שתף קטע נבחר

חברה מאוחדת מתחילה בשחרור אישי. פרשת השבוע

כלכלה חזקה מחייבת צרכנות נבונה, שלא מתוך פזרנות יתר ללא לקיחת אחריות. הדרך לשם מתחילה בשחרור אישי - עלינו להשתחרר קודם מהשעבוד של עצמנו על מנת לבחור בטוב, על מנת לבנות לעצמנו חברה עם חוסן חברתי כלכלי איתן. פרשת שבוע כלכלית

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" - אחת הסוגיות המרכזיות בהן הפרשה עוסקת היא סוגיית שחרור העבדים. מדובר בכל סוגי העבדות - עבד כנעני, עבד עברי, שפחה ועוד. כבר נכתב שפרטי הדינים שהפרשה מציגה הינם המשך ישיר למעמד הר סיני ועשרת הדיברות, כאשר האמירה היא שהכל מגיע ממעמד הר סיני.

 

עוד במדור פרשת שבוע כלכלית :

על היציאה מהאזור המוכר והנוח. פרשת שבוע

כשהתורה מחנכת פיננסית את ילדינו

פרשת השבוע: מה עושה לנו עבודה מפרכת?

 

מעניין לבחון מדוע הסעיף הראשון בפירוט הסוגיות החברתיות כלכליות הינו סעיף העבדות. האם יש משמעות לעבדות ולשחרור עבדים דווקא במיקום הזה של דיני ממונות ונזיקין? נראה שבכדי לענות לשאלה זו יש לבחון לעומק את מושג העבדות ומה הקשר בינו לבין ההיבט החברתי הכלכלי.

 

 (צילום: Shutterstock  ) (צילום: Shutterstock  )
(צילום: Shutterstock )

עיון ראשוני בסוגיית העבדות יגלה שאין כאן דיון בתורה על רכישת עבד או סימונו לצורך שיוך לאדונו, ואף לא בהענשתו במקרה של בריחה ובנושאים הקשורים להתנהגותו של העבד בבית אדוניו, אלא מתי וכיצד העבד משתחרר. בכך אנחנו מתחברים לעשרת הדברות, ולכך שדרישת הקב"ה היא שהאדם יהיה עבד לבוראו - ואין מקום להיות עבד של עבד. ולכן העיסוק הראשוני הוא בשחרור. יחד עם זאת, עבד בתקופת המקרא היה "נכס" יקר מאד לבעליו, וככל הנראה ההתייחסות אליו כאל נכס או כאל "מוצר" מחייבת התייחסות ראשונה.

 

ואם נעמיק יותר על משמעות העבדות, נוכל לראות כי קיימת זיקה ישירה בין מהות העבדות השעבוד גם לימינו אנו. העבדות גוזלת מהאדם את חירותו לפעול ע"פ שיקול דעתו. היא משעבדת את זמנו, כספו ורצונותיו למשהו חיצוני.

 

עולם הצרכנות, אשר משווק באגרסיביות באופן מתוחכם מאד - גורם לנו לשעבוד צרכני. לרוב מדובר בהתמכרות לקניות, ולצורך לספק את צרכינו באופן מיידי ("מבצע של 24 שעות בלבד!!!"). לכאורה לא מתאפשרת לנו זכות הבחירה, ולא ניתנת לנו הזדמנות לשיקול דעת.

 

דוגמה נוספת היא השעבוד שלנו לטלפון הנייד. אנשים המסתובבים בגפם בחוצות עיר, בבתיהם ובמשרדים, בעודם ספונים בתוך המכשירים הניידים. הם אינם יכולים להיות "מנותקים" לרגע, אך בפועל הם מנותקים כל הזמן - הם משועבדים. ללא חופש בחירה, ללא שיקול דעת.

 

"עבד לווה לאיש מלווה" (משלי כב, פסוק ז) - מבטא את היחס בין האדם הלוקח הלוואה בנמצא בסטטוס של עבד לאותו אדם שהלווה לו, ואפילו ביחס לבנקים. האדם הקטן מרגיש חסר אונים מול המציאות בה הוא "עבד" של הגוף המלווה עד לסיום השעבוד.

 

הדרך לחברה משותפת - שחרור מהשעבוד האישי

עוצמתה של תרבות הצריכה קטלנית למשפחות רבות. היא יוצרת עולם בו יש טשטוש בין ה"רצוי" ל"צריך", עולם שבו המותג בא לפני המוצר עצמו, שערך המוצר נמדד ע"פ התווית שעליו ולא ע"פ איכותו - עולם שבו יש קושי גדול לאדם מן השורה להבחין בין טוב לרע, בין חלום למציאות. תרבות הצריכה מייצרת שורה של השלכות שיש בה כדי להשית נזקים כלכליים על החברה וליצור חברה בעלת חוסן חברתי כלכלי חלש.

 

התורה מבהירה את החוק הראשון בנושאים חברתיים כלכליים - שחרור. אל תהיו כבולים לעצמכם, לאזיק האלקטרוני עם האפליקציות ששואב אתכם.

 

התורה מסמנת לנו קו התחלה של בניית חברה בעלת חוסן חברתי כלכלי איתן - שחרור מהעבדות. יציאה לחיים של בחירה, של יכולת לקבל החלטות, של הבחנה אמיתית בין צורך לבין רצון. שיעבודו של האדם לעצמו גורם לניתוק מערכתי כולל, וממילא לא ניתן לבנות חברה בריאה.

 

בהמשך הפרשה מתוארים דיני השומרים (כמו שומר החינם, שומר השכר והשוכר), וכן דיני נזיקין (השור, הבור, המבעה וההבער - ע"פ מסכת בבא קמא פרק א, משנה א). דינים המציגים מערכת חברתית הנסמכת על יחסי גומלין בין אנשים, החל בדברים החיוביים של שמירה של אדם על דברים ששייכים לחברו וכלה בתשלומים שאדם ישלם בגרימת נזקים מסוגים שונים. התשתית המאפשרת חברה חזקה, ביצירת מערכת בריאה ויציבה חייבת להתחיל ביכולתו של האדם לבחור.

 

כלכלה חזקה הינה כלכלה שיש בה צרכנות נבונה, צרכנות של אנשים נבונים ולא מתוך פזרנות יתר ללא לקיחת אחריות. עלינו להשתחרר קודם מהשעבוד של עצמנו על מנת לבחור בטוב, על מנת לבנות לעצמנו חברה עם חוסן חברתי כלכלי איתן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים