שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הביצה שלא נשברה: כשהטכנולוגיה נפגשת עם עולם הטבע
    כיצד רותמים את הטבע לטובת הטכנולוגיה? "מהנדסות העתיד" בוחנות את השאלה בעזרת כלים שיש לכולנו במטבח, בניסיון למצוא פתרון שהוא מנגנון טבעי המתחשב בהיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים כאחד

    בשיתוף התעשייה האווירית

      

    איך זורקים ביצה מגובה רב ושומרים עליה שלמה? את הבעיה הזו נותנים, לא פעם, לתלמידים בבית הספר על מנת שיפתרו אותה בעזרת המצאות שונות ומגוונות. אבל האמת היא שמדובר לא רק בניסוי כיתתי מהנה ומלמד, אלא בתהליך שמשפיע על הטלות מטען במשקלים כבדים לצרכים שונים.

     

    חשמל זורם בכפות ידינו: להטעין את הסלולרי בלי חשמל

     

    במסגרת מיזם "מהנדסות העתיד" המלווה פרויקטים פורצי דרך בהם יעסקו 100 התלמידות המצטיינות הנבחרות למיזם, קבוצה אחת תעסוק בבניית דגם צנחן על בסיס עקרונות ביומימטיים שהם חיקוי פתרונות על בסיס מנגנונים בעולם החי. תחום זה תופס תאוצה ומאפשר מציאת פתרונות חדשניים למוצרים בעלי מגבלה הנדסית. המנטוריות המלוות הן אסנת בראל וענבל שטרנברג ומטרת הפרויקט היא היא מציאת פתרון טכני, על בסיס עקרונות הביומימיקרי, לצנחן שייפול בנפילה חופשית מגובה 2 מ', ישהה זמן מקסימלי באוויר וייפול לארץ ללא כל נזק.

     

    הפרויקט יאפשר התנסות בתיכנון ובניית דגמים שונים וחקירת היתרונות והחסרונות של כל דגם מבחינת אווירודינמיקה, חוזק, משקל, יציבות, מורכבות, עלות, אמינות, איכות סביבה, בטיחות וכו'

     

    להשתמש בטבע כדי להבין איך שומרים על מטען חשוב (צילום: shutterstock)
    להשתמש בטבע כדי להבין איך שומרים על מטען חשוב(צילום: shutterstock)
     

    כיצד הגעתן לרעיון של הפרויקט, האם מאירוע מכונן כלשהו או מקריאה על הנושא שהובילה לחשיבה על הרעיון?

     

    "הטלת מטען ללא חשש לנזק היא פעולה נדרשת בשימושים רבים כגון הטלת מזון ותרופות באיזורי לחימה, הטלת מיכשור ייחודי למעקב שינויי אקלים במקומות שלא ניתן לנחות בהם, ועד לשימושים בטחוניים מסווגים.

     

    "הרעיון נולד מסיעור מוחות משותף, בו סיפרה אסנת על ניסוי מרתק אליו נחשפה בטכניון - מציאת פתרון להטלת ביצה מגובה מוגדר, תוך מניעת כל נזק לביצה בהגיעה לקרקע. בסיעור המוחות שוכלל הפתרון המבוקש על ידי הבאת הפרספקטיבה של ענבל לעקרונות הביומימקרי - שימוש בחומרים, אסטרטגיות ופתרונות שהטבע, בחוכמתו הרבה, פיתח וטייב לאורך שנות האבולוציה.

     

    "כשנקודת המוצא לפתרון היא מנגנון טבעי, הסיכוי גבוה יותר לתכנון הנדסי מקיים (sustainable design) המתחשב בהיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים כאחד."

     

     כיצד מתייחסים לנושא בישראל וכיצד מתייחסים לנושא הבעייתי הזה בעולם? אם בכלל.

     

    "הטלה קונבנציונלית מעלה אתגרים בהתאם למטען הייעודי, וישנן שיטות מגוונות להטלה מדויקת שלא תגרום נזק למטען. אלא שהטלה כזו לא בהכרח לוקחת בחשבון היבטים סביבתיים של מיצוי משאבים (כדוגמת אנרגיה), שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה שבה המטען נוחת, הפיכת המטען או אריזתו לפסולת מזהמת בסוף חייו וכדומה.

     

    "נושא הביומימקרי ממוסד בארץ על ידי ארגון הביומימקרי הישראלי בהובלת ד"ר יעל הלפמן-כהן וד"ר דפנה חיים-לנגפורד ושם לו למטרה להעלות את המודעות לנושא בארץ בתעשייה ובאקדמיה."


    האם נעשו ניסיונות למצוא פתרון לנושא בעולם ובארץ?

     

    "לא ידוע לנו על ניסיון לייצר פיתרון דומה."

     

    לחפש את הפתרונות בטבע (צילום: shutterstock)
    לחפש את הפתרונות בטבע(צילום: shutterstock)
     

     

    האם הטכנולוגיה הזו, שעומדת בבסיס הרעיון, יכולה לשמש לעזרה בפיתוחים אחרים מעבר לפרויקט עצמו?

     

    "התשובה היא בפירוש כן - המטען אמור לשהות זמן רב ככל האפשר באוויר - חקירת מנגנונים בטבע וחומרים המאפשרים את הפונקציונליות הזו יכולה לסייע בפיתוח רחפנים. מטען שעשוי חומרים ידידותיים לסביבה יכול להוביל לפתרונות חדשניים לאריזת מטענים קונבנציונליים בזמן שינוע."

     

    מה הכלים העומדים לרשות התלמידות המפתחות של הרעיון?

     

    "מאגרי מידע לפתרונות מעולם הטבע שפותחו בעולם והתבוננות בחומרים טבעיים

    וניתוח שלהם בראייה הנדסית של חוזק, עמידות, משקל, מחיר."

     

    מה החזון שלכן להמצאה כזו?

     

    "בפתרון מוצלח, דגם הצנחן יאפשר מנגנון נחיתה יעיל בהיבט הפיזיקלי, ללא כל נזק למטען, בשימוש בחומרים טבעיים ככל האפשר ועל בסיס אסטרטגיית הטלה המחקה מנגנון מסוים בטבע."

     

    פרויקט בניית דגם צנחן על בסיס עקרונות ביומימטיים הוא חלק ממיזם "מהנדסות העתיד" המשותף ל-ynet, ידיעות אחרונות והתעשייה האווירית, וילווה ע"י המנטוריות אסנת בראל וענבל שטרנברג.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הביצה שלא נשברה: כשהטכנולוגיה נפגשת עם עולם הטבע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים