בג"ץ מציע למדינה לאשר את סעיף היציבות בחקיקה

בג"ץ הציע היום (א') למדינה לעגן בחקיקה את סעיף היציבות הרגולטורית - הסעיף המונע שינוי של הסדרי מתווה הגז למשך 10 שנים: "היינו רוצים שהמדינה תשקול את זה ותעביר תשובה בכתב, אפשר תוך שבוע", אמר השופט אליקים רובינשטיין במהלך הדיון בעתירות שהוגשו כנגד מתווה הגז הממשלתי.

נתניהו בבג"ץ: "אם נחזור לאחור - ניפול לתהום"

המדינה לבג"ץ: העתירות ישאירו אותנו עם מונופול רב עוצמה

מכה לנתניהו: בוטל מכרז הגז לקפריסין

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיע מוקדם יותר היום לבית המשפט העליון, להשתתף בדיון. את מלוא תשומת הלב תפס נתניהו, שהגיע לראשונה בתולדות המשכן לדיון עצמו, וזאת כדי לנמק אישית מדוע יש לדעתו לאמץ את המתווה.

נתניהו בדיון בבג"ץ(צילום: גיל יוחנן)

"אם מתווה הגז לא יאושר ייגרם נזק רב למדינה", אמר נתניהו, "הייתה דרושה פעולה לא שגרתית בלי לוותר על האינטרס של הציבור בתחום התחרות. סעיף 52 מחייב את תשובה ונובל למכור מאגרים. זה יצמצם ריכוזיות. אני רוצה לרתום את הגז לנושא הגיאופוליטי. יש פוטנציאל מול ירדן ומול הרשות הפלסטינית".

ראש הממשלה הוסיף ואמר: "אנחנו בדקה ה-90 מבחינת היכולת לממש את פוטנציאל הגז שלנו, כל עיכוב יכול להביא לתוצאות חמורות".

נתניהו, בשבתו כשר הכלכלה, אישר אישית את מתווה הגז באמצעות חתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, הקובע שנושא הגז הוא בעל חשיבות מדינית ולכן אימוצו גובר על שיקולי התחרות במשק.

"מצאו חור קטן בחוק שהכניסו דרכו פיל"

עו"ד דפנה הולץ לכנר שהגישה את אחת העתירות אמרה כי "ראינו ושמענו את ראש הממשלה במעמד שלא חשבתי שאזכה לראות בימי חיי. אנחנו בנקודה בה בית המשפט יכול היה לשאול את ראש הממשלה - אם הכל כל כך חשוב למה לא עשית חקיקה? אנחנו בצומת של שלטון החוק".

הולץ לכנר הוסיפה: "ברגע שחותמים על סעיף 52 שואלים האם הביטחון או החוץ מחייב את זה, ולא האמון של המשקיעים. השימוש בסעיף מוחק את לשון החוק. השימוש של סעיף 52 זה בכלל רעיון שנולד אצל חברות הגז שבאו איתו למדינה. מצאו חור קטן בחוק שהכניסו דרכו פיל".

לרוע מזלם של העותרים, הבקשות שלהם לחקור את נתניהו חקירה נגדית נדחו על הסף, מה שהותיר את חמשת שופטי בג"ץ - המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, נועם סולברג, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ועוזי פוגלמן - כחומה אחרונה שמייצגת את הציבור.

על מה העתירות?

העתירות לבג"ץ הוגשו על ידי שורה של ארגונים חברתיים ובראשם התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, ח"כ זהבה גלאון ומפלגת העבודה. 

העתירות כולן עוסקות בחוקיות מתווה הגז ובהתנהלות סביבו. הטענות היו, למעשה, כי הסעיף שקובע כי אסור לבצע שינויים במשק הגז במשך עשר שנים (סעיף היציבות) הוא החלטה שבוצעה בניגוד לסמכות. כמו כן נטען כי עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים היא צעד שבוצע גם הוא בניגוד לדין ובחוסר סמכות.

ארגונים חברתיים אחרים טענו כי חברות הגז קיבלו לשליטתן משאב ציבורי יקר ואסור לאפשר להן לנצל את כוחן כדי לקבל הטבות חריגות ולהפוך למונופול.