שתף קטע נבחר

הגרוש תבע: "לה יש דירה, נשארתי עם מזומן"

במסגרת מאבק גירושים תבע הבעל חלוקה חריגה של הרכוש בטענה שאשתו מחזיקה בדירה בשווי 3.5 מיליון שקל. למה הוא נדחה בבית המשפט?

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה דרישה של גבר גרוש לחלוקה חריגה של הרכוש עם אשתו לשעבר: נקבע שאף שהאישה מחזיקה בלעדית בדירה ששווה מיליוני שקלים, היא עדיין תקבל מחצית מהרכוש המשותף, שכן הבעל מרוויח הרבה יותר ממנה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג נפרדו אחרי 17 שנות נישואים. במאי 2011 הגישה האישה כמה תביעות לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, בהן תביעה רכושית שבה ביקשה להפעיל את סעיף 8 לחוק יחסי ממון, שמאפשר לחלק רכוש שלא שווה בשווה. היא ביקשה לחלק את הרכוש לפי יחס אחר – שנוטה לטובתה – משום שלטענתה בעלה טיפח במהלך הנישואים קריירה מצליחה, בעוד שהיא ויתרה על שאיפותיה והשקיעה את כל כולה בבית ובמשפחה.

 

הבעל התנגד בטענה שלאישה יש דירה ששווה כ-3.5 מיליון שקל, ובהתחשב בכך צריך דווקא לערוך איזון הפוך ולפסוק שכל הזכויות שצבר לאורך השנים מעבודתו – קרן פנסיה, קופות גמל וכו' – יישארו בידיו מבלי שיצטרך לחלוק בהן.

 

ואולם בית המשפט דחה את שני הצדדים לאחר שקבע כי אין ביניהם פערים כלכליים משמעותיים המצדיקים לסטות מכלל החלוקה השווה. בסופו של דבר נפסק שהבעל יעביר 116,735 שקל לאשתו לצורך איזון הכספים הנזילים, ויתר הזכויות (פנסיה וכו') יחולקו ביניהם ברגע שייפרעו.

 

הבעל, שלטענתו נותר ללא רכוש, ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתו, בית המשפט לא התייחס לטענותיו על העיוות הכלכלי שיצר איזון המשאבים, כשאשתו יצאה עם רכוש בשווי של 4.4 מיליון שקל והוא נשאר רק עם 90 אלף שקל ביד. האישה טענה מנגד שהבעל לא רשאי לדרוש חלוקה לא שוויונית אם לא הגיש תביעת רכוש בעצמו ושילם עבורה אגרה, והוסיפה שהוא מרוויח פי ארבעה ממנה.

 

חריג ולא כלל

השופטת אספרנצה אלון דחתה תחילה את טענתה הראשונה של האישה. עצם העובדה שהיא זו שהגישה את התביעה אינה מונעת מבעלה לטעון במסגרת הגנתו לחלוקה לא שוויונית, כפי שאכן עשה. בנוסף, ציינה, לנוכח הייחודיות של הסכסוכים המשפחתיים, לבית המשפט לענייני משפחה מוקנה בחוק שיקול דעת רחב, והאישה לא יכולה להגביל אותו רק לתוצאה שמוצאת חן בעיניה.

 

לגופו של עניין דחתה השופטת אלון את הערעור של הבעל, וקבעה שלא מצאה סיבה לשנות את חלוקת הרכוש, גם אם ייתכן שבהיסח הדעת בית המשפט לא התייחס לכל טענותיו.

 

איזון לא שוויוני, היא הסבירה, הוא החריג ולא הכלל. הבעל ויתר על דירת האישה עוד מזמן, כשחתמו שנה אחרי הנישואים על הסכם ממון שהחריג אותה מהרכוש המשותף, כך שזהו רכושה הפרטי ואין להכליל אותו בהתחשבנות ביניהם.

 

בכל מקרה, גם כשבוחנים את מצבם הכלכלי של בני הזוג, אין הצדקה לחרוג מהכלל לטובת המערער – שמרוויח הרבה יותר מהאישה. השופטים יעל וילנר וסארי ג'יוסי הסכימו עם מסקנה זו והערעור נדחה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד דין עדני
  • ב"כ המשיבה: עו"ד גב' עדינה סילס-גרוסי
  • עו"ד ציפי פיק עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים