אלי "תחזיקו אותי" טביב / פלג בשבת
הבעלים של בית"ר ירושלים לא מפסיק לאיים בכל הזדמנות שיש לו, אבל תמיד משתפן ברגע האמת. בגלל זה ממש לא ברור למה יורם באומן ואורן חסון לחוצים
"אני את דרכי בכדורגל הישראלי ובבית"ר סיימתי הלילה". זוכרים את ההצהרה הזאת? ככה הודיע אלי טביב ביולי האחרון, בעקבות התפרעות אוהדי קבוצתו בשרלרואה. יותר ממאתיים לילות חלפו מאז, האיש עדיין כאן, והוא ממשיך לאיים.
כך בדיוק עשה גם לפני שבועיים, כשהוחלט להעמיד את מועדונו לדין בעקבות קריאות גזעניות והתפרעות אוהדים במשחק מול סכנין. ”אם יוחלט להעניש את הקבוצה במשחק רדיוס, למרות כל מה שנעשה מצידנו, הקבוצה לא תופיע יותר למשחקים", נמסר בהודעה הרשמית של בית"ר ירושלים.
אבל הרדיוס הופעל, כמתבקש, בית"ר תצטרך לארח את מכבי חיפה במגרש אחר, וגורם במועדון הזהיר: "טביב נחוש שלא להופיע למשחק". מצוין. עוד הזדמנות להיווכח מה שווה המילה שלו.
האזהרות והאולטימטומים הנ"ל אינם פליטות פה בעידנא דריתחא. בקיץ, הבעלים הנסער אפילו פירט את דרכי פעולתו. "אני עוזב הכל וחוזר לארצות הברית", הודיע אחרי מופע האימים בבלגיה. "אמנה נאמן מטעמי עד שיגיע מישהו שמוכן לקחת את המועדון". כיהודי שומר מצוות, רבי אליעזר אף הסתייע בציטוט מן המקורות ואמר: "לצערי, המשפט מתוך ספר ישעיהו פרק מ"ט פסוק י"ז 'מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו', קיבל הלילה משנה תוקף".
טביב. המאיים הסדרתי(צילום: אורן אהרוני)
לצערי, זה המקום להניח לספר הספרים ולעבור לפרקי אבות. "סוף מעשה במחשבה תחילה", הגו חכמינו, ופתגם רוסי עתיק אומר: "אדם נמדד במעשיו ולא בדבריו". לא טביב. הוא הרי הרגיל אותנו כל השנים שאין שום סיבה לקחת אותו ברצינות.
בהתאחדות, ייאמר לזכותם, דווקא לא מתרגשים, והיחידים שנראים מבוהלים הם הסחבקים במינהלת הליגה שכבר מעלים הצעות פשרה חלופיות. כמו למשל לחרוג מהתקנון ולקיים את הרדיוס באצטדיון בבאר־שבע. כאילו שעונשי בית הדין הם תוכנית כבקשתך, והמינהלת היא מעין בג"ץ שמוסמך לתת הקלות והנחות. בינתיים, אלפי אוהדים משתי הקבוצות מוחזקים כבני ערובה ואינם יודעים מה יילד יום, למרות שהמשחק מחר.
באומן וחסון. מודאגים(צילום: אורן אהרוני)
מה אכפת למאיים ממיאמי? במקום לצאת למלחמת חורמה באלה שמסבים לו נזקים על בסיס קבוע, אלי "תחזיקו אותי" טביב מתנהל מול ההתאחדות כמו אחרון האוהדים. אם אינך יכול להילחם בפורעי לה פמיליה, הצטרף אליהם. אפילו שמדובר באותם אנשים שהבעלים אמר עליהם בעקבות מאורעות שרלרואה: "לא בא לי להישאר איתם לרגע", ואף הדביק להם כינויים כמו: "חארות", "חולים בראש" ו"חיות".
ואם כבר מדברים על הג'ונגל שבו אנחנו חיים, מעניין שגם ראש הממשלה השתמש השבוע באותו מינוח, בעת ביקורו בתוואי המזרחי של גדר ההפרדה. "אנחנו מוקפים חיות טרף", אמר בנימין נתניהו, והודיע כי המדינה כולה תוקף בגדרות. מכיוון שגם טביב לא מסוגל להילחם בחיות, וכל העולם נגדו, אולי כדאי שילמד מחזונו של ביבי ויקיף גם את טדי בחומה. לפחות בתוואי המזרחי.
לפנייה לכתב/ת 
אלי טביב
צילום: עוז מועלם
מומלצים
