שתף קטע נבחר

שופט קרא לשנות את ההגדרה "מפגר" בחוק

השופט עודד מאור מבית משפט השלום בת"א מתח ביקורת על נוסח "חוק הסעד" שנחקק ב-1969, בפסק דין הנוגע לאדם בעל צרכים מיוחדים: "נעשה שימוש בביטוי מפגר כדי להגדיר אדם, בשר ודם, ואין פוצה פה. יש להתאימו לזמננו בשל מחויבותנו לכבוד האדם"

"בעל צרכים מיוחדים", "אדם עם מוגבלות", "מוגבלות שכלית-התפתחותית" - אלו הם כמה מהביטויים הנפוצים על מנת לתאר אדם הסובל מלקות התפתחותית. אלא שהפוליטיקלי-קורקט לא מגיע למערכת המשפט, שם עדיין משתמשים שוב ושוב במילה הפוגענית "מפגר". לשופט אחד, עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב, נמאס מהנוסח של "חוק הסעד" (טיפול במפגרים), שעדיין מייחס את ההגדרה "מפגר" לתיאור אדם שתפקודו והתנהגותו מוגבלים, זאת בשל התפתחות חסרה או לקויה. "החוק עושה שימוש בביטוי 'מפגר' להגדיר אדם, בשר ודם, בעל התפתחות חסרה או לקויה, ואין פוצה פה והכול מחרישים; דממה", אמר. 

 

לפני כמה ימים ניהל השופט מאור דיון בעניינו של אדם בעל צרכים מיוחדים, ודיבר ארוכות על "חוק הסעד" שנחקק בשנת 1969 ושבסעיפיו המילה "מפגר" מופיעה שוב ושוב. לדבריו, ההגדרה "אולי התאימה בזמן חקיקת החוק בשנת 1969, אבל היא צריכה לצעוד ולהתקדם לעבר ימינו אנו".

 

"לו ביהמ"ש היה קורא למונחים בחוק מפגרים, יכול והייתה קמה סערה". השופט עודד מאור (צילום: הנהלת בתי המשפט) (צילום: הנהלת בתי המשפט)
"לו ביהמ"ש היה קורא למונחים בחוק מפגרים, יכול והייתה קמה סערה". השופט עודד מאור(צילום: הנהלת בתי המשפט)

בדיון שערך השופט ביקש השירות לנכויות והתפתחויות שאותו אדם ישוכן במעון מסוים. עד כה שהה האדם במעון נעול כחלופת מאסר לאחר שהסתבך בהליך פלילי. ועדת אבחון שהתקיימה בעניין האיש קבעה כי הוא "מתפקד ברמת פיגור שכלי קל" וזקוק לדיור חוץ ביתי במעון, בשל נטייתו לברוח, ולכן לעגן את שהייתו במעון בצו משפטי. מאז קליטתו במעון יצא האיש לכמה דיונים בבתי משפט, הצליח לברוח, ולא חזר למעון, אלא בסיוע משטרה.

 

השופט הוסיף: "כבר לפני כ-20 שנים קבע המחוקק שיש להגן על כבודו של אדם עם מוגבלות, ואף עיגן את זכותו זו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, תוך שהצהיר שזכויות אלו ומחויבות החברה אליהן מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם, ועל עקרון כבוד הבריות, ונתן לה תוקף חוקי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998, אולם התאמה של המונח מפגר בחוק, נשתכחה מלב.

 

"התאמה לשונית זו אינה מתבקשת אך בשל התאמתה לזמננו וימינו אנו, אלא בשל מחויבותנו הן כפרטים והן כחברה כלפי כבודו של אדם, באשר הוא, ושעקרונות היסוד הנזכרים לעיל יקבלו ביטוי ראוי ולא יישארו מן השפה ואל החוץ".

 

כך למשל, בסעיף 11 של החוק שעוסק באמצעי כפייה, בולט השימוש במילה "מפגר". וכך נכתב: "לא בא מפגר לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה, או לא דאג המפגר או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), לצוות על נקיטת אמצעים – לרבות העמדת המפגר תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או החזקתו במעון – הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי המפגר יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הוועדה".

 

מאור כתב כי "בזהירות הראויה והמתבקשת יצוין כי לו בית המשפט היה קורא למונחים הטבועים בחוק מונחים מפגרים, וזאת בהקשר של חוסר התאמת סגנונם למציאות בת זמננו, יכול והייתה קמה סערה וזעקה כיצד זה השתמש בית המשפט בביטוי לא זהיר ולא ראוי זה – והכול, אך ביחס למונחים שבחוק".

 

השופט הורה למזכירות בית המשפט להעביר פסק דין זה לידי היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט, אשר ישקול הפנייתו למשרד המשפטים – מחלקת ייעוץ וחקיקה, או לכל גוף מתאים אחר, על מנת שדברים אלו יעמדו לפניהם ובתקווה שיתקנו את נוסח החוק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"התאמה לשונית מתבקשת"
צילום: shutterstock
מומלצים