בית המשפט נגד בית המשפט: מי נהג ברכב?

אדם שגרם לתאונה הורשע בהליך פלילי בנהיגה בשכרות. אבל בתביעה אזרחית שהגיש נגד הביטוח החליט ביהמ"ש: לא הוכח שהוא היה הנהג

עו"ד יעקב מושקטפורסם: 17.01.16 , 19:58

בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה טענה של חברת הביטוח "שירביט" שלפיה יש ספק לגבי זהות נהג האחראי לתאונה מ-2009, ופטר אותה מכיסוי הנזק. השופט דאוד מאזן הסביר כי המבוטח אמנם הורשע בנהיגה בשכרות במשפט הפלילי שהתנהל נגדו, אך עדותו במשפט האזרחי הייתה רווית סתירות ואי אפשר להאמין לה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התאונה התרחשה בשעות הבוקר המוקדמות של אחד הימים במאי 2009 באור יהודה, והיא הובילה כאמור להרשעת הנהג ושלילת רישיונו. למרות זאת, כשביקש מ"שירביט" – מבטחת הרכב שניזוק – לשלם לו על הנזק, הוא נענה בסירוב בטענה שהוא לא היה הנהג בזמן התאונה.

הקטל בכבישים

כך הביא הספק הסביר לזיכוי נהג מגרימת מוות

עו"ד רון סייג

ב-2007 הובילה התנגשות בין 2 מכוניות למותו של אדם ולפציעתם הקשה של אחרים. אחד הנהגים הורשע, אך הגרסה שהציג בערעור שינתה את התמונה

כך הביא הספק הסביר לזיכוי נהג מגרימת מוות

באפריל 2014 הוא הגיש תביעה לבית המשפט, אולם שירביט לא שינתה את עמדתה: לטענתה התובע הודה שהיה הנהג רק אחרי שהגיש את תביעת הביטוח, בניסיון להשיג פיצויים שלא מגיעים לו, ולכן אין מקום להתחשב בממצאי ההליך הפלילי.

לדבריה, חרף ההרשעה בהליך הפלילי, על בית המשפט להתמקד הפעם בראיות ובעדויות שהוצגו בפניו במסגרת ההליך האזרחי הנוכחי. כך למשל, במסמכים הרפואיים שנכתבו מיד אחרי התאונה תועדה טענת התובע שלא נהג ברכב והוא סובל מכאבים בצד ימין. לעומת זאת, במסמכים מאוחרים יותר הגרסה הזו שונתה והוא תיאר שכן היה הנהג ונפגע בצד שמאל.

התובע התעקש מנגד כי הוא זה שנהג ברכב בשעת התאונה. לדבריו ניתן ללמוד זאת מכמה נתונים, כמו העובדה ששילם לנהג השני פיצויים, שילם לעיריית אור יהודה על תיקון גדר שנפגעה בעקבות התאונה, ומיקום הפגיעות בפלג גופו השמאלי, שתואמות את פגיעות הרכב בצד שמאל.

זיכרון נע כמטוטלת

השופט דאוד מאזן הגיע למסקנה שלמרות הרשעתו בנהיגה בשכרות, התובע לא הצליח להוכיח הפעם שנהג ברכב בזמן התאונה. השופט קבע כי עדותו לא הייתה אמינה, ונמצאו סתירות רבות בין דבריו בבית החולים לדבריו במשפט. לדברי השופט, הזיכרון של התובע "נע כמטוטלת" לאורך ההליכים, כאשר תחילה טען שזכרונו נפגע ולאחר מכן לזיכרון מצוין.

לדעת השופט מאזן, התובע השתמש במשחק הזיכרון תחילה כדי להסתיר את זהות הנהג האמיתי או לחמוק מאשמה של נהיגה בשכרות, ולאחר מכן כדי להימנע מלשלם את נזקי התאונה. כך או אחרת, הסתירות פגעו קשות במהימנותו, ולא ברור מתי הוא דובר אמת ומתי לא.

בנוגע להרשעה בתיק הפלילי, הסביר השופט כי מאחר שמדובר בהרשעה על סמך הודאה בלבד, יש לחברת הביטוח את הזכות לסתור אותה במשפט האזרחי. חברת הביטוח עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, העלתה ספק בנוגע לזהות הנהג, ולכן תהיה פטורה מתשלום הפיצויים למבוטח.

התביעה נדחתה ונפסק כי המבוטח ישלם לשירביט הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.