מי נהג? חברת ליסינג זוכתה מעבירות תנועה

חברת "יורודרייב" עמדה בפני שני אישומים על עבירות מהירות שביצעה מכונית שבבעלותה. היא הוכיחה שכלי הרכב הושכר באותו זמן לחברה אחרת

עו"ד אלמוג אזולאיפורסם: 30.12.15 , 23:36

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה את חברת הליסינג "יורודרייב" משתי עבירות מהירות שבוצעו במכונית שבבעלותה. אף שהציגה ראיות נסיבתיות בלבד, קבע השופט רועי פרי כי במועד ביצוע העבירות הושכר הרכב ולא היה בחזקתה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתבי האישום יוחסו לחברה שתי עבירות מהירות שבוצעו בדרך נמיר בתל אביב. מצלמות תיעדו את מכונית היונדאי השייכת לחברה במהירויות של 95 ו-97 קמ"ש בדרך עירונית שהמהירות המרבית המותרת בה היא 60 קמ"ש. החברה טענה להגנתה שבאותה עת המכונית הושכרה בליסינג תפעולי לסוכן מכירות של חברה אחרת, ולכן יש להסב את הדוחות על שמו.

תביעה

למי שייכת המכונית כשסוכנות הרכב קורסת?

מערכת PsakDin

כשחברת "סנטרל קאר" נכנסה להליכי פירוק נתקל לקוח שלה בבעיה: הוא טרם קיבל כסף על עסקת טרייד-אין שביצע, אבל מכוניתו כבר נמכרה לאחר

למי שייכת המכונית כשסוכנות הרכב קורסת?

היא הגישה טפסים המעידים על כך שהרכב נמסר לאותו עובד באוגוסט 2014, אבל לא הצליחה למצוא מסמכים שמראים מתי כלי הרכב חזר אליה כדי להוכיח שהיה זה אחרי ביצוע העבירות.

סוכן המכירות שהוזמן להעיד הכחיש בתחילה כל קשר למכונית, אלא שאז עומת עם ראייה שהציגה חברת הליסינג בהסכמת התביעה: מכתב שנשלח לעיריית תל אביב לשם קבלת תו חנייה למכונית בין מרס 2014 למרס 2015 שנושא את פרטיו ואת חתימתו. בשלב הזה העובד התרכך מעט וטען שמכונית הייתה חלק מהצי ששכרה המעסיקה שלו, אך לא רק הוא השתמש בו. לדבריו, תווי החניה התבקשו בשביל החברה.

השופט רועי פרי ציין את הקושי הטמון בהפרכת נקודת המוצא של פקודת התעבורה, שלפיה בעל המכונית נחשב לנהג והוא ייחשב ל"עבריין" במידה שמתרחשות עבירות תעבורה. השופט הסביר כי אפשר להסב את העבירה על שם הנהג בפועל רק אם הוכח מיהו או אם לקח את הרכב שלא בהסכמה, וכי לא פשוט להוכיח זאת כלל וכלל גם כשמדובר ברכב של חברת ליסינג.

ואולם, אחרי שהשופט האזין לעדויות השונות הוא הגיע למסקנה שחברת הליסינג עמדה בנטל ההוכחה, גם אם הציגה בפניו רק ראיות נסיבתיות. הוא קבע שהיא הצליחה לקשור את המכונית לסוכן הנסיעות.

השופט פרי ציין שאף שהיעדר התיעוד בדבר החזרת הרכב בתום הליסינג נזקף לחובת הנאשמת, יתר הראיות עדיין קושרות את הסוכן לרכב במועדים הרלוונטיים.

מעבר לכך השופט לא התרשם לטובה מעדותו, גרסאותיו ניסיונותיו התמוהים של הסוכן להרחיק עצמו מהרכב, ונמצא משקר כשטען שמעולם לא מסר לנאשמת את רישיון הנהיגה שלו. לפיכך זוכתה חברת הליסינג משני כתבי האישום שהוגשו נגדה.