פריסת המעונות המסובסדים: מחסור במרכז תל אביב ובשכונות החרדיות בירושלים
ברחבי הארץ פועלים 1,650 מעונות וכ-2,300 משפחתונים המיועדים לבני 3-0 ואמורים להיטיב עם אוכלוסייה חלשה. אבל בדיקה של הפריסה בערים הגדולות מגלה שהפיזור חוטא למטרה. אז איפה המעונות? כל המספרים בפנים
בדיקה שנעשתה בערים הגדולות תל אביב וירושלים מעלה כי מעונות היום המסובסדים על ידי משרד הכלכלה, שאמורים להיטיב עם אוכלוסיות חלשות ובינוניות ולעודד אמהות לצאת לעבודה, פרוסים באופן בעייתי, ובכך חוטאים לא פעם למטרה לשמה הוקמו. כך למשל עולה מהדו"ח כי דווקא בשכונות בצפון תל אביב פועלים יותר מעונות מסובסדים בהשוואה למרכז העיר, וכך גם בהשוואה בין שכונות חילוניות בירושלים לשכונות חרדיות.
מדובר על מסגרות חינוכיות לתינוקות ופעוטות עד גיל 3 שפועלות במתכונת יום לימודים ארוך (עד 16:00), ומפעילים אותן ארגונים, עמותות, חברות או רשויות מקומיות. כיום פועלים ברחבי הארץ כ-1,650 מעונות יום וכ-2,300 משפחתונים, כשעל פי נתוני משרד הכלכלה, רבע מהילדים בגילאי 3-0 בארץ נמצאים במסגרות אלה.
בשבועות האחרונים ערכה שדולת ההורים בתל אביב-יפו בדיקה באשר למיקומם הגיאוגרפי של 49 מעונות היום המסובסדים המצויים בעיר. על פי הנתונים עולה כי רק כ-17% מהילדים בתל אביב בגיל 3-0 נמצאים במעונות היום המסובסדים על ידי משרד הכלכלה.
פריסת המעונות בתל אביב:
פריסת המעונות בירושלים:
ברובע 1 שבצפון העיר (הכולל בין היתר את השכונות רמת אביב, רמת אביב ג' ואפקה), עומד שיעור הילדים במסגרות מסובסדות על כ-21% (ההערכה היא שבאזור זה ישנם כ-3,320 ילדים מתחת לגיל 3). ברובע זה פועלים 10 מעונות בסך הכול - חמישה של ויצו וחמישה של נעמת. אלא שגם ברובע 9 שבדרום העיר (הכולל בין היתר את שכונת התקווה, כפר שלם ויד אליהו), עומד שיעור הילדים בגיל זה במסגרות מסובסדות עומד על כ-21% (באזור זה ישנם כ- 4,074 ילדים מתחת לגיל 3). ברובע 9 מצויים 12 מעונות יום וארבעה משפחתונים.
"ההשוואה הזו מראה שלילד בצפון העיר ולילד בדרום העיר יש סיכוי דומה להתקבל למסגרות מסובסדות", אומר עילם טייכר, כותב טיוטת הדו"ח וחבר בשדולת ההורים בתל אביב.
אף שהאוכלוסייה במרכז העיר שייכת לכאורה לחתך סוציו-אקונומי גבוה יחסית, טייכר טוען שקיים שם מחסור גדול במעונות מסובסדים. כך למשל, ברובע 3 (שכולל בין היתר את הרחובות אבן גבירול, דיזינגוף ופרישמן), פועלים רק 2 מעונות יום מסובסדים שבהם נמצאים כ-6% מהילדים מתחת לגיל 3 (כ-142 ילדים, בעוד ההערכה היא כי מספר הילדים בגילא זה ברובע עומד על כ-2,452).
ברובעים 6-5, שנחשבים גם הם למרכז העיר, ישנו מעון מסובסד אחד. ברובעים אלה עומד שיעור הילדים במסגרות מסובסדות על כ-6% (מתוך כ-1,900 ילדים). ברובעים אלה פועלים גם שבעה משפחתונים.
על פי הנתונים נראה שברובע 7 בדרום העיר המצב טוב יחסית, ושיעור הילדים מתחת לגיל 3 במעונות מסובסדים עומד על כ-30%.
לחצו על המפה להגדלה:
לחצו על המפה להגדלה:
"המסקנות העיקריות שאליהן הגענו במהלך העבודה על הדו"ח הן שפריסת המסגרות המסובסדות בעיר מעוותת, מפלה ופוגעת מאוד במעמד הביניים", אומר טייכר ומציין כי הדו"ח המלא יוגש לעירייה ולמשרד הכלכלה בסוף החודש. "קיים מחסור חריף במסגרות מסובסדות במרכז העיר לעומת צפון העיר למשל, שם האוכלוסייה חזקה יותר. בנוסף, גילינו שחסרים כ-2,000 מקומות במסגרות אלה כדי להגיע ליעד הממשלתי, שנמוך לכשעצמו".
ומה קורה בירושלים? על פי הנתונים, בשכונות במזרח העיר פועלים חמישה מעונות יום מסובסדים, שבהם לומדים 425 ילדים – פחות משני אחוזים (ההערכה היא שבשכונות אלה ישנם יותר מ-25 אלף ילדים עד גיל שלוש).
הדו"ח מציין גם פערים בין השכונות במערב העיר. בעוד שבחלקן יותר מ-30% מהאוכלוסייה זוכה למסגרת מסובסדת, באחרות פחות מ-15 אחוז מקבלות שירות זה.
בנוסף קיים הבדל בין השכונות החרדיות לחילוניות. ברמות דרום החרדית ישנם שני מעונות מסובסדים ובהם נמצאים 11.5% מילדי השכונה בגיל הרלוונטי (166 מתוך כ-1,400). בשכונת גאולה, גם היא חרדית, ישנו מעון אחד ובו 2% מהילדים (83 מתוך כ-4,000).
לעומת זאת, בשכונות החילוניות תלפיות, מקור חיים וארנונה – פועלים שלושה מעונות, שאליהם מתקבלים 249 ילדים מתוך כ-882 (כ-28%).
"אי השוויון בירושלים מאוד בולט בין המגזר החרדי והערבי לחילוני", אומרת יערה שילה, מרצה במכללת אפרתה ורכזת הקואליציה לחינוך מלידה. "המשמעות היא שנקודת הפתיחה של הילדים האלה נמוכה יותר. ברמה הארצית אנחנו חייבים לדאוג לכלל הילדים במדינה ולא רק לחלקים. זה גורם לפערים ואי שוויון ולכן חייבים להעביר את הסמכויות על מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, על פי הנתונים שנאספו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קיים חסר במרכז וצפון העיר, אשר נגרם בעיקרו בשל מעבר זוגות צעירים ומשפחות רבות לעיר בשנים האחרונות, כאשר דווקא בדרום ובמזרח העיר מספר הילדים שאינם מתקבלים קטן משמעותית. העירייה רואה במעונות יום ציבוריים מענה מקצועי וחשוב לילדים בגיל הרך, ומקדמת את בנייתם במקום בו קיים ביקוש אשר עולה על ההיצע, בהתאם לנתונים הנאספים אחת לשנה בדבר הצורך בכל אזור. בימים אלה מקדמת העירייה, בסיוע משרד הכלכלה, הקמה ואישור של 14 מעונות יום חדשים ברחבי העיר".
בניגוד לנתונים שהציגו ההורים, טוענים בעיריית תל אביב ש-23% מכלל הילדים בעיר שוהים במסגרות ציבוריות מפוקחות לגיל הרך (ולא 17%). לדבריהם, הנתון קרוב מאוד ליעד הממשלתי שקובע כי לפחות 25% מהילדים ישהו במסגרות ציבוריות מפוקחות. (עוד טוענים בעירייה שרובע 9 נמצא במזרח העיר, ולמעשה יש בו 15 מעונות ולא 12.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "בינוי מעונות היום הוא בפועל באחריות הרשויות המקומיות. כדי לעודד ולתמרץ את הרשויות העמיד המשרד 1.2 מיליארד שקל החל מ-2012. מרבית הסכום, כמיליארד שקל, כבר הוקצו לרשויות שפנו למשרד בנוהל מסודר, ויתרת התקציב תוקצה במהלך 2016. עם זאת, אף שהמשרד מסייע בתקציבים, כל ההליך - החל מהקצאת הקרקע, קצב הבינוי ועד השלמת בניית המעון - נמצאים באחריות הרשות המקומית. אף שהמדינה לא קבעה כי ילדים בני 3-0 נמצאים תחת חוק חינוך חובה, משרד הכלכלה רואה חשיבות רבה בהרחבת ההיצע ומעמיד תקציבים נכבדים לשם כך. המשרד אמנם מפקח על מעונות היום, אך כאמור אינו הגוף המבצע את הבינוי".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "בירושלים ישנו מחסור במסגרות לחינוך לגילאי 3-0 בכלל המגזרים. מתוך כ-79 אלף פעוטות בגילאי לידה עד 3, רק כ-8,250 מסודרים במסגרות מסובסדות המוכרות על ידי משרד הכלכלה, כלומר רק כ-10.4%, זאת לעומת 19.9% בממוצע ארצי.
במטרה להתמודד עם מחסור זה, עיריית ירושלים הקימה מחלקה לגיל הרך בעירייה האחראית על קידום בניית מעונות יום במימון משרד הכלכלה. בירושלים נמצאים כיום בתהליכי הסבה ובינוי באמצעות תקציבי משרד הכלכלה ומשרד השיכון 61 כיתות מעון יום חדשות, האמורות לתת מענה לכ-1,520 פעוטות נוספים (לפי חישוב של 25 פעוטות בכיתה). לאחר תוספת מעונות אלה, יגיע המענה לכ-12.3% - מצב שאינו מתקרב לממוצע הארצי. העירייה תשמח אם תינתן עדיפות לעיר ירושלים באישור הבקשות לתקצוב בניית מעונות חדשים שמוגשות למשרד הכלכלה".
פז כהן, חבר הקואליציה לחינוך מלידה ב"אנו": "מבחינת המערכות - החינוך מתחיל מגיל 3. לפני כן זו רק שמרטפות שבקושי 20% ממנה מפוקחת על ידי המדינה. שאר המסגרות פרטיות, יקרות ולא מפוקחות. למרות שכל המחקרים בעולם מוכיחים שהשקעה בחינוך מגיל לידה מכפילה את ההחזר עליה עד פי 8 גם בקופת המדינה - בישראל הנושא עדיין בחיתוליו. נקווה שהממצאים שנחשפו יעוררו את מקבלי ההחלטות ויגרמו להם לקחת אחריות על הנושא".
לפנייה לכתב/ת 
