לא רק מלחמות וכיבושים: הבלקן מתעורר

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

יוגוסלביה, שפירושה בשפה המקומית (סרבו-קרואטית) "הסלבים הדרומיים", הוקמה לראשונה בתום מלחמת העולם הראשונה לאחר ששתי האימפריות (העות'מנית והאוסטרו- הונגרית) ששלטו באזור קרסו ואיבדו את שטחיהן.

מדינת יוגוסלביה הייתה מורכבת מ-6 עמים עיקריים: הסרבים, הקרואטים, הסלובנים, הבוסנים המונטנגרים והמקדונים. ההיגיון ביצירת מסגרת מדינית משותפת מבחינת אותם עמים היה קיומו של מכנה משותף אתנו-לשוני (סלבי- דרומי) ביניהם והרצון להקים מדינה גדולה וחזקה שתבטיח להם אוטונומיה תרבותית ותמנע את "היבלעותם" על ידי המדינות הגדולות באזור.

מחפשים יעדים מעניינים? זה הזמן לטייל מסביב לעולם

כבר בשנותיה הראשונות התאפיינה מדינת יוגוסלביה, שבראשה עמד מלך סרבי, במחלקות וחיכוכים בין העמים השונים ובעיקר בין הקרואטים והסרבים שנואי הנפש. בשנת 1934 נרצח המלך הסרבי על ידי המחתרת הקרואטית ויתכן ולולא מלחמת העולם השנייה, כבר אז הייתה מתפרקת היישות היוגוסלבית.

ערב רב של עמים ולאומים(צילום: ליאור בר)

טיטו - המנהיג הבלתי מעורער

במהלך מלחמת העולם השנייה השנייה נכבש אזור הבלקן על ידי הגרמנים ובעלי בריתם האיטלקים. מלחמה זו הצמיחה גיבור אזורי ומנהיג בלתי מעורער בשם יוסיף ברוז', הידוע יותר בכינויו טיטו.

הוא הצליח באמצעות לוחמי המחתרת הקומוניסטית (הפרטיזנים) להסיג את הגרמנים והאיטלקים מיוגוסלביה ולהקים מחדש את המדינה- הפעם כקומוניסטית - סוציאליסטית.

טיטו גיבש את העמים המסוכסכים ביניהם סביב רעיון האחדות היוגוסלבית באמצעות אישיותו הכריזמטית, תבונתו הפוליטית וההערצה העממית העצומה שלה זכה כמפקד הפרטיזנים המהולל וה"משחרר מעול הנאצים והפשיסטים". בנוסף לכך משטרו הקומוניסטי הנוקשה דיכא כל ניסיון מרי ו"החניק" את המאוויים הלאומיים.

במהלך תקופת חייו ושלטונו נראה היה שחלומו ליצור מדינה שבה לתושבים תהיה תודעה על לאומית יוגוסלבית, הצליחה. אולם עשור לאחר מותו (בשנת 1980) האיחוד המלאכותי והכפוי של יוגוסלביה התמוטט.

כל המשקעים ההיסטוריים, המתחים הלאומיים והאיבות שרחשו מתחת לפני השטח התפרצו לבסוף כמו לבה רותחת ששטפה בפרץ אלימות ואכזריות חלקים גדולים מהמדינה. לכן נאמר על טיטו שהוא היה היוגוסלבי הראשון והאחרון.

דמותו של טיטו מוטבעת בתוך "הכוכב האדום" סמל הפרטיזנים ומדינת יוגוסלביה (צילום: ליאור בר)

המאבק לעצמאות שהחל במשחק כדורגל

בשנת 1989, ערב מלחמת האזרחים, האינפלציה ביוגוסלביה הרקיעה שחקים ועמדה על שיעור של כ- 2,500 אחוז. ההידרדרות הכלכלית שחידדה את הפערים בין החלקים העשירים והחזקים (קרואטיה, סלובניה) לבין שאר החלקים הנחשלים יותר, ותהליך התפרקות ברה"מ לשעבר, תרמו להתרופפות השלטון והחישו את התפרקותה של המדינה.

האירוע האלים הראשון, שנחשב לגפרור שהצית את להבת המאבק לעצמאות, היה דווקא בתחום שנחשב לשוחר שלום: הספורט. בשנת 1990 התקיים משחק כדורגל בין דינמו זאגרב (קרואטיה) לבין קבוצת הכוכב האדום בלגראד (סרביה).

במהלך המשחק פרצו מהומות אלימות בין אוהדי שתי הקבוצות כאשר השוטרים, סרבים ברובם, היכו את האוהדים הקרואטים ולעומת זאת אפשרו לאוהדים הסרבים להמשיך להשתולל. האירועים הללו ליבו יצרים ושלהבו את דעת הקהל בקרב שני העמים והגבירו את המתח ביניהם. מספר חודשים לאחר מכן (בשנת 1991) פרצו הקרבות הראשונים במלחמה.

במשך השנים הבאות התכתשו שני עמים אלה אחד כנגד השני וכל אחד מהם כנגד הבוסנים במרחץ דמים נוראי. בשנת 1995 מעשי הזוועה הגיעו לשיאם כשהנודע מכולם הוא המקרה של העיירה הבוסנית סרברניצה, שבה במשך מספר ימים נטבחו כ-7,000 גברים מוסלמים ע"י כוחות סרביים במסגרת ניסיונותיהם ליצור "טיהור אתני".

הגשר המפורסם בעיר "מוסטר" (הגשר העתיק) בבוסניה מהמאה ה-16 נהרס במהלך מלחמת האזרחים (1993) ונבנה מחדש בשנת 2004 והוכר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולם המסמל את הפיוס וחידוש הקשר בין הקהילות והעמים באזור (צילום: ליאור בר)

באותה שנה החליטו ארה"ב ואירופה להתערב בנעשה ולהפסיק את מחול השדים. נציגי עמי האזור הוזמנו לארה"ב כדי לחתום על הסכם שבו נקבע כי יוקמו חמש מדינות חדשות במקום הישות היוגוסלבית: סלובניה, קרואטיה, בוסניה - הרצגובינה, מקדוניה ויוגוסלביה החדשה (השלישית) שכללה את סרביה ומונטנגרו.

ספירת החללים הרשמית של מלחמת האזרחים לא הסתיימה עד היום מאחר ומקום קבורתם של אלפים עדיין לא נודע. ההערכה היא שבמהלך המלחמה נהרגו כ- 250 אלף אזרחים וחיילים.

כיכר בחלק העתיק של סרייבו, העיר הכי קוסמופוליטית שבה נפגשים מזרח ומערב(צילום: ליאור בר)

החל משנת 2001 פסקה הלחימה בכל שטח יוגוסלביה לשעבר. מילושביץ, מנהיג הסרבים, ומי שנחשב ל"נבל הגדול של המלחמה", נפטר במהלך משפטו בבית הדין הבינלאומי בהאג שבו הואשם בפשעים כנגד האנושות ורצח עם. באותו בית הדין מתנהלים כיום משפטים נוספים נגד מנהיגים וקציני צבא לשעבר מהאזור, המואשמים בפשעי מלחמה.

האמריקנים והאירופאים ממשיכים להיות מעורבים בתהליכים דיפלומטים ומדיניים האמורים לייצב את האזור. כוחות צבאיים בינלאומיים מיוחדים עדיין שוהים בחלקים מבוסניה, קוסובו ומקדוניה, אזורים בעלי מוקדי מתיחות.

הגשר המפורסם מעל נהר הדרינה בעיר וישנגראד בבוסניה. על הגשר הזה כתב איוו אנדריץ את הספר המפורסם שהעניק לו פרס נובל "גשר הדרינה" ובו הוא מתאר את המורכבות והסיבוך והמאבקים בבלקן(צילום: ליאור בר)

מפרצי טורקיז באזור מלחמה

בתחילת העשור הנוכחי החלו לחזור התיירים לאזור בקצב איטי שהלך והתגבר במהלך השנתיים האחרונות. כיום, בעונת התיירות, מפרצי הטורקיז וחופי הפלא של קרואטיה ומונטנגרו שוב הומים בקייטנים, שמורות הטבע והפארקים הלאומיים זוכים למטיילים רבים וההרים בעלי הנופים האלפיניים נכבשים על ידי שוחרי הטרקים, טיולי הג'יפים והרפטינג.

בחלק מיוגוסלביה לשעבר נראה שהמאבקים והסכסוכים תמו ונשלמו. בחלקים אחרים עדיין קיימים מוקדי מתח רגישים. שם מוקדם מדי להעריך האם העמים יצליחו להתעלות מעל למיתוסים הלאומים והאיבות הישנות ולמצוא פשרה שתאפשר להם לממש את זהותם ולכבד את האחר. נשמע כמו סיפור מוכר?

ליאור בר, חוקר מיתוסים ותהליכי הגדרת זהויות, מדריך וכותב על הבלקן משנת 2008. בחודש יוני הקרוב יוביל מטעם החברה הגאוגרפית מסע "חוצה בלקן" בהשתתפות חוקרת הנצרות יסכה הרני ואורן נהרי עורך חדשות החוץ של ערוץ 1, מרצה בארץ ובעולם, עורך ומחבר ספרי עיון ובהם אטלס אנציקלופדי של העולם ו-אטלס היסטורי של העולם .  

הטיול שיהיה תחת הכותרת "התנגשות מיתוסים וציביליזציות" נועד להתחכך במקומות ובאתרים המרתקים ובמגוון הקהילות והתרבויות המרכיבות את הפסיפס הבלקני