לא הולך לביה"ס 3 שבועות: "מרביצים ומתעללים בי"

כבר שלושה שבועות יושב יואב (שם בדוי) בן ה-13 בבית ולא הולך לבית הספר. במקום ללמוד הוא צופה בטלוויזיה ומפחד שאם יחזור ללימודים חבריו לכיתה ירביצו לו. אמו שירה (שם בדוי) מסבירה שמתחילת השנה בנה הוא קורבן להתעללות שיטתית ומתמשכת מצד כמה ילדים בעוד הצוות החינוכי מגלה אוזלת יד בטיפול בנושא. "שוב ושוב ניסיתי להחזיר אותו ושוב ושוב הוא הוכה", היא אומרת. "התשובות המעליבות שקיבלתי היו ש'הילד טוב מדי, הוא רגיש וזקוק לטיפול', או 'ידינו כבולות'".

יואב. "לא יודע מה הם רצו ממני"(צילום: בראל אפרים)

נתוני השנתון של המועצה לשלום הילד, שהתפרסמו בחודש שעבר, ממחישים עד כמה רווחת התופעה של אלימות ובריונות במוסדות החינוך. יותר ממחצית מתלמידי כיתות ה'-י"א בשנת הלימודים תשע"ה דיווחו על פגיעה מילולית מצד מורים או תלמידים, ו-17% מהתלמידים דיווחו על פגיעה פיזית.

כ-6.5% מתלמידי כיתות ה'-י"א דיווחו שלא חשו מוגנים בבית הספר. תלמידים ערבים דיווחו על כך פי שניים ויותר מתלמידים יהודים.

שירה, אמו של יואב, היא אם חד-הורית, ובתחילת השנה היא עברה להתגורר בקריית גת עם שלושת ילדיה. סמוך למעבר הוכה יואב מתחת לבניין על ידי חבורה של ילדים ונלקח לבית החולים, ושם אובחנה פגיעה ברשתית העין כתוצאה מהמכות שספג. "הוא נותר מזה מצולק בגוף ובנפש, אבל זה היה רק תחילת הסיוט", היא אומרת.

"הוא החל ללמוד בכיתה ז' בבית הספר רוגוזין בעיר. שם השפילו אותו, קראו לו בשמות, השכיבו אותו על הרצפה, בעטו בו בגוף, חנקו אותו והידקו עליו סיכות בעורף. פעם אחת אמרו לו 'אין לך אבא ועוד מעט גם אימא לא תהיה לך'".

שירה מבקשת שהסיפור שלהם יתפרסם כדי לעצור את התופעה: "הבריונות הזו חייבת להיפסק. לא יכול להיות שהילד שלי וילדים אחרים יהיו קורבנות והמערכת תשתוק".

ממחוז דרום של משרד החינוך נמסר בתגובה: "כל תלונותיה של האם על אלימות כלפי בנה נבדקו על ידי בית הספר וטופלו בהתאם לנהלים. בית הספר יזמין את האם לפגישה בין-מקצועית כדי לקדם את חזרתו של התלמיד ללימודים".