שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פי אלף חוק הנכבה
    התזכיר החדש של השרה רגב מבקש להרחיב מאוד את חוק הנכבה של 2011. לפיו כל שר ולא רק שר האוצר יוכל, מראש ולא בדיעבד, לנכות תקציבים - בתחומי פעילות משרדו אם "ראה" שגוף כלל בבקשת תקציב פעולה כפי שתוארה

    תזכיר החוק שפורסם מטעם משרד התרבות, מבקש להגשים את משנתה של שרת התרבות אודות "חופש המימון". זאת לאחר שניסיונותיה להכתיב תכנים ולשלול מימון מתכנים שלא מצאו חן בעיניה נתקלו בהתנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו, משום שלא מדובר בקופה קטנה ופרטית, אלא בחלוקה של כסף ציבורי. על כן, החליטה השרה להציע תיקון חוק, בכדי להכשיר תפישה זו.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    למה הישראלים מאושרים?

    וידויי בת של שתולה

    הכותל - סמל של עם אחד

    פשרה שהיא רעידת אדמה

    שתי גדות לשמאל

     

    בניגוד לפרסומים ראשונים בתקשורת שהתנגדו לחוק, לא מדובר בדרישת "שבועת נאמנות", אך גם לא ב"נאמנות לחוקי המדינה" כפי שטוענים רגב ותומכיה. למעשה, מדובר בהרחבה משמעותית לחוק משנת 2011 שכונה בזמנו "חוק הנכבה". חוק זה מאפשר לשר האוצר, אם גוף מתוקצב מוציא הוצאה שהיא במהותה ציון יום הקמת המדינה כיום אבל (הנכבה), גזענות, הסתה לטרור, ביזוי הדגל וסמלי המדינה ו"שלילת קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית" - להפחית מהתקציב שמעניקה לו המדינה עד פי 3 מאותה הוצאה.

     

    חוק זה, למורת רוחה של השרה רגב, מעולם לא יושם על ידי שלושת שרי האוצר שכיהנו מאז מאז עבר (שטיניץ, לפיד, כחלון) . זאת למרות שהיו גופים נתמכים שייתכן שניתן היה להפעילו כלפיהם - למשל פסטיבלי סרטים שעוסקים בנכבה או אירועים מסוימים באוניברסיטאות. יש לציין כי בעתירה לבג"ץ כנגד החוק, בטענה הנכונה שהוא סותר את חופש הביטוי, סרב בג"ץ לפסול את החוק, בדיוק משום שהוא טרם יושם ולכן העתירה "לא הבשילה".

     

    התזכיר החדש מבקש להרחיב מאוד את חוק הנכבה של 2011. לפיו כל שר ולא רק שר האוצר יוכל, מראש ולא בדיעבד, לנכות תקציבים - בתחומי פעילות משרדו אם "ראה" שגוף כלל בבקשת תקציב פעולה כפי שתוארה. למעשה החוק יתן לכל שר סמכות להתחיל לבדוק אם גופים תחתיו מקיימים את אחד מהסעיפים ולנכות להם תקציב. מעבר לכך, אם הפעולה היא "חלק משמעותי" מהפעילות - השר רשאי לא להעביר שום תקציב כלל לאותו גוף. בכך יש גם סתירה מהותית לטענה שעמדה מאוחרי חוק הנכבה כאילו לא מדובר בסנקציה או ענישה, אלא רק "אי-מימון" של הוצאות אסורות - על אף שעובדתית, גם חוק הנכבה מאפשר לקנוס את הגוף המתוקצב בהפחתה של פי 3 מאותה הוצאה. כאן מקצינה הסנקציה עד כדי שלילת מימון מוחלטת.

     

    עילת פסילה עמומה

    לא רק שהחוק מחמיר את חוק הנכבה עם הרחבת הסמכות לכל שר והאפשרות לאי מימון, יש לשים לב כי החוק מאפשר גם עילת פסילה עמומה כמו"שלילת קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". זהו פתח לכך שכל שר יוכל לפרש כאוות נפשו את הביטוי הזה. כל גוף או יצירה שתומכים במדינת כל אזרחיה או שתומכים בהפרדת הדת מהמדינה יכול להתפרש כעונה לעילה זו. ומצד שני גם כל גוף שתומך במדינת הלכה למשל (ופוגע בישראל כמדינה דמוקרטית) יכול להכנס להגדרה. אכן, עילה זו קיימת גם בחוק היום, אך הרחבתה לשלילה מראש, ושלילה מוחלטת של תקציב, שתהיה בידו של כל שר, היא סכנה אמיתית של השתקה ועלולה להביא לאפקט מצנן על פעילותם של גופים מתוקצבים.

     

    יש להדגיש - העילות של עריכת אירוע המציין את הנכבה וההתנגדות לקיום המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" אינן "נאמנות לחוקי המדינה". בניגוד לעילות הפסילה האחרות שהן עבירות פליליות (הסתה לגזענות או לטרור, ביזוי הדגל והסמלים ששורבבו לחוק כדי לשמש מסך עשן) לא מדובר בעבירה על שום חוק.

     

     

    קשה להאמין שהתזכיר יאושר כחוק, אך אילו כך יקרה, תהיה בכך פגיעה קשה בחופש הביטוי. החוק ישמש ככלי בידי שרים בכדי להכשיר השתקה פוליטית ולהלך אימים על גופים שמבקרים את הממשלה ואת השלטון, תחת מסווה של סימונם כ"חותרים תחת קיום המדינה".

     

    ברשת, ישנם עמודי "פי אלף" הנפוצים כפארודיה המקצינה תופעות מגוחכות. במקרה הזה, מדובר על "פי אלף חוק הנכבה", ולא נותר לנו אלא לקוות שהדבר ישאר בגדר הצעה מוקצנת ומגוחכת שתרד במהרה מסדר היום.

     

    ד"ר עמיר פוקס הוא ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פי אלף חוק הנכבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים