תביעה: לא דיווח על הכנסה - וביקש עליה פיצוי
ישראלי שנפצע בתאונת הגיש תביעת פיצויים שכללה גם אובדן הכנסות שקיבל מעבודתו ברומניה ועליהן לא דיווח למס הכנסה. מה קבע ביהמ"ש?
ישראלי שנפצע בתאונת דרכים טען כי הפגיעה גרמה לו להפסד הכנסות בגין עסקים שניהל ברומניה, שעליהן לא דיווח למס הכנסה. בית משפט השלום בירושלים דחה אותו לאחרונה וציין כי יש לשקול מחדש את המדיניות לגבי פיצוי על הכנסות לא מדווחות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- האם השופטים הפכו סלחנים למגדלי קנאביס?
- בית דין: ביקש שלום בית כדי לטרטר את אשתו
- מחט נשכחה בניתוח בבטן אישה. מה הפיצוי?
- 2.76 מיליון ש' פיצוי לעובד בנמל אשדוד שנפצע
התובע, כבן 60, נפגע בתאונה שהתרחשה בעת הכנות לגרירת רכבו, שבמהלכן ביקש ממנו מפעיל הגרר להיכנס למכונית ולכוון את הגלגלים על מנת לסייע בעלייה על הגרר. לאחר שהמכונית הועמסה יצא התובע החוצה, נפל ארצה ונגרם לו קרע במניסקוס ברך שמאל. הוא הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד חברת הביטוח שלו, "אליהו", ונגד חברת הביטוח של הגרר – "מנורה מבטחים".
הנתבעות טענו שלא מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, אך השופט מרדכי בורשטין דחה אותן כשהוא נסמך על פסיקה קודמת שקבעה כי גם תאונות המתרחשות במהלך פעולות הכנה לגרירה עשויות להיות מסווגות כשימוש ברכב מנועי (אחד התנאים לקיומה של תאונות דרכים). עוד קבע השופט כי התקיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין נזק הגוף שנגרם לתובע, ולכן מדובר בתאונת דרכים בהתאם לחוק.
השאלה העיקרית בפסק הדין נגעה לחישוב כושר ההשתכרות של התובע. לטענתו, קודם לתאונה הוא עבד ברומניה בעסקי נדל"ן, הסתובב שם בשטח באזורים כפריים ובאתרי בנייה והיה פעיל מאוד פיזית. בעקבות התאונה, טען, לא יכול היה להמשיך בעסקיו ועבר לעבוד כמפקח במלון בארץ.
לטענתו, הכנסותיו לפני התאונה עמדו על סך של 15 אלף שקל בחודש, וכראיה לכך הוא הביא פלט חשבון בנק שבו צוינו הפקדות במזומן על סכומים אלה, אלא שהם לא דווחו למס הכנסה.
לא עמד בנטל
השופט מרדכי בורשטין ציין כי אמנם בחישוב אובדן כושר ההשתכרות יש לבחון את הכנסתו האמיתית של הניזוק, גם זו הלא מדווחת, אך נטל ההוכחה שלה מוגבר מאוד, בשל האינטרס של הניזוק להגדיל את גובה ההכנסה. בהערת אגב ציין השופט כי יש להרהר מחדש על המדיניות ביחס להכנסות לא מדווחות ולא לאפשר לניזוק לטעון להכנסות אלה על מנת "שלא יצא חוטא נשכר".
לפיכך נקבע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה הכבד. בין היתר ציין השופט בורשטין כי התובע לא הציג דיווחים שנמסרו בחו"ל ולא הגיש מסמכים של החברות הרלבנטיות. כמו כן, התובע לא זימן לעדות את מי מחבריו, שותפיו או אנשים אחרים שיכלו לאשש את טענתו בדבר היקף עבודתו שם.
על סמך דברים אלו וסתירות נוספות שהתגלו בעדות התובע נקבע כי הוא לא הוכיח את הכנסותיו הלא מדווחות. על כן פסק השופט כי לצורך חישוב אובדן כושר ההשתכרות שלו יש להביא בחשבון את שכרו כיום, כ-6,500 שקל לחודש שהוא מרוויח מעבודתו כמפקח.
בסך הכול נפסקו לתובע פיצויים של 81 אלף שקל על הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. דרישותיו לפיצוי בגין עזרה, סיעוד והוצאות טיסה במחלקת עסקים נדחו בהעדר תשתית ראייתית מספקת. על "אליהו" (מבטחת הרכב של התובע) הוטל לשאת בשלושת רבעי מסכום הפיצויים והיתר הוטל על מבטחת הגרר.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ג. פודים, עו"ד וי. פודים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ש. ספיבק, עו"ד פ. מילחם
- עו"ד מלי דה פז עוסקת בתאונות דרכים
- הכותבת לא ייצגה בתיק
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים
