שתף קטע נבחר

"להעביר תקציבים גם מחוץ למדינת ת"א"

בדיקה הציגה פערים אדירים של אלפי שקלים בהשקעה של רשויות שונות לתושב. באופקים שבתחתית הדירוג זועמים: "החינוך על הפנים, אין תרבות והצעירים בורחים". ברהט לא מבינים: "לאן נעלם הכסף?". וגם בת"א יש מי שדורש חלוקה אחרת

 

בין מרכז לפריפריה. קריית ים (מימין) ותל אביב (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
בין מרכז לפריפריה. קריית ים (מימין) ותל אביב(צילום: אורן אהרוני)

הדו"ח שפורסם אתמול (ב') ב-ynet ובדק את ההשקעה הכספית השנתית של רשות מקומית בתושביה, הציב במקום השלישי מהסוף את אופקים עם 538 שקל לתושב בשנה - לעומת אלפי שקלים שמשקיעות רשויות במרכז. ראש העיר מטעם הליכוד, איציק דנינו, תוקף בחריפות את הממשלה על רקע הנתונים ואמר: "הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות בממשלה ייקחו אחריות ויקצו תקציבים גם לערים שהן לא במדינת תל אביב.

 

"יש לממשלת ישראל אחריות על ערי הפריפריה ואני רואה חשיבות מכרעת דווקא עכשיו לקידום מסיבי של יוזמת התקצוב הדיפרנציאלי, אשר נועדה להסיט משאבים לשירותים לתושב מערים חזקות לערים עם אתגרים חברתיים וכלכליים כדוגמת אופקים. עיריית אופקים הגישה בקשה למשרד הפנים כבר בראשית 2014 להקמת ועדה לחלוקת הכנסות ממסי הארנונה של בסיס חצרים. חלוקה הוגנת שלהם תשפר את ההשקעה פר תושב. אבל עקב חילופי שרים במשרד הפנים טרם קיבל המשרד החלטה בנושא".

 

צ'רלי אלפסי, תושב העיר, הסביר כי "בגלל זה יש עזיבה של תושבים. החינוך במצב על הפנים, והניקיון גם. כמעט ואין לנו תרבות, אין קבוצת כדורגל. גובים פה יותר ארנונה מאשר במרכז, ולכן יש גם המון אנשים שלא משלמים. אם הדיסקט לא ישתנה תהיה פה בריחה המונית של צעירים. ראש העירייה הוא איש ליכוד, והליכוד עכשיו בשלטון, אז הוא צריך לנצל את זה ולהביא לעיר תקציבים".

 

תושב אחר, גיא עזרא, טוען שאף שבשנים האחרונות ניכר שיפור, קשה לסגור את הפער שהתרחב במשך עשרות שנים: "6,500 שקל לעומת 500 שקל זה פער מטורף, שנראה שבלתי אפשרי לגשר עליו. יש קושי לנהל את העיר, גם בגלל הרכב האוכלוסייה, שרובה היא משפחות ותיקות שבאו בשנות ה-50. גם אם היה ניהול כושל של העיר במשך השנים, המדינה צריכה לקחת אחריות. היא לא יכולה להתנער מאיתנו. אחרי כמעט 70 שנה מנהיגי המדינה לדורותיה לא הפנימו את הפוטנציאל ואת הערך הגדול שיש בפריפריה". 


את הדו"ח פרסמה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר, ולפיו בעוד הערים העשירות משקיעות 6,700-4,000 שקל בשנה לתושב, הערים העניות משקיעות עד 1,000 שקל בלבד, ואף פחות מכך. על פי הנתונים, תל אביב משקיעה 6,700 שקל נטו בשנה לתושב, אחריה רעננה עם 6,158 שקל. העיר הענייה ביותר היא רהט, עם 218 שקל לתושב בשנה, ומקום אחד מעליה קריית ים עם 360 שקל.

 

ראש העיר קריית ים דוד אבן צור טען בתגובה שהדו"ח מעוות את הנתונים ולא מציג את השקעתה של הרשות בתושביה אלא את יכולתה הכלכלית ואת היקף הנכסים המניבים שיש ברשותה. "מפיקי הדו"ח נטרלו את העובדה שקריית ים מקבלת ממשרדי הממשלה מענק איזון המאפשר לה להשקיע בתושבים בהיקפים זהים לאלה של היישובים הסמוכים לה", אמר. "די בהצצה חטופה בשכונותיה של קריית ים ובפיתוח הסביבתי ברחובותיה כדי להבין זאת".

 

לדבריו, בסקר שערכה המועצה לשלום הילד מוקמה קריית ים ראשונה בקריות ובמקום ה-13 בארץ בהיקף ההשקעה בכל אחד מתלמידי העיר. על פי אותו סקר, הוא טוען, השקיעה עיריית קריית ים כ-11 אלף שקל בשנה בכל תלמיד (בדומה לקריית אונו, כפר סבא ורמת השרון), יותר מההשקעה בתלמיד בחיפה ובשוהם וכפולה מזו שבקריית טבעון.

 

רהט: לאן הולך הכסף?

תושבים ברהט חלוקים ביניהם בנוגע לשאלה על מי יש להטיל את האחריות לכך שהעיר ניצבת במקום האחרון על פי הדו"ח, אבל כולם מסכימים שהנתון לא מפתיע. "זו בושה וחרפה לעיר, ואחת הפאדיחות הכי גדולות שיש במגזר", אומר תושב העיר, עו"ד מהראן אל הוזייל, "רהט היא אחת הערים היותר מאוזנות יחסית לערים הערביות האחרות, ובכל זאת הזבל שפוך ברחובות, אין תשתיות, לא משקיעים בילדים. והשאלה הגדולה היא לאן הכסף נעלם. אנחנו פשוט לא יודעים".

 

"תעסיקו את הבדואים והבדואים לא יעסיקו את המדינה", אומר פאיז אבו סהיבן, שהיה ראש העיר בשנים 2013-2008 והיום עומד בראש האופוזיציה. "בדבר הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה. למרות שאחוז גביית הארנונה אצלנו הוא 80%, מהגבוהים בארץ, יש לנו אבטלה של 30%, ולכן הרשות המקומית לא יכולה למנף פרויקטים בעצמה. ההשקעה היא נגזרת של התקציבים שהרשות מקבלת מהמדינה. תשקיעו בחינוך, בתעסוקה, באזורי תעשייה. תבינו שהבדואים הם לא הבעיה, הם חלק מהפתרון".

ארכיון. הפגנה ברהט (צילום: באדיבות מטה המאבק נגד תוכנית פראוור) (צילום: באדיבות מטה המאבק נגד תוכנית פראוור)
ארכיון. הפגנה ברהט(צילום: באדיבות מטה המאבק נגד תוכנית פראוור)

ראש העירייה, טלאל אל קרינאווי, אמר כי הדו"ח לא מחדש לו שום דבר: "אנחנו במצב קשה וזה ברור. אין לנו הכנסות עצמיות ולכן אין לנו מאיפה להשקיע. הפערים במדינה מתרחבים וזה חוזר כמו בומרנג אל המדינה. הגיע הזמן שהמדינה תעשה צדק חלוקתי, ושההכנסות מהארנונה של מחנות הצבא ומשאבי המדינה יחולקו באופן שווה בין היישובים, במקום לחזק את החזקים".

 

גם בתל אביב יש פערים

תל אביב העומדת בראש הרשימה נהנית מן הסתם מהעובדה שהיא מהווה מרכז העסקים העיקרי של המדינה, וההכנסות האדירות ממסים מאפשרות לגלגל סכומים גבוהים לטובת התושבים. אלא שלא כולם מרוצים. אילה סינוואני, תושבת שכונת התקווה, אומרת כי חרף ההשקעה בדרום העיר, הדבר לא ניכר בשטח.

"יש כמויות אדירות של מסתננים, ולכן כמה שישקיעו לא יספיק", היא אומרת. "חוץ מזה, הביוב, התשתיות, מערכת החינוך עדיין נמצאים בפיגור לעומת צפון תל אביב. את הפער רואים בעיניים. בירוק, בטיפוח של העצים והגינות. עשרות אלפי המסתננים בדרום פשוט יוצרים עומס על השכונות וזה גורם נזק שמוריד את איכות החיים. לזה צריך להוסיף את תחושת האי-ביטחון שאנחנו חשים לאור מקרי אלימות שהיו בשכונה".

 

אורית, אימא לשני ילדים שמתגוררת בצפון העיר, אומרת: "בחינוך תמיד יש לאן לשאוף אבל באיכות החיים אין על תל אביב. יש אירועים לילדים, העיר נקייה, יש לאן לצאת ויש איפה לשחק וזה מאוד חשוב לנו".

 

מעיריית תל אביב נמסר: "העירייה פועלת 24/7 לספק לתושביה את השירותים הטובים ביותר שעליהם היא מופקדת תוך מתן עדיפות ברורה לקידום ושיפור איכות חיי תושבי שכונות דרום העיר ויפו. העירייה השקיעה בשנים האחרונות יותר ממיליארד שקל בדרום העיר, השקעה חסרת תקדים וגבוהה בהרבה מההשקעה ביתר חלקי העיר. זאת תוך שימת דגש על נושא החינוך והרווחה במטרה לספק לכלל התושבים מערכת חינוך איכותית, שירותי רווחה מקיפים, היצע תרבותי עשיר, תשתיות משופרות, סביבה ירוקה ונקייה ואיכות חיים גבוהה ונטולת פשרות".

פורסם לראשונה 25/01/2016 22:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים