רגב: "לחתור נגד ישראל? לא במימון המדינה"

שרת התרבות מירי רגב הציגה הבוקר (יום ד') בפני ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת את הצעת חוק הנאמנות בתרבות שמעוררת מחלוקת וסערה במערכת הפוליטית ובעולם האמנות והתרבות. נוסח ההצעה של רגב פורסם לראשונה אתמול ב-ynet והועבר למשרד המשפטים. "חופש הביטוי הוא לא מעל חוקי מדינת ישראל", אמרה השרה. ynet העביר את הדיון בשידור חי.

מה דעתכם על חוק הנאמנות? - הצביעו כאן

בהתייחסה לסערה אמרה השרה רגב כי "בחוק התקציב יש סעיף שקובע ששר האוצר יכול לשלול תמיכה בתחומים שונים אם הם לא פועלים על פי החוקים הבאים: חוקים שלא מירי רגב המציאה אותם. חוקים שכנסת ישראל חוקקה אותם והנה הם החוקים: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות אלימות וטרור. השלישי תמיכה במאבק מזוין או מעשה טרור של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת הישראל. הרביעי ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל".

השרה הוסיפה כי "מירי רגב לא המציאה חוק כזה או אחר. מירי רגב, זאת אני, רוצה לעשות חוק פשוט, חוק הסדרה, שהשר שמשחרר כספים יכול גם לעצור תקציב. לא יכול להיות שאני כאחראית על העברת תקציבים לא תהיה לי סמכות לעצור כספים. כל החוק שלי מדבר על דבר פשוט - לעשות הסדרה, להעביר את החוק הקיים, חוקים קיימים שחוקקו בכנסת ישראל".

השרה רגב ויו"ר הוועדה מרגי בדיון(צילום: אוהד צויגנברג)

עוד אמרה השרה כי "מדינה לא תממן מוסד תרבות ששורף את הדגל. נקודה. כל מי שיחתור נגד מדינת ישראל יכול לעשות זאת. אין לי שום בעיה עם זה. לא במימון של מדינה. זה החוק. אז על מה קמה הצעקה? על זה שאני מבקשת לאכוף חוקים?". בהמשך ביקשה השרה לחדד את הדברים שאמרה בנושא וציינה כי "יש לי בעיה עם חתירה נגד מדינת ישראל, קל וחומר במימון המדינה".

בתחילת דבריה הציגה השרה רגב את חזון משרדה ומתחה ביקורת על היעדר תקציבים ואפשרות להאדרת מדיניות: "איפה מדיניות של משרד שאומר 'מהי תרבות'? איך אתה מתמרץ תרבות ואיך אתה מצמצם פערים? איך אתה מאפשר למגזרים ששנים לא נתנו להם כסף, אם זה מגזר ערבי, חרדי פריפריות. למה אין תיאטרון דרוזי? תיאטרון לנשים? כי זה משרד שהוא כספומט".

"אין לי בעיה שיחתרו נגד ישראל". רגב(צילום: אוהד צויגנברג)

רגב אמרה עוד כי "צריך להיות באוניברסיטה כדי למלא קול קורא של משרד לתרבות, זה לא נגיש, זה לא ברור, צריך למלא 80 אלף טפסים. הודעתי באופן חד וברור – כספי 2016 של אזרחי מדינת ישראל יחולקו על פי צדק תרבותי ואם לא, את כל הכסף אעביר לנשים מוכות וילדים מוגבלים".

חברי כנסת ערבים שאלו בוועדה מי אמור להחליט על האכיפה של מדיניות השרה. ח"כ אחמד טיבי אמר בהקשר זה: "לפי הקדנציה הזאת, הערבים גם נוהרים וגם חותרים. אתם מוטציה נגד חופש הביטוי". אחרי הערה של ח"כ אלעזר שטרן, אמרה השרה רגב בתגובה: "תתאמץ קצת אולי תקבל כותרות, זה נורא מתסכל להיות אלוף שלא מדברים עליו".

ח"כ חיים ילין אמר בהתייחסותו להצעת רגב כי "זו פגיעה קשה בחופש הביטוי, ה'נאמנות' הזאת - השאלה אם ביום הזיכרון, תסלחי לי כבוד השרה, כשאנשים במדינת ישראל בצפירה מסתובבים חופשי,האם הם נאמנים למדינת ישראל כן או לא? אני בכוונה אומר את זה. כשיש עבירות על החוק במקומות מסוימים על ידי ימין קיצוני או שמאל קיצוני האם גם בשם אותו חוק הם גם לא יקבלו עכשיו את המימון? כאחד היחידים שגדל בדיקטטורה אני אומר לכם אנחנו הולכים לכיוון ממש לא נכון".

ח"כ זוהיר בהלול אמר בדיון כי "בפרפרזה ל'מדינת כל רגביה', תיאטרון צריך להיות חתרני, מה לעשות. תיאטרון שאיננו חתרני הוא תיאטרון שאיננו לרוחי. מי בעצם יכול לתחום את התחומים והגבולות האלה? תיאטרון לעזאזל ולכל הרוחות הוא שכופר במוסכמות. הוא כופר באקסיומות. הוא מזעזע את אמות הספים. הוא נועד כדי להפעיל את הקוגניציה, כדי להתחרות באינטלקט".

ח"כ סתיו שפיר התעמתה עם השרה רגב ושאלה אותה: "ממה את מפחדת? ההתערבות הבלתי פוסקת בתכנים... הדבר הזה, מה שאת עושה, זו חתירה תחת המדינה. היהודים תמיד היו עם שלא חשש מלבקר. מה שאת עושה זה לערער תחת היסודות האלה והדבר הזה הוא צריך להיות אסור על פי החוק. האם מוסדות שיקראו לעצמם ע"ש מירי רגב יקבלו תוספת תקציב?". רגב השיבה: "רעיון לא רע".

בהמשך שב ותקף ח"כ שטרן את השרה ואמר כי "כשאנחנו פינינו בהתנתקות אנשים מהבתים מירי רגב חגגה יותר ממלחמת לבנון השנייה". רגב הגיבה בחריפות: "אתה חצוף ובזוי, אתה קנאי ואיש קטן".

ח"כ אילן גילאון הצטרף לביקורת על השרה רגב ואמר כי "אתם לא מנהלים מדיניות, אתם מנסים כל הזמן לסמן שטח. כל התהליך הזה שאת ביצעת אותו הוא מיותר לחלוטין. אני לא מבין איך את מספיקה לריב ולהסתכסך כל כך הרבה? תרבות היא אותו מקום שבו אנשים אוחזים בדגלים ולא דגלים אוחזים באנשים".

מעבר לכך, טוענת רגב, יש צורך בהעברת סמכויות למשרד התרבות בשל העובדה שלמשרד האוצר אין נגיעה או ממשק למוסדות התרבות, וכך גם מנגנון פיקוח עליהם. לדבריה, המנגנון כיום לוקה בחסר והמדינה מזרימה כספים לקידום מוסדות ללא כל פיקוח.