ישראל ייבאה פירות יבשים ב-900 מיליון שקל בשנה

מנהג אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט מקורו כנראה בעובדה שפירות טריים לא היו תמיד בנמצא בחורף הקשה בגולה. לכן היו אוכלים פירות יבשים שמקורם בארץ ישראל. אבל המנהג המשיך גם לאחר הקמת המדינה ועתה - במקום לאכול פירות יבשים תוצרת הארץ - מעדיפים לישראל לאכול פירות יבשים שגודלו בגולה. מנתוני הלמ"ס המתפרסמים היום (א') לרגל ראש השנה לאילנות עולה כי בשנת 2015 ייבאה ישראל פירות יבשים ואגוזים טריים בסכום של 225,472,000 דולר (כ-900 מיליון שקלים).

מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנה שעברה ייבאה ישראל אגוזים ב-159 מיליון דולר - רובם מארצות-הברית. ישראל ייבאה גם אגוזי קוקוס, אגוזי ברזיל ואגוזיו קשיו - טריים או מיובשים - בכ-30 מיליון דולר, 70% מהם מווינטאם. 39% מפרי ההדר המיובש שייבאה ישראל היה ממרוקו ו-44% מהתמרים, התאנים, האננס ופירות מיובשים נוספים יובאו מטורקיה. עוד מדינות שמהם ישראל מייבאת פירות מיובשים הן סרי לנקה, תאילנד, קוסטה ריקה וגואטמלה.

(צילום: מוטי קמחי)

עוד עולה מהנתונים כי הוצאה חודשית לתצרוכת של משק בית בישראל על פירות יבשים ופיצוחים הייתה 46.8 שקלים. החמישון העליון הוציא על פירות יבשים ופיצוחים פי 2 יותר מהחמישון התחתון. ההוצאה החודשית על אגוזים הייתה הגדולה ביותר - כ-25% מסך ההוצאות על פירות יבשים ופיצוחים.

וכמה נטענו בשנה שעברה? תשע"ה הייתה שנת שמיטה ולכן היקף הנטיעות החדשות של מטעים ועצי יער צומצמו בשנה זו: שטח הנטיעות החדשות של עצי פרי בשנת 2015 הסתכם ב-667 דונם, לעומת כ-50,000 דונם בשנת 2014. שטח הנטיעות החדשות של עצי יער בשנת תשע"ה (2014/15) הסתכם ב-3,480 דונם לעומת 6,490 דונם בתשע"ד.

ומה עם לימודי חקלאות? בשנת תשע"ה (2014/15), 1,003 סטודנטים למדו את מקצועות החקלאות הקשורים לתבואת השדה. כל הסטודנטים למדו באוניברסיטאות (רובם הגדול באוניברסיטה העברית - 90.2%, והשאר בטכניון - 2.5% ובאוניברסיטת תל אביב - 7.3%).

סטודנטים אלו למדו את המקצועות: מדעי הצמח (35.1%), הגנת הצומח (23.7%), מדעי

 הקרקע והמים (15.0%), בוטניקה (9.0%), מטעים וצמחי נוי (5.1%), גידולי שדה וירקות (5.1%), גנטיקה והשבחה (4.6%) והנדסה חקלאית (2.5%). 54.8% מהסטודנטים במקצועות החקלאות למדו לקראת תואר ראשון, 26.1% למדו לקראת תואר שני ו-19.0% למדו לקראת תואר שלישי.

כמעט שני שלישים מהסטודנטים במקצועות החקלאות היו גברים (65.8%), והם היוו רוב בלימודים לקראת כל התארים האקדמיים. לשם השוואה, בקרב כלל הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות שיעור הגברים עמד על 44.7% והם היו מיעוט בכל התארים האקדמיים. שיעור הערבים בקרב הסטודנטים במקצועות החקלאות היה 1.6% בלבד. לשם השוואה, בקרב כלל הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות, שיעור הערבים עמד על 12.6%.