שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    לא נושמת לרווחה. נשיאת ברזיל מאבדת גובה
    משבר כלכלי ופרשיות שחיתות שבהן מעורבת מפלגת השלטון מאיימים להביא להדחת הנשיאה דילמה רוסף. האם זהו סוף עידן שלטון השמאל באמריקה הלטינית, שבשנים האחרונות התערב משמעותית בחיי היומיום של האזרחים?

     

    מחאת ענק נגד נשיאת ברזיל: "תתפטרי!"    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האם אמריקה הלטינית שוב משנה את אופייה הפוליטי? האם תם עידן ממשלות השמאל באמריקה הלטינית? ואם כן, מדוע עכשיו? המשבר הנוכחי בברזיל שבמסגרתו נתונה המדינה במצב של שיתוק תפעולי עם ממשלה ששמטה מידיה, למעשה, את סמכותה הפוליטית בעקבות פרשיות שחיתות, איבדה את תמיכת הציבור, ואינה מסוגלת להתמודד עוד עם משבר כלכלי חמור, מייצג במידה רבה ויכוח פוליטי החובק מדינות רבות באמריקה הלטינית וטומן בחובו את הזרז לנפילתן של ממשלות שמאל נוספות באזור לאחר תקופה ארוכה של מדיניות רווחה.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    ברוב מדינות אמריקה הלטינית התפתחה משנות האלפיים תפיסה פוליטית לפיה יש לחשוב מחדש על מעמדה ותפקידה של המדינה (בעיקר כתוצאה מהמשברים הסוציו-אקונומיים והפוליטיים בתקופת המדיניות הניאו-ליברלית באזור בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת). תפיסה פוליטית זו ניסתה בעיקרה לענות על שאלה כביכול פשוטה: מהו הגבול התקין להתערבותה של המדינה בחיי היומיום?

     

    האבטלה גבוהה וגם המחאה נגדה. נשיאת ברזיל דילמה רוסף (צילום: AFP)
    האבטלה גבוהה וגם המחאה נגדה. נשיאת ברזיל דילמה רוסף(צילום: AFP)
    בשנות התשעים, למשל, נתפש תפקיד הרגולטור של המדינה כאמצעי יעיל להורדת מחירים בשוק הפרטי, אך בשנות האלפיים תפיסה זו כבר לא הייתה רלוונטית עבור חלק גדול מהאוכלוסייה, שסבר כי בעיית המחירים היא רק היבט קטן של בעיה גדולה יותר, הנובעת מסוגיות של זכויות חברתיות ופוליטיות ומאופן לקוי, לדעתם, של קבלת ההחלטות במדינה.

     

    להתערב או לא להתערב - זו השאלה

    אינטלקטואלים שונים לצד פוליטיקאים בכירים במחנה השמאלי של המפה הפוליטית באמריקה הלטינית החלו להציע פתרון חדש-ישן לבעיה זו: על המדינה להתערב באופן משמעותי יותר בחיי היומיום של אזרחיה. במילים אחרות, לפי תפיסה פוליטית זו המדינה איננה צריכה להגביל את התערבותה ולהשקיף על הנעשה מלמעלה רק בתור רגולטור של השוק החופשי, אלא עליה לשמש שחקן לכל דבר, שכן היא, ורק היא, מסוגלת לתת מענה אמיתי לאזרחיה, בניגוד לאנשי העסקים הדואגים בעיקר לרווחתם.

     

    יש לזכור כי רוב מדינות אמריקה הלטינית הגיעו למצב שבו כמעט מחצית מאוכלוסייתן הוגדרה ענייה. על רקע מדיניות הפרטה והדאגה לצמצום הגירעון התקציבי, הועלו דרישות למהלכים חברתיים ולזכויות אזרחיות, שלא מצאו מענה באותה עת מצד קבוצות חברתיות גדולות, בהן מובטלים, פנסיונרים, סטודנטים, אך לצדם גם מיעוטים אתניים, הקהילה ההומו-לסבית ומהגרים ממדינות שכנות.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    מתוך הכר החברתי הבוער עלו לשלטון בזו אחר זו ממשלות שביקשו לגלם תפקיד חדש ומשמעותי יותר בהתמודדות לא רק עם המשברים הסוציו-אקונומיים אלא גם עם הדרישות החברתיות והאזרחיות, בעיקר נוכח ציבור בוחרים חדש וחשוב במדינות אמריקה הלטינית: הדור שנולד וגדל בתקופת הדמוקרטיזציה.

     

    תפיסת השמאל - פופוליסטית ולא דמוקרטית?

    בשל העלייה המשמעותית במחירי חומרי הגלם - למשל נפט וסויה - יכלו אותן ממשלות לטינו-אמריקניות לממן נתח גדול יותר של פרויקטים חברתיים חדשים ולסבסד שירותים שונים שנחשבו השקעה ולא הוצאה. או במילים אחרות: נתפשו לא כחוב או הגדלת גירעון בתקציב המדינה, אלא כהשקעה עתידית-חברתית שעוד תניב את פירותיה.

     

    מרבית הביקורת כלפי אותה תפיסה פוליטית הופנתה תמיד - וכך גם היום - נגד אופיים הלא-דמוקרטי של מיישמיה, ממשלות בעלות ניחוח פופוליסטי כזה או אחר, אך חשוב מכך, נגד הניהול הלא יעיל של אותן ממשלות, שלעתים חרג אל מחוזות השחיתות. זו הסיבה לכך שהמשבר בברזיל הוא מבחן חשוב עבור שלטון השמאל באמריקה הלטינית. מה קורה במשבר הפוליטי הנוכחי בברזיל וכיצד הוא קשור לוויכוח הפוליטי של יישום מדיניות שוק חופשי מול מדיניות רווחה?

     

    מחאה בריו דה ז'ניירו נגד הנשיאה (צילום: AFP)
    מחאה בריו דה ז'ניירו נגד הנשיאה(צילום: AFP)
    נשיאת ברזיל דילמה רוסף עוברת בימים אלה תקופה לא קלה - לא רק בגלל המיתון הכלכלי (כלכלת ברזיל צמחה רק ב- 0.1 אחוזים בשנה האחרונה ושיעור האבטלה טיפס ל-8.7 אחוזים ב-2015 עם אינפלציה בשיעור של 7.64 אחוזים), אלא בעיקר נוכח המשבר הפוליטי בעקבות שתי פרשות שמסכנות את שרידות ממשלתה: פרשת שחיתות בחברת הנפט הנמצאת בבעלות הממשלה, "פטרובראס" (Petrobras), ופרשת אי סדרים בתקציב המדינה במהלך שנת הבחירות ב-2014.

     

    פרשת השוחד שמטלטלת את ברזיל

    רוסף עלתה לשלטון בברזיל בפעם הראשונה בשנת 2011 כממשיכה הטבעית של הנשיא לואיס אינסיו (לולה) דה-סילבה, שניהם ממפלגת הפועלים של ברזיל. במהלך שלטונו של לולה כיהנה רוסף בתור שרת האנרגיה (2005-2003) ולאחר מכן כראש מטה הנשיא עד שנת 2010, אז התפטרה במטרה להתמודד לבחירות לנשיאות. בשנה זו ניצחה רוסף הן בסיבוב הראשון והן בסיבוב השני, ובשנת 2014 נבחרה שוב לנשיאת ברזיל עם 41,59 אחוזים מהקולות בסיבוב הראשון ו-51,64 אחוזים בסיבוב השני.

     

    בפרשת "פטרובראס", אנשי עסקים שמקורבים למפלגת השלטון, ביחד עם פוליטיקאים בכירים, חשודים במעורבות בעסקאות שוחד לצורך קידום פרויקטים שונים, ונבדקת אפשרות שחלק מהכסף הגיע לידי בכירים בממשל ואף למפלגה עצמה כדי לממן את פעילותה בבחירות ואחריהן.

     

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)
    בפרשת אי הסדרים בתקציב המדינה ב-2014, עלו חשדות ששרי ממשלה ואף הנשיאה עצמה שיקרו לגבי החוב האמיתי של המדינה ועשו שימוש לא ראוי בתקציב במטרה להשפיע על דעת הקהל בתקופת הבחירות. כמו כן, נבדק החשד שהממשלה השתמשה בכסף ציבורי למימון פעילותה של מפלגת השלטון, כולל לצורכי שוחד.

     

    לראשונה מאז 1937: "דיווחי הממשלה שגויים"

    פרשה זו התפוצצה כאשר הוועדה הפרלמנטרית האחראית על ביקורת תקציב המדינה קבעה שהמספרים שעליהם דיווחה הממשלה שגויים. אף שמדובר במהלך פוליטי בעיקרו, זו הפעם הראשונה מאז שנת 1937 שהוועדה מקבלת החלטה שכזו.

     

    אף ששתי הפרשות עדיין נתונות תחת בדיקה וחקירה, כמה שרים, אנשי ציבור ופוליטיקאים חשובים המשתייכים לקואליציית השלטון כבר נידונו למאסר. כך למשל, חבר הפרלמנט קמארגו קוראה נידון לשבע שנות מאסר ונקנס בסכום של שלושה מיליון דולר לערך, שהם דמי השוחד שקיבל. החלטה סופית לגבי החשדות הכלליים טרם התקבלה, אך אמון הציבור הברזילאי בממשלת רוסף, כמו גם תדמיתה האישית, כבר נפגעו פגיעה חמורה, אולי אנושה. לפי סקרים שונים, 63 אחוזים מהברזילאים סבורים כי מדובר בממשלה גרועה ורק 13 אחוזים חושבים שמדובר בממשלה טובה. עם זאת, חשוב לציין כי לפגיעה בתדמית הממשלה הברזילאית תרמו גם החלטות כלכליות לא פופולריות כגון העלאת מסים, קיצוצים בתקציב הרווחה והפסקת מימון של פרויקטים שונים בפריפריה.

     

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    בעקבות המשבר הכלכלי בברזיל ושתי הפרשיות שצוינו לעיל נשמעים קולות של פוליטיקאים שונים הקוראים לנשיאת ברזיל להתפטר מתפקידה. כך, לדוגמה, נשיא ברזיל לשעבר פרננדו אנריקה קרדוזו (2002-1995), שקרא לנשיאה רוסף לנהוג באצילות נפש ולפרוש. לעומתם ישנם הקוראים להדיח את הנשיאה בהליך משפטי - שתי העמדות גם יחד זוכות על פי הסקרים לתמיכה גדולה של הציבור. ואכן, בתחילת חודש דצמבר אושר בבית התחתון של הקונגרס הליך נקיטת הצעדים הדרושים להדחת רוסף.

     

    בגלל גודלה של כלכלת ברזיל ומעמדה בזירות האזורית והבינלאומית, הדרך שבה היא תפתור את המשבר הנוכחי תשפיע רבות על השיח הפוליטי ועל מעמדו של השמאל כאופציה רלוונטית בשלטון דמוקרטי. העתיד עודנו לוט בערפל, אך ייתכן שנפילת ממשלת רוסף תשים קץ לשיח פוליטי-כלכלי שאפיין את הזירה הציבורית במדינות אמריקה הלטינית בעשור האחרון.

     

    ד"ר מאוריסיו דימנט וד"ר אסף אשכנזי הם חוקרים ביחידת אמריקה הלטינית במכון טרומן, האוניברסיטה העברית

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא נושמת לרווחה. נשיאת ברזיל מאבדת גובה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    נשיאת ברזיל רוסף
    צילום: AFP
    ד"ר מאוריסיו דימנט
    ד"ר אסף אשכנזי
    מומלצים