שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מדעי הרוח בקריסה: "תחושה שאין מה לעשות עם התואר"
    דו"ח חדש מתאר במספרים את מה שבמועצה להשכלה גבוהה כבר מזמן יודעים: תחום לימודי מדעי הרוח בצניחה חופשית. ב-25 השנים האחרונות צנח שיעור הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ב-32%. מה עושים? "צריכים להעמיק את הקשר עם עולם התעסוקה"

    שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטאות צנח בשליש ב-25 השנים האחרונות. כך עולה ממחקר שהכין מכון ון ליר לבקשת המועצה להשכלה גבוהה. "אנחנו צריכים לחשוב כיצד לעלות את קרנו של התואר הראשון במדעי הרוח", אמרה פרופ' מלכה רפפורט-חובב, מרצה בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית, ויו"ר הועדה הקבועה למדעי הרוח במל"ג. "אנחנו צריכים להעמיק את הקשר עם עולם התעסוקה כדי שלא תהיה תחושה שאין מה לעשות עם התואר הזה מבחינה תעסוקתית. ברגע שנהדק את הקשר הזה, נוכל לתת אופק תעסוקתי".

      

    לפי הדו"ח, שחובר על ידי ד"ר יוכי פישר וד"ר אדם קלין-אורון, שלושת החוגים הגדולים ביותר במדעי הרוח ב-20 השנים האחרונות בקרב האוניברסיטאות הם היסטוריה והיסטוריה כללית, פילוסופיה, שפה וספרות אנגלית. שיעור הסטודנטים לספרות עברית מכלל הסטודנטים למדעי הרוח ירד בעשר השנים האחרונות ביותר ממחצית. אחוז הסטודנטים לתואר ראשון בפילוסופיה ולתואר ראשון בהיסטוריה נמצא גם כן בירידה לאורך השנים.

     

    הירידה החדה ביותר במספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח ב-25 השנים האחרונות נרשמה באוניברסיטת בר אילן שם חלה צניחה של 58%, באוניברסיטה העברית חלה ירידה חדה של 36%, באוניברסיטאות חיפה ותל אביב חלה ירידה של 18%. באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, מנגד, נרשמה בתקופה זו עלייה של 38%.

     

    החוג לפילוסופיה כללית, למשל, ירד בהתבוננות כלל אוניברסיטאית ב-19% ב-25 השנים האחרונות, אך באוניברסיטה העברית עלה ב-21% ובתל אביב עלה ב-12%. כך גם בנוגע לחוג להיסטוריה כללית. הוא רשם ירידה של 32%, שבאה לידי ביטוי בעיקר באוניברסיטאות חיפה ובן גוריון. לעומת זאת, באוניברסיטה העברית, בתל אביב ובבר אילן החוג שמר על כוחו היחסי.

     

    אך יש גם כמה חוגים של מדעי הרוח שנמצאים במגמת עלייה. החוג ללימודי מזרח אסיה הוא הגדול שבהם, עם זינוק של 174% ב-25 השנים האחרונות. בתשע"ד קרוב ל-7% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח למדו בחוג זה. בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון נרשמה קפיצה של 36%, כאשר כ-10% מכלל הסטודנטים למדעי הרוח בתשע"ד לומדים בחוג זה.

    להגדלת התמונה - הקליקו

     

    על פי הנתונים, כ-70% מהסטודנטים למדעי הרוח לא מסיימים את לימודיהם בזמן תקני ודרושות להם עוד כמה שנים לסיים את התואר. במדעי הטבע ובמדעי החברה, לשם השוואה, כמחצית מהסטודנטים מסיימים בזמן תקני. בניהול ומשפטים אף יותר מכך.

     

    מצב מדעי הרוח בתואר השני טוב בהרבה מאשר בתואר הראשון, אך עדיין לא מזהיר. ב-25 השנים האחרונות שיעור הסטודנטים לתואר שני במדעי הרוח ירד ב-8% בלבד. שיעור הדוקטורנטים במדעי הרוח עלה בעשורים האחרונים בכ-150%.החוג הגדול ביותר ללימודי תואר שלישי בכל האוניברסיטאות בשנת תשע"ד היה החוג ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, שבו היו רשומים 133 סטודנטים, שהם כ-21% מכלל הדוקטורנטים לרוח באוניברסיטת בר אילן.

      

    פרופסור יפה זילברשץ
    פרופסור יפה זילברשץ
     

    יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), פרופסור יפה זילברשץ, התייחסה לנתונים ואמרה: "בימים אלו מגבשת ות"ת את התכנית למערכת ההשכלה הגבוהה לחומש הקרוב. התכנית תכלול השקעת משאבים לפיתוח מדעי הרוח שהם נדבך יסוד בכינונה של החברה בישראל, תקצוב פרסומים וספרים בתחום מדעי הרוח, קידום מדעי הרוח הדיגיטליים, לימודי העשרה בתחום ועוד".

     

    זילברשץ ציינה כי במקביל יקודמו שיתופי פעולה עם משרד החינוך, משרד התרבות וגורמים פילנטרופיים לתמיכה בחיזוק לימודי הרוח בבתי הספר התיכוניים ובהגדלת השפעתם מחוץ לתחומי האקדמיה. עוד ציינה כי ות"ת הקימה צוות תמיכה לוועדת ההיגוי הקבועה במדעי הרוח שיסייע למימוש תכניות אלה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדעי הרוח בקריסה: "תחושה שאין מה לעשות עם התואר""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים