אשתי יודעת שאני נמשך לגברים וחוששת מזה
"לא הייתי רוצה שיצחקו על הילדים שלי אם יגלו שאבא שלהם ביסקסואל", טוען שלומי, נשוי ואב לילדים, שמוכיח שדיוויד בואי אומנם פתח את העולם למציאות שבה מיניות נזילה היא מצב אפשרי ולגיטימי, אבל המהפכה המינית עוד רחוקה, וביסקסואלים רבים עדיין חיים בארון תחת הסתרה וחשש מתגובות החברה
עוד בנושא:
האיש שהראה לעולם שזה בסדר להיות גם וגם
ד"ר דניאל וטלמן מהמכללה האקדמית בית ברל, הוא סקסולוג קליני ומטפל מיני וזוגי מוסמך. גם הוא מסכים שהבעיה של הדו-מיניים בישראל נובעת בראש ובראשונה מהעובדה שהם לא שייכים לאף מחנה בחברה שבה הכל מלכתחילה נצבע בשחור או לבן בלבד. ״מישהו שהוא דו מיני נמצא באמצע, על קו התפר, ובחברה הדיכוטומית שלנו יש פחות קבלה של השונה. כלפי הקהילה הלהט"בית יש אומנם יותר פתיחות וקבלה מבעבר, אבל אנחנו עדיין לא נחשבים לחברה פתוחה, בדיוק כמו שאנחנו עדיין לא מקבלים אישה בת 35 שלא רוצה להתחתן או להביא ילדים. יש בישראל סגירות ואי קבלה של שונות, במיוחד במיניות".
הילדים לא יודעים, האישה מפחדת מבגידה
שלומי (השם האמיתי שמור במערכת), הוא דוגמה לסגירות כזאת. הוא בן 40 מהמרכז, נשוי ואבא לילדים. והוא גם גבר דו מיני. לשלומי היו בני זוג בעבר אך הוא בסופו של דבר בחר להתחתן עם אישה. באותה המידה הוא יכול היה לחיות עם גבר, אך הוא בחר להתחתן איתה כי לשם הלב שלו הוביל אותו. ״תמיד הרגשתי משיכה לנשים ולגברים כאחד", הוא מספר. "מגיל 8 אני זוכר קראש על מלכת הכיתה ומאוחר יותר על מישהו מהתיכון. פעם זאת ופעם זה. זה לא הטריד אותי. התבגרתי עם זה וזה נראה לי הכי טבעי. הייתי רוצה להאמין שכולנו נולדים פתוחים, ושאם בוחרים כיוון כזה או אחר, זה בגלל קונבנציות חברתיות״.ובכל זאת, הילדים שלך לא יודעים על הנטייה שלך.
״אני מסכים עם העיקרון שהסתרה מהילדים גוררת הבנה שזה לא בסדר. אבל אנחנו חיים במדינה אלימה, בתרבות שמרנית וחסרת גבולות אישיים, חסרת כבוד לשונה. לא הייתי רוצה שילדים אחרים יצחקו על הילדים שלי בבית הספר. ברור שכשהייתי צעיר יותר והיה לי בן זוג, הסתרתי פחות - ואפילו בעבודה שלי ידעו. אבל היום יש לי ילדים שצריך להגן עליהם מפני דעות של ילדים אחרים״.
גם אשתו של שלומי לא לגמרי שלמה עם הנטיות שלו. היא אומנם הכירה אותו כגבר דו מיני, אבל אולי דווקא בגלל זה היא מרגישה מאוימת. היא מפחדת מקשר אחר, היא מפחדת מפרידה שעלולה להיגרם אם שלומי יכיר מישהו יתאהב בו. שלומי משתף שהשניים משוחחים על כך המון - על משיכה ועל פנטזיות, וגם על המחויבות שלהם האחד לשניה, אבל היא לא מוכנה לצרף אליהם גבר למיטה בשום פנים ואופן. היא גם לא מוכנה שיהיו לשלומי קשרים או סקס מזדמן מהצד.
ד״ר ירון זפרן, פסיכותרפיסט המתמחה בייעוץ וטיפול פסיכולוגי ללהט"בים, מציע טיפול זוגי עבור גברים הומואים או דו מיניים אשר נשואים לאישה, טיפול שמטרתו לעזור להם להתמודד עם היציאה לעולם ועם סגנון החיים הלא קונבנציונלי הזה. הוא מספר שהרבה פעמים האישה יודעת שהגבר דו מיני, היא מדברת אתו בפרטיות על הנושא, אבל בשום פנים ואופן לא מוכנה שהנטייה הדו מינית שלו תיכנס אליהם לחיים או למיטה. "לא תמיד זה נכון לאפשר או לעודד קשר שבו הגבר יהיה חופשי לגמרי לעשות מה שהוא רוצה", הוא מבהיר. "יש זוגות שזה עובד עבורם, וכאלה שזה לא. אם האהבה גדולה, מוצאים פתרון אחר כדי שהוא לא יבגוד".
ד״ר וטלמן מספר שמרבית הנשים, בדומה לאשתו של שלומי, אכן לא נותנות לנטיות של בני זוגן לבוא לידי ביטוי, כי הן רוצות מערכת יחסים שמושתתת על מונוגמיה. הן לא רוצות שהגבר שלהן יהיה עם פרטנר אחר, יהא זה גבר או אישה, וזה נכון במיוחד כשמדובר בזוג נשוי. עם זאת, לדבריו, נטייה דו מינית לא אומרת בהכרח שאין רצון לחיות במונוגמיה, וכל זוג צריך להחליט עבור עצמו מה הכי נכון לו.
נושא הדו מיניות הוא נושא רגיש בכל העולם ובישראל בפרט, וכשמדובר בנישואים הוא בכלל טאבו אחד גדול. ולמרות שדיוויד בואי אכן היה חלוץ בתחום, נדמה שאמנם הוא קירב אותנו קצת יותר לחופש מיני ושוויון בין המינים, אך אנחנו עוד רחוקים מלהיות במקום בו כולנו נחשבים ליצורים מיניים שווים, ללא קשר להעדפות הפרטיות שלנו בחדר המיטות.
אני רוצה לחיות בעולם בו אנשים לא צריכים להתבייש במיניות שלהם, בו כולם אוהבים את כולם, נמשכים לכולם, ועושים אהבה עם כולם מבלי לתת דין וחשבון, להסביר או להתנצל על התנהגות לא הולמת. נותר לי רק להודות לבואי - גם אם המהפכה שלו טרם הושלמה, כי בעיני אין דבר סקסי בעולם מאשר גבר שמודה שהוא נמשך לשני המינים. אבל זו רק אני.
לפנייה לכתב/ת 
