שתף קטע נבחר

מיום ד': שביתה כללית במגזר הציבורי

בעקבות כשלון המו"מ מול האוצר על סוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי - ההסתדרות מאיימת להשבית את כל המגזר הציבורי מחרתיים. באיגוד לשכות המסחר מבקשים מביה"ד לעבודה למנוע את השביתה בטענה שתגרום להפסדים של 600 מיליון שקל ביום. לפניכם רשימת הגופים השובתים

מאות עובדים המאוגדים בהסתדרות הכללית הפגינו היום (ב') מול משרד האוצר בירושלים, בדרישה לפתור את סוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע בהפגנה, כי צפויה שביתה כוללת במגזר הציבורי החל מיום רביעי בשעה 6:00 בבוקר.

 

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

 

השביתה צפויה להקיף את כל המגזר הציבורי,בהם עובדי כל משרדי הממשלה, עובדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עיריות הערים ירושלים, תל אביב וחיפה, החברות העירוניות, הסתדרות המורים וארגון המורים, עובדי הכנסת, עובדי נציב שירות המדינה, נציבות הכבאות וההצלה, אזרחים עובדי צה"ל, עובדי בתי החולים, עובדי קופות החולים הכללית והמאוחדת, רשות השידור, עובדי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עובדי המל"ג ועובדי האוניברסיטאות, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי מכון התקנים הישראלי, עובדי חברת החשמל וחברת הדואר, מקורות ועובדי המוזאונים.

 

 

 

 

הפגנת עובדים המאוגדים בהסתדרות בירושלים (צילום: דוברות ההסתדרות) (צילום: דוברות ההסתדרות)
הפגנת עובדים המאוגדים בהסתדרות בירושלים(צילום: דוברות ההסתדרות)

 

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה ב-25 לנובמבר, על רקע כשלון המו"מ עם משרד האוצר בסוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי. למאבק הצטרפו גם הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן דורש תוספת שכר של 11% לעובדי המגזר הציבורי שתתפרס על פני 5 שנים. מכיוון שכל אחוז של תוספת שכר מוערך בכמיליארד שקל של הגדלת הוצאות השכר בתקציב המדינה, המשמעות התקציבית של הדרישה הזו היא שכל שנה יגדל תקציב הוצאות השכר בכ-2.2 מיליארד שקל עד להבשלה מלאה של 11 מיליארד שקל בעוד חמש שנים.

 

ניסנקורן אמר בהפגנה, כי "השביתה אינה המטרה אלא האמצעי להשמיע את קולם של כמיליון שכירים שלא גומרים את החודש. על המדינה לדאוג למעמד החלש ולמעמד הביניים - ויפה שעת אחת קודם. ההסתדרות תדע לווסת ולחלק את תוספות השכר בכל מקום עבודה ואיגוד לטובת העובדים החלשים".

  

החשש: הפסדים של 600 מיליון שקל ביום

בניסיון למנוע את השביתה במשק - איגוד לשכות המסחר הגיש היום בקשה דחופה לביה"ד הארצי לעבודה להוצאת צו מניעה. באיגוד מבקשים מביה"ד להורות על פסק זמן של חצי שנה לפחות שבו יוסר איום השביתה ויקוים דיון מקיף בין המדינה להסתדרות ושיכלול את נושא ניידות עובדי המגזר הציבורי לכל רוחב המגזר הציבורי. בנוסף, ביה"ד התבקש להורות לכל הגורמים - בדגש על נמלי הים - להמשיך בעבודה סדירה ותקינה בלי להוריד את התפוקות, לקיים עיצומים, שיבושים או הפרעות מכל סוג שהוא.

 

בעתירת איגוד לשכות המסחר נכתב, כי מדובר בפעם הרביעית בתוך שנה אחת בלבד, בה מאיימת ההסתדרות "לנקוט בנשק יום הדין" ולהפעיל את זכות השביתה במסגרת שביתה כללית במשק. "המשק הישראלי לא יכול להיות שבוי חדשות לבקרים באיומי השביתה של ההסתדרות. עצם ההכרזה, כשלעצמה, אף אם איננה יוצאת אל הפועל, יש בה כדי לגרום לנזקים כבדים", נכתב. "לאיום הנוכחי קדמו איומים להשבתה כללית של המשק בעניין שכר המינימום; עובדי הקבלן; הביטוחים הסיעודיים. עתה מבקשת ההסתדרות להשבית את כלל המשק על רקע הקיפאון, לטעמה, בדיונים בעניין הסכמי השכר במגזר הציבורי".

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר כי "חייבים לשלב בדיונים על השכר במגזר הציבורי קביעת כללי ניידות פנים בתוך המשרדים וניידות לרוחב כל המגזר הציבורי, ומתן אפשרות לעובדים לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה", אמר היום  "למהלך זה חשיבות עליונה, מאחר והוא יוכל לסייע לבלום את התופעה המאיימת על מבנה המשק, שהיא גידול יחסי מהיר יותר של מספר העובדים במגזר הציבורי לעומת קצב גידול נמוך יותר של העובדים במגזר העסקי".

 

מבדיקה שבוצעה באיגוד לשכות המסחר, המבוססת על נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, עולה כי בשנים 2013-2014, שיעור עובדי המגזר הציבורי לעומת עובדי המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק בקירוב הוא עובד המגזר הציבורי. בשנת 1996 שיעור זה עמד על 42% בלבד. בנוסף, מספר המועסקים בשירותים ציבוריים עמד בשנת 2004 על כ-722 אלף ואילו בשנת 2014 על 1.26 מיליון, גידול של 75%, ואילו במגזר העסקי חל גידול של 37% בלבד. "מבנה התעסוקה כולו יקרוס אם הגידול במגזר הציבורי ימשך בקצב הזה".

 

עוד העריכו בלשכת המסחר שהשביתה תגרום לנזק תוצר הנאמד בכ-300 מיליון שקל ביום הראשון בלבד, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליון שקל. מעבר להפסדים הישירים בגין עצירת הפעילות בענפים השובתים, ייגרמו למגזר העסקי נזקים כספיים נוספים. נזקים הנובעים ממחסור בחומרי גלם מייבוא, מחסור בסחורות להמשך הפעילות השוטפת של המשק, עיכוב משלוחי יצוא, פגיעה בתיירות החוץ והפנים, גידול בעלויות מימון, פיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד לקוחות בארץ ובחו"ל ועוד.


פורסם לראשונה 21/12/2015 11:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים