זיכרון גורלי / טור

בעתיד, אף אוהד מכבי ת"א לא יזכור את סלבישה יוקאנוביץ'. כלומר ברור שכולם יהיו יכולים לזהות את האיש, ולספר ממתי עד מתי אימן את מכבי, הרי המוח לא זורק לפח מידע כל כך במהירות, אבל יוקאנוביץ' לא יהיה בזיכרון שלהם כאוהדים. הוא לא יקוטלג בזיכרון כהצלחה וגם לא ככישלון ובטח לא כדמות מפתח. סתם עוד דמות שעברה פה.

• אוהבים כדורגל? היכנסו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי" או עקבו אחרי אורי קופר בטוויטר .
  

לאוסקר גרסיה זוכרים את החזרת האליפות. לפאולו סוזה את הכדורגל המעניין והמתוחכם. לפאקו אייסטראן את הטרבל. הזכרון המיוחד מיוקאנוביץ' היה אמור להיות ההעפלה לליגת האלופות, אבל התודעה הציבורית לא תזקוף זאת לזכותו אלא רק לערן זהבי. אפילו חיקוי כמו צמד המילים "סקנד חאלף" לא יישאר כי אוסקר היה פה קודם.

כלום לא יזכרו מיוקאנוביץ'. לא ראינו ממנו משהו חדש, כדורגל שלא היה פה קודם, איזה טריק מהשרוול. אוהדי מכבי לפעמים מדברים על עונות כדורגל לפי מאמנים – "העונה של אוסקר", "העונה של סוזה" וכו'. אף אחד לא יגיד לחבר או לילדים שלו בעתיד "העונה של יוקאנוביץ'. אם העונה הזו תסתיים בהצלחה הקרדיט יילך למאמן החדש, לזהבי ולשינויים שיתרחשו בחודש הקרוב. אם העונה תסתיים בהפסד אליפות האצבע המאשימה תופנה, יש להניח, לג'ורדי קרויף ולבניית הסגל.

ועדיין, חשוב לזכור את התקופה של יוקאנוביץ', לנסות לשמור את הבעת הפנים המתוסכלת שלו באיזו פינה בראש. במיוחד חשוב שמיץ' גולדהאר וקרויף יזכרו, זה אפילו

גורלי. יוקאנוביץ' שידר מהרגע הראשון שהוא לא הכי רוצה להיות כאן. פלירטט עם חזרה לצ'מפיונשיפ מהרגע הראשון, רצה רק לנסות לחוות את ליגת האלופות, התלונן בפני הבוסים ועל הבוסים. מאמן כזה, צריכים לזכור גולדהאר וקרויף, לא יכול לעשות טוב למכבי, בטח לא בטווח הארוך.

מבחינת דמותו של יוקאנוביץ', המאמן הספציפי, העזיבה הזו לא נוראית עבור מכבי, אבל היא עדיין פוגעת בה. היא פוגעת כי לקבוצה מצליחה, או יותר נכון עם אחוז הצלחה גבוה, לא כדאי להחליף מאמן באמצע העונה כמעט בכל מקרה. מאמן חדש מביא שיטת משחק חדשה שמתאימה לשחקנים מסוימים, לאו דווקא אלה שהציגו יכולה טובה עד עכשיו, לאו דווקא כזו שמתאימה לשחקנים שמכבי עקבה אחריהם לחיזוק. מאמן חדש צריך שוב לבחון את שאלת המיקום של זהבי, שוב להבין שדור מיכה הוא המוסר הטוב של הקבוצה. לא חסרות נקודות כאלה.

לא עזיבה נוראית, אבל עדיין פוגעת. סלבישה יוקאנוביץ'(צילום: אורן אהרוני)

מה שקורה במכבי ת"א הוא נדיר בכל קנה מידה. מאז קיץ 2012, שלוש שנים וחצי, מכבי ביצעה שישה חילופי מאמנים: פעמיים אוסקר, סוזה, פאקו, יוקאנוביץ' ועכשיו יהיה מאמן נוסף. שמעתם על קבוצה שזוכה באליפויות ומחליפה כל כך הרבה מאמנים? אין דבר כזה. מכבי, אומרים כבר תקופה, רוצה להיות באזל, לדוגמא. באזל החליפה בתקופה הזו שלושה מאמנים, חצי ממכבי. אבל לא צריך ללכת רחוק. מכבי חיפה, קבוצה שכשלה בכל אחת מהעונות האחרונות, החליפה חמישה מאמנים, אחד פחות ממכבי ת"א, מאז שקרויף הגיע לישראל. זה מוזר.

מינויי המאמנים הראשונים של קרויף היו מבריקים,

 לא פחות. מאמנים צעירים, מעניינים, בעלי פילוסופיה ורצון אדיר להתקדם במקצוע. מכבי הישנה הייתה זקוקה לשינוי וקיבלה מאותם מאמנים את הרענון הנדרש. אבל בשביל עוד קפיצת מדרגה הקבוצה זקוקה ליציבות בעמדה הזו. לא רק שמאמן ירצה להישאר עונה שלמה אלא יותר מאחת. מאמן שבקיץ יהיה כבר בעל ניסיון בנושא איזה שחקנים מתאימים לו ומה בדיוק הוא צריך בשביל חיזוק.

אנחנו שומעים הרבה את המשפט "כבוד שמאמן כזה היה במכבי". זה נכון, כיף לראות שמי שפרץ בישראל מצליח במקום אחר, אז זה מה שמכבי רוצה להיות בהשוואה לבאזל או לברייטון או לפולהאם? היא רוצה להיות האח הקטן שטופחים לו על השכם במקרה הטוב או מלטפים אותו במקרה הרע? כבוד זה נחמד לקבוצה בלי שאיפות. המטרה שלה היא לא להסתכל על העולם ולהתלהב מאנשי מקצוע שהיו אצלה, לא מדובר באקדמיה למאמנים, אלא להסתכל על העולם ולהגיד: "זהירות, אנחנו באים".

המינויים הראשונים שלו היו מבריקים. ג'ורדי קרויף(צילום: אורן אהרוני)

בבחינת המאמן הבא קרויף חייב לבחון את פרמטר ההישארות. הגיע הזמן למישהו שרואה עצמו מצליח עם המועדון ולא מצליח בעקבות המועדון. למישהו שיש לו ניסיון ועבר של כמה שנים בקבוצה אחת. אולי מאמן טיפה יותר מבוגר, משהו קצת אחר, שכבר הצליח במקום אחר לאורך תקופה. ולא, לא ישראלי, בשום פנים ואופן. אין היום אחד כזה שגם מספיק טוב, גם מספיק עדכני וגם מספיק בשל. לא ברמות שמכבי התרגלה אליהן.

החודש הקרוב הוא החודש הגדול של ג'ורדי קרויף. הוא צריך להביא לכאן מאמן מבלי שקלף ההשתתפות באירופה נמצא אצלו ביד, ובלחץ זמן. הוא גם צריך להביא שחקנים, ברבים, לחזק את הקבוצה במאבק האליפות עם הפועל באר-שבע.

בעתיד, כשידברו על העונה הזו, אף אחד לא יזכור את יוקאנוביץ', אמרנו, אבל כן יזכרו את קרויף. נדמה שהפעולות שלו בחודש הקרוב יכריעו בין הצלחה לכישלון של מכבי עד תום העונה.