בין שתי ישויות / טור
רק כשהגעתי לאימון של קליבלנד הבנתי את עוצמת העימות בין דייויד בלאט ללברון ג'יימס. אריק הניג עם מבט מבפנים על האווירה שהובילה לפיטורי המאמן
כולם שואלים איך זה שמפטרים מאמן שהגיע לגמר ואמור לעמוד על הקווים באולסטאר כמאמן הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר במזרח. אבל במסיבת העיתונאים החריפה מאוד, שבה נשלפו הסכינים וחתכו את דייויד חופשי, היה הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין נחרץ והסביר כי אפילו אחרי ניצחונות השחקנים לא היו שמחים.
הבעיה התחילה עוד בקיץ הקודם, כשדייויד נאלץ לבחור אם ללכת לגולדן סטייט ולעבוד כעוזר עם סטיב קר וסטפן קרי, או להתפתות להצעה להיות מאמן ראשי בקליבלנד (לפני שלברון חתם), דייויד בחר באפשרות השנייה.
הסצנות האלה בין שחקנים למאמנים קיימות בכל מקום שיש בו
כוכבים, ואפילו מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון עשו את זה בתחילת דרכם בליגה. במקרה של שניהם, הם היו זקוקים למאמנים יוצאי דופן – פט ריילי ופיל ג'קסון. מאז ומעולם, כוכבים הצליחו רק כשהמאמן היה מאמן של כוכבים. כמו רד אאורבך ואפילו רלף קליין.
הבעיה הכי גדולה של דייויד היא העובדה שהוא מצוי בין שתי ישויות. מצד אחד הוא בוגר פרינסטון שכל תלמידיה מבריקים פלוס. מצד שני, הוא בוגר הביצה שלנו. אז מי זה דייויד? המאמן הקשוח באירופה ובת"א שלא זז מתוכניתו המקורית, או זה שנותן חופש מוגזם ומוחלט ללברון? בכל מקרה, היה מביך לראות איך דייויד מנסה לחדור לליבו ושל הכוכב הגדול, ולבסוף המלך פתר את העניינים בחיוך צדדי.
לפנייה לכתב/ת 
