שתף קטע נבחר

פקיד שומה חִייב במאות אלפי ש' 'באופן סתמי'

תושב שכונת עוני בלוד נדרש לשלם מס אדיר כי פקיד השומה קבע שרמת החיים שלו גבוהה. בעקבות ערעור הגיש מתח ביהמ"ש ביקורת על הפקיד

בית המשפט המחוזי בלוד הפך לאחרונה את החלטה של פקיד שומה רמלה, שחייב תושב לוד בתשלום מס בסך מאות אלפי שקלים מבלי לערוך בדיקה רצינית של רמת החיים של האיש.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

נציבות מס הכנסה קובעת "לוחות מחיה" על סמך נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הוצאות משפחה ממוצעת. טבלאות אלה מפרטות את אחוז ההוצאה למחיה (טבלאות 6-4-2), והסכום הממוצע למחיה (טבלאות 5-3-1) מההכנסה ברוטו, לפי קבוצות הכנסה. בין הלוחות יש פער גדול. לוחות 4-3 גבוהים מלוחות 6-5 בכ-30%.

 

במקרה המדובר נגעה המחלוקת לשומת הפרשי הון שהוצאה לתושב לוד על ידי פקיד שומה רמלה, והייתה מבוססת על הצהרות הון שהגיש בסוף 2002 וסוף 2008. פקיד השומה טען שבין שתי ההצהרות נמצא גידול הון בלתי מוסבר בסך כ-485 אלף שקל. עיקר המחלוקת נגעה להפרשי ההון הנובעים מהלוואה של 350 אלף שקל שבה פקיד השומה לא הכיר, וכן להוצאות המחיה שייחס לאיש.

 

פקיד השומה ביסס את טענותיו על רמת המחייה לפי טבלאות 4-3, על כך שלנישום יש נכסים יקרי ערך כמו רכב ומגרש.

 

הנישום הגיש ערעור לבית המשפט שבו טען כי פקיד השומה שגה כשהתעלם מכך שהוא ומשפחתו מתגוררים ב"שכונת עוני שכוחת אל" בלוד. אם פקיד השומה היה מסתמך על טבלאות מחייה 6-5, הוא לא היה מגיע למסקנה שלמערער יש הפרשי הון בלתי מוסבר.

 

הוא סיפר שב-2008 קיבל הלוואה על סך 350 אלף שקל מגיסו. לטענתו, פקיד השומה שגה כשפסל את סעיף ההלוואה וגרם ליצירת הפרש הון עצום, אף שלהצהרת ההון צורף חוזה ההלוואה עם גיסו. פקיד השומה טען מנגד שלגיס לא הייתה יכולת כלכלית להלוות את הסכום המדובר.

 

צריך היה להתייחס

השופט ד"ר אחיקם סטולר קיבל את הערעור וכתב: "התרשמתי שאורח חייו של המערער הוא פשוט ובסיסי וראוי היה אפוא לסווג את רמת מחייתו על פי טבלאות מחיה 6-5".

 

הוא הבהיר שגם רכישת רכב או נסיעה לחו"ל אינן מטות את הכף לחובת המערער. מכונית יקרה כשלעצמה אינה בהכרח סממן לרמת חיים גבוהה ויש כאלה שרוכשים מכונית שייעודה סמל סטטוס. גם הנסיעות לחו"ל לא בהכרח מצביעות על מצב כלכלי טוב, שכן מדובר היה בעלייה לרגל למכה (באוטובוס דרך ירדן), שמומנה על ידי התנועה האסלאמית.

 

בעניין ההלוואה, השופט נתן אמון בעדותו של הגיס שסיפר כי מקור הכסף היה פיצוי שקיבל מהמדינה במסגרת פינוי-פיצוי. "נציג מס הכנסה צריך היה להתייחס למידע זו ברצינות רבה ולאמת אותו באמצעיו השונים, אך הוא לא מצא לנכון לעשות כן", כתב השופט.

 

השופט מתח ביקורת על פקיד השומה, שהתבסס "באופן סתמי על לוחות מחיה הנגזרים מנתונים סטטיסטיים כלליים, ללא ביצוע כל התאמה לרמת חייו של המערער ובני משפחתו". פקיד השומה חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד עומר סולטאן
  • ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
  • עו"ד ורו"ח ענת גור-אל עוסקת בדיני מסים
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים