שתף קטע נבחר

שופטת: בעיה במין? אתם עדיין ידועים בציבור

גבר התנגד לתביעת מזונות של בת זוגו בנימוק שרוב הזמן לא היו ביניהם יחסים אינטימיים, בית המשפט חשב אחרת. מה נקבע לגבי חלוקת הרכוש?

בית המשפט לענייני במשפחה בתל אביב נדרש לפסוק לאחרונה בתביעה למזונות וחלוקת רכוש שהגישה אישה נגד בן זוגה בשנים האחרונות, בטענה שהיו ידועים בציבור. השופטת מירה דהן פסקה על תשלום מזונות אבל דחתה את הדרישה לחלוקת הרכוש, מאחר שהשניים בחרו לא למסד את היחסים באופן רשמי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

חלק משמעותי בדיון נסוב על כך ששניהם הודו שבמשך חלקים ארוכים מהתקופה לא היו ביניהם יחסים אינטימיים. אבל השופטת סברה שבעיותיהם ביחסי המין לא סותרות את מהות הקשר.

 

בני הזוג נפגשו לראשונה ב-2007 במסגרת עבודה משותפת, כשלאישה כבר היו שני ילדים מנישואים קודמים, ויחד הביאו לעולם בת נוספת מבלי להינשא. הם נפרדו כחמש שנים לאחר מכן, והאישה הגישה תביעה לבית המשפט בבקשה שיפסוק לטובתה מזונות משקמים (המיועדים לידועים בציבור) וכן מזונות לבתם המשותפת.

 

לטענתה מגיעים לה מזונות משום שהם חיו יחד כידועים בציבור, ומעבר לכך היא ביקשה להכריז על בעלותה במחצית הרכוש של בן זוגה לשעבר, בטענה שסייעה לקידומו העסקי.

 

האישה סיפרה שאחרי זוגיות של כשנה וחצי היא עברה לגור עם הנתבע ושהם השתלבו גם מבחינה זוגית וגם מבחינה עסקית, כשהיא דרבנה אותו לפתוח עסק משלו, וסייעה לו בזכות כישוריה השיווקיים. במשך אותה תקופה, טענה, הם חיו יחד כזוג לכל דבר, והוא שילם את הוצאותיה והוצאות ילדיה.

 

הגבר טען מנגד שלא ניתן להגדיר את הזוגיות שלהם כ"ידועים בציבור". הם חיו יחד פחות משלוש שנים וכל התקופה לוותה בפרידות חוזרות ונשנות. לטענתו הם לא מיסדו את הקשר ביניהם מבחירה, מה גם שלא התקיים ביניהם שיתוף כלכלי, והיא אינה שותפה בנכסים שהיו בבעלותו לפני שהכירו.

 

אבל השופטת מירה דהן סברה שהצדדים דווקא כן ראו את יחסיהם כמערכת מחייבת של ידועים בציבור. היא קבעה כי בין השניים התקיים קשר יציב במשך כשלוש שנים – מהיום שבו עברו לגור יחד, ועד לעזיבתו המוחלטת של הנתבע את הבית. בזמן הזה הם ניהלו משק בית משותף, עבדו יחד ובחרו להביא לעולם ילדה משותפת.

 

לפיכך נקבעה שהנתבע ישלם לתובעת מזונות משקמים בסך כולל של 35 אלף שקל (זאת לאחר שבתחילת ההליך היא פסקה כי הנתבע ישלם מזונות משקמים זמניים בסך 20 אלף שקל).

 

עם זאת, השופטת סברה כי אין לבצע בין השניים חלוקת רכוש. העובדה שהצדדים בחרו שלא לעגן את החיים המשותפים באקט פורמאלי מצביעה על בחירה להימנע מהמחויבות שטבועה במוסד הנישואין, על השלכותיה הכלכליות והרכושיות.

 

את מזונות לבת העמידה השופטת על 2,000 שקל לחודש, נוכח הכנסתו הפנויה של הנתבע, והעובדה כי מדובר בבתו היחידה. כמו כן קבעה השופטת כי שיעור השתתפותו במדור יעמוד על 25% מהעלות, והוצאות המדור של הקטינה יעמדו על שיעור דומה ועד 500 שקל בחודש.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעות: עו"ד ענבר לב
  • ב"כ הנתבע: עו"ד רות דיין וולפנר
  • עו"ד יעקב קסלר עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים