שתף קטע נבחר

במעמקי יער זיקה: כאן נולד נגיף התינוקות

ארגון הבריאות העולמי יערוך היום ישיבת חירום בגלל נגיף הזיקה, שמתפשט מדרום אמריקה צפונה וגורם לתינוקות להיוולד עם גולגולת קטנה ונזק מוחי קשה. ביער שממנו הגיע הנגיף, באוגנדה, התושבים לא פוחדים: "יש פה כל כך הרבה נגיפים, שאנחנו די חסינים"

במורד הדרכים המפותלות בג'ונגל הצפוף, ג'רלד מוקיסה גורף ברעש עלים בעזרת רגליו כדי לספק קולות אזהרה. הוא מסביר שהחום של שעות אחר הצהריים המאוחרות הוא זמן הנחשים. בינתיים היער שקט. רק קולות של חרקים, שירת ציפורים ואוושת קופים מפרים את הדממה. היה זה כאן, בסבך העצים הזה שנקרא "יער זיקה", כ-25 קילומטר מבירת אוגנדה קמפלה, שנגיף הזיקה הנישא על-ידי יתושים התגלה ב-1947.

 

בשבוע שעבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי הנגיף, שמומחים קושרים אותו לשורה של פגמים בתינוקות ובהם מיקרוצפליה – מצב שבו תינוקות נולדים עם גולגולת קטנה במיוחד ועם נזק מוחי קשה – מתפשט במהירות עצומה. ארגון הבריאות צפוי לערוך היום ישיבת חירום ואולי אף להכריז על מצב חירום בינלאומי.

יער זיקה. יותר מ-60 סוגי יתושים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
יער זיקה. יותר מ-60 סוגי יתושים(צילום: AFP)

תינוק שנולד בברזיל עם מיקרוצפליה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
תינוק שנולד בברזיל עם מיקרוצפליה(צילום: Gettyimages)

למוקיסה, שעובד כשומר ביער בשבע השנים האחרונות, נודע דבר קיומו של הנגיף הנושא את השם של אותו היער רק לפני שבועיים. "יש כמה אנשים שגרים ליד היער והתחילו לדאוג כשהם שמעו עליו", הוא אומר, "אבל רבים אחרים לא יודעים עליו כלל".

 

עד לפני כמה ימים היה היער הטרופי שמורת טבע כמעט לא-מוכרת, כזו שרק חובבי ציפורים ומדענים פוקדים אותה. מוקיסה בן ה-50 מספר שסטודנטים באים מדי שבוע מכל רחבי העולם, ומציג לראווה את ספר האורחים עם חתימותיהם של המבקרים – מארצות הברית, דרך קנדה וצרפת ועד גרמניה. "יש כאן גם סוגים רבים של עצים", הוא מתגאה. גם יותר מ-60 סוגי יתושים חיים ביער.

 

רוב המקרים של הידבקות בנגיף הזיקה כאן, ליד היער, היו קלים – הם גרמו בעיקר לפריחה, לחום גבוה ולאדמומיות בעיניים, וגם זה רק בחלק קטן של המקרים. רשויות הבריאות ברחבי העולם כמעט לא הקדישו תשומת לב לנגיף הזה עד להתפרצות שלו באי המיקרונזי יאפ בשנת 2007.

היער באוגנדה. רק מעטים חוששים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
היער באוגנדה. רק מעטים חוששים(צילום: AFP)

מרססים נגד יתושים בברזיל (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
מרססים נגד יתושים בברזיל(צילום: Gettyimages)

היתוש שנושא את נגיף הזיקה. הווירוס עבר שינויים - והפך לאגרסיבי יותר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
היתוש שנושא את נגיף הזיקה. הווירוס עבר שינויים - והפך לאגרסיבי יותר(צילום: רויטרס)

אבל התפרצות של הנגיף שהחלה בשנה שעברה בברזיל מקושרת כעת על-ידי מומחים לגל הלידות של תינוקות עם נזקים מוחיים ובראשם מיקרוצפליה. יותר מ-4,000 מקרים כאלה דווחו בברזיל מאז אוקטובר – עלייה עצומה ביחס לשנים קודמות. במשרד הבריאות של אוגנדה מדגישים כי באוגנדה לא ידוע על שום מקרה של הידבקות בנגיף כרגע, ושההתפרצות כעת בדרום אמריקה, במרכזה ובצפונה לא באה ממזרח אפריקה. הנגיף התפשט כבר ל-23 מדינות.

 

כיום יער זיקה, השוכן קרוב לכביש הראשי מנמל התעופה הבינלאומי של אוגנדה באנטבה לבירה קמפלה הסמוכה, הוא עדיין אתר מחקר מבחינת המוסד לחקר נגיפים של אוגנדה, סוכנות שהוקמה ב-1936. "זהירות! אדמה זו שייכת למוסד לחקר נגיפים של אוגנדה. אין כניסה!", נכתב על שלט מתכת שמבצבץ מתוך הצמחייה הצפופה.

 

רות מירמבה, בת 24, חיה ליד היער. היא שמעה על הנגיף רק בפייסבוק. "אני לא מודאגת", היא אומרת. במוסד לחקר נגיפים של אוגנדה מספרים בגאווה שהאורח הבכיר ביותר ביער זיקה היה נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר, שבא לצפות בציפורים.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

בפרטים על גילויו של הנגיף, שנכתבו ב-1952 על נייר של החברה המלכותית הבריטית להיגיינה ורפואה טרופית, נכתב שמדענים באו ליער בחיפוש אחר קדחת צהובה אצל קופי מקאו. מהקופים נלקחו דגימות דם כדי למצוא קדחת צהובה, אבל במקום זאת נמצא הנגיף שזכה בהמשך לשם זיקה.

 

נכון לעכשיו אין חיסון נגד הנגיף. גורמי בריאות בכירים בארה"ב תיארו אותו בשבוע שעבר כ"נגיף חדש לגמרי" שהתפשט במהירות בשנים האחרונות. "מה שקרה בדרום אמריקה הוא שהנגיף השתנה מעט. השינויים האלה הפכו אותו לאגרסיבי יותר כלפי בני אדם", אומר המדען יוליוס לוטוואמה מהמוסד לחקר נגיפים של אוגנדה. אבל כמו משרד הבריאות של אוגנדה, הוא אומר כי הוא אינו

מודאג וכי באוגנדה, שם האוכלוסייה חיה לצדו זה שנים, הוא אינו מהווה איום.

 

"נגיף הזיקה תמיד גרם למחלה קלה. מתוך – בואו נגיד – חמישה או עשרה בני אדם שנדבקים בו, רק אחד או שניים יפתחו חום משמעותי", הוא אומר. "לזה צריך להוסיף אני מניח את העובדה שיש לנו כל כך הרבה נגיפים אחרים באותה הקבוצה, כך שהם נותנים סוג מסוים של חסינות זה נגד זה".


פורסם לראשונה 31/01/2016 23:19

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
בתוך יער זיקה. המדענים חיפשו בכלל קדחת צהובה
צילום: AFP
מומלצים