים פרטיים - כדי להפוך אותו לאדם יציב וטוב. בבית היינו חמישה ילדים, אני הבכורה מביניהם, הייתי אז בת 12. זה דרש מצד הוריי הרבה אומץ, ואני לא יודעת אם היום כאמא, הייתי מעזה להכניס לביתי נער עם רקע עברייני.

כל אלו חוויות נצרבות, המגבשות את האישיות וכך כנראה נרקם לו החלום.

משפחת בן חיים בהרכב מלא

ילד לזמן שאול

לעמותת "אור שלום", ניגשנו כשידענו מראש, שכל ילד דרכם זה ילד לזמן שאול, ילד שזקוק לחום ואהבה, לקרן אור, תמיכה וריפוי עד שהוריו הביולוגים יחזרו לתפקוד.

התינוקת שאנחנו קיבלנו נולדה לאשה חולה. נאמר לנו שצריך שיקרה נס כדי שהיא תוכל לחזור אליה בעתיד. אנחנו אמרנו לעצמנו שאם יקרה הנס הזה, נקבל אותו באהבה וידענו שהטוב ביותר יקרה עבור כל אחד מהצדדים. מבחינתנו גם אם ניתן לתינוקת שלנו התחלת חיים טובה, שבה היא תקבל חום ואהבה ונעטוף אותה בביטחון והגנה, יהיו לה כלים להתמודד עם כל מה שיבוא.

ביומיום זה לא ניהל אותנו. במשך שנה היו מפגשים במרכז קשר, שהיו קשים לכל הצדדים אך זו הייתה ההזדמנות לבחון מהו הדבר הטוב ביותר עבור ילדתנו.

משהו בתוכנו רצה לתת הזדמנות, מתוך ידיעה שבעתיד נספר לה את הסיפור שלה בשלמות, שנוכל לספר לה שהיא באה מרצון, שהמולידה שלה מאוד רצתה אותה, אך לא יכלה. זה חשוב מאוד עבור כל ילד מאומץ ששואל למה המולידה שלו מסרה אותו.

הקטנה שלנו יודעת מהרגע שהיא התחילה לדבר ולהבין שהיא מאומצת, שהיא לא יצאה מהבטן שלי שהיא באה מהלב. כשהייתה בת שלוש, הגענו לבית משפט כדי לקבל את צו האימוץ. היא באה איתנו והיתה חלק מהתהליך.

ואז החלטתי לכתוב את הסיפור שלנו

מהרגע הראשון שנפגשנו, כל שנה אנחנו עושים לה אלבום שמספר את הסיפור שלה. בכל שלב אנו מרחיבים אותו בהתאם ליכולת שלה להכיל ולקבל. כשהגיעה לגיל שנתיים, התחלנו לחפש ספרי ילדים בנושא ולא מצאנו ספר רלוונטי שמתאים ל'אני מאמין' שלנו - ואז ישבתי לכתוב את הסיפור "ילדת המשאלות" .

אני מבינה היום שאנחנו חיים במציאות משתנה, בה יש כל כך הרבה ילדים שמגדירים מחדש את המושג משפחה. ילדים מאומצים כיום הם גם ילדי פונדקאות, וגם ילדים בבית של שתי נשים. יש משפחות עם מאומצים שהם ללא אחים, ויש כמונו משפחות מעורבות, של ילדים ביולוגים ומאומצים. כל הרכב הוא טוב, כל זמן שהילד מקבל חום ואהבה, ויגדל לאדם בטוח בעצמו.

כחברה, אנחנו לא מדברים על זה ואין ממש סובלנות או קבלה. הילדים האלו גדלים במסע חיים מיוחד עם הרבה אתגרים רגשיים ומנטלים. יחד עם זאת, אני מאמינה שאפשר ללמד אותם על כוחות הנפש שלהם ולתת להם כלים להתגבר על כל קושי.

אלו ילדי המתנות עבור כל משפחה שהם מגיעים אליה. הסיפור שכתבתי הוא נגזרת של הדרך בה אנחנו בחרנו לספר לבתנו את הסיפור שלה - סיפור שמח, אופטימי שנותן לה כלי להעצמה, לבחור נקודת מבט ותגובה בכל סיטואציה רגשית קשה. כל ילד, גם מאומץ וגם ביולוגי, יכול לבחור לעצמו עוגן שיחזק אותו ברגעי הקושי.

גליה מספרת על הסיפור שמאחורי הספר "ילדת המשאלות". צפו:

רוצים לעזור לגליה בן חיים בקידום הספר? הכנסו לאתר ג'אמפסטרטר