חוק חדר המיטות: האם נשא HIV חייב ליידע?

היה זה אך לפני חודש בלבד, שהעולם סער לרגל הגילוי כי שחקן הטלוויזיה המפורסם, צ'רלי שין, הוא לא רק נשא HIV, אלא ייתכן שהדביק במחלה לא מעט נשים שטוענות שקיימו עמו יחסי מין לא מוגנים. פרשנים משפטיים ועיתונאי רכילות העלו השערות רבות בנוגע לתביעת המיליונים שבדרך, ואפילו לדין הפלילי שעלול למצות איתו את הדין. הסוגיות המשפטיות שעלו במקרה הזה, לא זרות למציאות הישראלית.

"הוא לא הצליח לחדור בפעם הראשונה. זה כאב לי, הוא לא השתמש באמצעי מניעה באותו זמן. זה היה במגדל המצילים בחוף. הוא לבש חולצה ומכנסיים באותו ערב. לפי מה שידוע לי אמצעי מניעה זה קונדום, ולא היה לו אמצעי מניעה. למחרת נפגשנו שוב בחוף ואז הוא לקח את הרכב של החבר שלו, והחנה אותו בחניה של אשקלונה ושם קיימנו יחסי מין מלאים בפעם הראשונה. גם אז הוא לא השתמש באמצעי מניעה. אני יודעת מה זה אמצעי מניעה, גם אז ידעתי, ואני בטוחה שהוא לא השתמש באמצעי מניעה. דיממתי לאחר קיום יחסי המין בפעם הראשונה בחניה של אשקלונה. זה היה הערב שאיבדתי את בתוליי, וזה כאב לי מאוד".

לא יידע את כל הנשים שהוא נשא HIV. שין(צילום: MCT)

כך מגוללת נערה בת 16 את אחת הפרשיות הראשונות בישראל שארעה בשנת 1996, סביב סוגיית ההדבקה בנגיף ה-HIV. אז הועמד לדין א', נשא HIV בן 27, שלמרות שידע על קיומו של הנגיף הוא קיים יחסי מין לא מוגנים עם אותה נערה וכתוצאה מכך היא נדבקה. א' הורשע בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה במזיד, ונשפט ל-30 חודשי מאסר בפועל, עונש על תנאי ופיצויים.

"בישראל היו יחסית מעט מאוד מקרים שבהם נשא HIV הועמד לדין בגין הדבקה רשלנית או מכוונת של בן/בת זוג", מספר עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ומוסיף: "כמובן שבית המשפט נוטה להבחין בין יחסי מין שנשא מקיים עם בן/בת זוג קבוע/ה, ובין יחסי מין עם פרטנר מזדמן".

האם יש חובת דיווח של נשאים כלפי בני זוגם?

"ככל שעוסקים בשאלת חובת הדיווח של נשאים, צריך להפריד ולהבחין בין מצבים שונים. אבחנה בין נשא שמקיים יחסי מין עם בן זוג קבוע - שאז קיימת חובה מוסרית ובמידה רבה גם משפטית ליידע, ובין נשא שמקיים יחסי מין עם פרטנר מזדמן, שאז החובה המשפטית היא לנקוט באמצעים שימנעו את ההדבקה, כמו קיום יחסי מין מוגנים למשל. עם זאת, חשוב להדגיש שלצד אחריותו של הנשא, גם לפרטנר המזדמן יש אחריות לקיים מין מוגן, שהרי כל פרטנר מזדמן הוא בעל פוטנציאל נשאות למחלה מדבקת, לא משנה מי הוא ומהי נטייתו המינית. בכל מקרה, ראוי היה שכל העיסוק בשאלת חובת הדיווח, בטח מבחינה משפטית, יעשה בזהירות ותוך שמירה על איזון בין זכויות של הנשא, זכויות הפרטנר ובריאות הציבור".

האם החוק מתייחס באופן מיוחד ל-HIV לעומת מחלות מדבקות אחרות?

"החוק אינו ייחודי או ספציפי ל- HIV, וטוב שכך! ההבדל, אם קיים כזה, הוא בעיקר חברתי. עקב דמוניזציה חברתית שנעשתה לנשאי HIV לאורך השנים, נוצרה מעין אבחנה פסולה ובמידה מסוימת - גם התייחסות משפטית שונה, בין נגיף HIV ובין מחלות נגיפיות אחרות שהן לא פחות מדבקות ולא פחות מסוכנות, ואולי אף יותר. אבחנה שבמקרים רבים, גם אין לה בסיס רפואי-מדעי".

"תפיסה חברתית נוספת שחשוב לנפץ, היא הקשר הכמעט טבעי שנעשה בין HIV ובין נטייה מינית. יש לומר בקול רם, צלול וברור: נשאות של נגיף ה-HIV אינה נחלתם של הומוסקסואלים בלבד, והיא קיימת בכל גווני האוכלוסייה. העובדה שמבחינה חברתית יש עדיין מי שעושה חיבור אוטומטי של HIV להומוסקסואליות, מעידה על עיוות מסוכן שעלול להוביל למידה מסוימת של שאננות בקרב הקהל ההטרוסקסואלי".

"לנשאי HIV נעשתה דמוניזציה במשך שנים". עו"ד עדי ניב יגודה(תמונה: מקס מורון)

לאיזה עונש פלילי חשוף מי שלא מדווח?

"חוק העונשין מתייחס למעשה שעלול להדביק, בין שהייתה הדבקה בפועל ובין שלא. במקרים אלה וככל שבית המשפט ירשיע אדם במעשה שהיה בכוחו להפיץ מחלה נגיפית העלולה לגרום לסכנת חיים, צפוי הנאשם לעמוד בפני עונש מקסימאלי של עד 3 שנות מאסר (רשלנות) או עד 7 שנות מאסר (בכוונה)".

"הגיע הזמן לתת לאמת המדעית להיות המצפן שלנו"

בכנס שיתקיים הערב (א') בנושא ה"חוק בחדר המיטות" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ובהנחייתו של פרופסור משה כהן אליה, ישתתף גם אלון מדר, מנהל פיתוח משאבים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מייסד אתר hivtalk.com ונשא HIV בעצמו. "החלק הקשה בחיים עם HIV אינו החיים עם הנגיף, אלא החיים עם הסטיגמה שמודבקת עליי כמי שחי איתו", טוען מדר, שגילה כי נדבק מבן זוג לשעבר שידע על היותו חיובי ל-HIV אך בחר שלא לשתף אותו בכך.

מדר מספר: "בהתחלה, הכעס כלפיו היה מעבר ליכולת הקיבול שלי. אך ככל שעבר הזמן, אני יכול להבין את החסמים והחששות שלו ושל אחרים לשתף פרטנרים בסטטוס החיובי. אני לא מצדיק את ההסתרה, אבל באותה מידה אני מבין שהאחריות נחה גם אצלי - יכולתי לשאול אם עשה בדיקה לאחרונה למשל, או להכניס קונדום לסיטואציה, אבל לא עשיתי את זה וזו האחריות שלי".

"זו גם האחריות שלי". אלון מדר(תמונה: אוסף פרטי)

בתו הקטנה של מדר נולדה בזכות טיפולי פוריות אשר מאפשרים לאבות נשאי HIV להוליד ילדים שאינם נשאי הנגיף וללא חשש מהדבקת האם, הודות לפרויקט שטיפת זרע המופעל ע"י הדסה עין כרם. "לחלק גדול מהציבור קל לשפוט אותי ואת שאר חברי הקהילה החיובית. נוח להגדיר אנשים כמוני בתור 'מוקצים מחמת המיאוס', אבל זהו מדרון חלקלק שמנציח את הבורות של אותו חלק בציבור, והחוק הקיים מקבע את זה. אני נוטל כדור אחד כל יום כטיפול נוגד HIV, אני לא יכול להדביק אף אחד בזכות זה. הגיע הזמן לתת לאמת המדעית והבלתי ניתנת לערעור להיות המצפן שלנו, ולא לדעות קדומות ופחד קמאי מהאחר".

"אין ספק שההתפתחות התרופתית, אותו קוקטייל מפורסם, מאתגרת את המשפט הפלילי", מודה עו"ד ניב יגודה, "אך בפועל, ככל שהטיפול התרופתי מוריד את הרמה הנגיפית בדם מתחת לרף שנתפס כבעל פוטנציאל להדביק, עולה השאלה האם יסודות ההעברה הפלילית בכלל מתקיימים. כל שכן, כשבשנים האחרונות ההתפתחות התרופתית יצרה מצב לפיו נשאות HIV דומה במאפייניה יותר ויותר למחלה כרונית ולא לסכנת חיים".

במהלך הפאנל יערכו במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בדיקות HIV חינם לקהל הסטודנטים, במטרה לקחת חלק בהעלאת המודעות למחלה.