שתף קטע נבחר

"אין כסף לחימום, בוחרים בין תרופות לאוכל". קשישים עריריים בישראל, חורף 2016

בחורף הזה בוחר בנימין קוגנסקי בן ה-75 לא להתקלח כל יום, כי חימום המים יקר מדי. נורה בת ה-81 מעדיפה לקבל עוד שמיכות ולחסוך את החימום. והם לא לבד: סקר של הקרן לידידות מעלה ש-1 מכל 3 קשישים נאלץ לוותר על צרכים חיוניים בגלל מחסור: "לחלקם זה גזר דין מות"

 

 

בנימין קוגנסקי, ניצול שואה ערירי בן 75, מתקלח בימים אלה רק פעמיים בשבוע כי אין לו מספיק כסף כדי להפעיל את הדוד. הוא ישן בסלון כי קר מדי בחדר השינה בדירה הקטנטנה שבה הוא מתגורר באור עקיבא והוא לא יכול להרשות לעצמו לחמם את הבית. המצוקה זועקת מכל פינה בבית שלו, מהמחסור, מהרטיבות, מהתיאורים שלו על הקושי ברכישת תרופות ומזון. ב-2016, אף שהבעיה עולה לסדר היום מחדש מדי חורף ולמרות העלאה של הקצבאות לקשישים עניים, מאות אלפים עדיין סובלים מקור, מבדידות ומאטימות.

קוגנסקי בביתו (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
קוגנסקי בביתו(צילום: עידו ארז)
 

 

אחד מכל שלושה קשישים בישראל נאלץ לוותר על צרכים חיוניים כגון מזון, תרופות וחימום בחורף עקב מצוקה כלכלית. כך עולה מסקר שערכה הקרן לידידות באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, ומתפרסם כאן לראשונה. הסקר נערך החודש בקרב 400 אזרחים בני 65 ויותר.

 

מהנתונים עולה שכחמישית מהקשישים בישראל (18%) מוותרים על חימום ביתם עקב קושי כלכלי. כל קשיש עשירי בישראל (12%) נאלץ לוותר על שימוש במים חמים לפחות שלושה ימים בשבוע מסיבות כלכליות. אחד משבעה מוותר על רכישת מזון, וכעשירית מהם מוותרים על טיפול רפואי או רכישת תרופות עקב האילוצים הכלכליים.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הנתונים מלמדים אמנם על מגמה חיובית של ירידה במספר הקשישים המוותרים על חימום ומים חמים בחורף בעקבות הירידה במחירי החשמל - ירידה של 8% לאורך ארבע שנים - אך אין שינוי בשיעור המוותרים על מזון ותרופות.

 

בחודש האחרון הגדיל המוסד לביטוח לאומי את קצבת הבטחת ההכנסה הניתנת לכ-200 אלף קשישים עניים נטולי פנסיה בעקבות החלטת הממשלה על יישום חלקי של מסקנות הוועדה למלחמה בעוני. הסקר מלמד כי מרבית מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה שנשאלו העידו כי התוספת שניתנה, בסך 450-150 שקל בחודש - בהתאם למצבו המשפחתי וגילו של הקשיש - לא שיפרה את מצבם הכללי באופן משמעותי.

 

בלי רדיאטור, אבל עם כלב

בחזרה לקוגנסקי ולדירה שלו. בהעדר איטום ראוי, הקור חודר פנימה. יש חורים בחלק מהקירות, אריחים חסרים, רטיבות ועובש שלעתים הופכים לנזילות. "אין לי כלום בבית", אומר קוגניסקי, שבמהלך הלילה ובחלקים מהיום מתכסה בשמיכות ולא מפעיל את הרדיאטור בגלל עלות החשמל. "אני לבד. המדינה לא עוזרת לי בכלל. קר לי והחשמל יקר. אני לא יכול לשלם. אני אפילו לא הולך לבית מרקחת כי אני מפחד שייקחו ממני כסף".

 

הוא חסר חלק משיניו ולמרות היותו כבד שמיעה אין ברשותו מכשיר שמיעה. לדבריו, אין לו הכסף הדרוש לרכישתו. עד לשבועות האחרונים הוא ישן על הספה בסלון. תרומה של הקרן לידידות שיפרה את מצבו וכעת הוא ישן על מיטה. הכנסותיו מסתכמות בכ-2,900 שקל בחודש - קצבת הזקנה והבטחת ההכנסה שתגדל עתה בעוד כ-300 שקל. קוגנסקי עלה לישראל מרוסיה בראשית שנות ה-90 ולא צבר זכויות פנסיה כלשהן אף שעבד לאורך השנים בעבודות כפיים מזדמנות.

דירתו של קוגנסקי באור עקיבא (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
דירתו של קוגנסקי באור עקיבא(צילום: עידו ארז)

קוגנסקי עם המתנדבת אלינה גורביץ', והכלב דיק (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
קוגנסקי עם המתנדבת אלינה גורביץ', והכלב דיק(צילום: עידו ארז)

רק החודש הוא הוכר כניצול שואה על ידי משרד האוצר. "הוא לא ידע על הזכויות שמגיעות לו", מסבירה אלינה גורוביץ' (28), רכזת של הקרן לידידות ומתנדבת, שמלווה את קוגנסקי ומהווה עבורו קרש הצלה כמעט יחיד מהעוני והבדידות שמפחידה אותו יותר מהכול. ההכרה הזו תזכה אותו במענק שנתי של 3,600 שקל ופטור מתשלום על תרופות.

 

"עד עכשיו הוא שילם על כל הדברים וזה יביא להקלה במצבו", מוסיפה גורביץ'. "אף אחד לא אמר לו שהזכויות האלו מגיעות לו. המדינה לא עוזרת מספיק, זה הכול אנשים שמתנדבים".

 

לפני חודשים אחדים שידכה גורביץ' לבנימין את דיק, כלב מאומץ שמסייע להפיג את הבדידות. "היו לו רק ארבעה קירות. הוא עדיין בודד מאוד, אבל יש לו את עכשיו את דיק", היא אומרת.

 

החיים לא חיים

נורה בת ה-81 בודדה גם היא. דירת החדר שבה היא מתגוררת באור יהודה סובלת מסדקים בקירות, רטיבות וקור. הכנסותיה מסתכמות בקצבת זקנה והבטחת הכנסה. הגדלתן תביא אותה לכ-3,000 שקל בחודש. "אני כל הזמן צריכה לעשות חישוב מה יותר חשוב: אוכל או תרופות, כי אין לי מספיק כסף לשניהם", היא מספרת. גם היא נאלצת לוותר על חימום הבית ומבקשת שמיכות נוספות. "קר לי ואין לי מספיק שמיכות", היא מעידה. "החיים לא חיים ככה".  

הרב יחיאל אקשטיין. מצב חירום לכל דבר (צילום: יוסי צבקר) (צילום: יוסי צבקר)
הרב יחיאל אקשטיין. מצב חירום לכל דבר(צילום: יוסי צבקר)

 

נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אומר: "מצוקתם האדירה של הקשישים בישראל היא קטסטרופה חברתית שיש לנהוג בה כבכל מצב חירום אחר. בעבור הקשישים ויתור על מזון, תרופות או חימום עשוי  להיות לעתים גזר דין מוות. בסקר השנה אנו רואים שיפור מסוים ביכולת של הקשישים לחמם את ביתם עקב ירידה משמעותית בתעריפי החשמל, אבל בכל הקשור לוויתור על מזון ותרופות אין כל שיפור במצב כבר שנים רבות. בשמם של עשרות אלפי הקשישים העניים שאותם הקרן מלווה במשך השנה אנו פונים לראש הממשלה ולשרי ממשלת ישראל, בתחינה שינקטו פעולה מיידית לשיפור דרסטי במצבם של הקשישים ושלא יסתפקו עוד בפעולות קוסמטיות בלבד".

 

הסקר נערך כחלק מהמבצע שנתי "מחממים בידידות" של הקרן שחל השבוע, ובמסגרתו יחולקו מענקי חימום ל-25 אלף קשישים סיעודיים נזקקים ב-100 יישובים ברחבי הארץ בהיקף כולל של כ-8.75 מיליון שקל.

 

לסיוע לנורה, לבנימין ולקשישים אחרים במצבם ניתן לפנות לדף הפייסבוק של הקרן לידידות , שמפעילה רשת מתנדבים ארצית לסיוע לקשישים בהפגת בדידות, או לכתובת המייל contact@ifcj.org.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
בנימין קוגנסקי. "אין לי כלום בבית"
צילום: עידו ארז
מומלצים