נלחם בשתי חזיתות: סיפורו של מרקיז גודווין

לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"

מה שנשמע כמו תרחיש הזוי ובלתי הגיוני, בליגת הפוטבול האמריקאית על שלל אתלטיה האדירים הוא מציאותי לגמרי.

מרקיז גודווין על הפודיום. לא ויתר על הקפיצה למרחק(צילום: גטי אימג'ס)

מרקיז גודווין (25), שחקן פוטבול מקצועני המשמש כ"ווייד-רסיבר" בבאפלו בילס, מתאמן בימים אלו במלוא המרץ על מנת להתקבל לנבחרת האמריקאית לריו בקפיצה לרוחק. לא מדובר בחלומות באספמיה. גודווין הוא קופץ לרוחק עם קבלות שזכה לפני שמונה שנים באליפות העולם לנוער, השתתף במשחקים האולימפיים בלונדון וסיים עשירי בגמר.

בניגוד לספורטאים אחרים המפגינים בגיל צעיר כישרון במספר ענפים ובוחרים בשלב מסוים בענף המועדף עליהם שבו יתרכזו, גודווין פשוט החליט לשלב. בתקופת לימודיו באוניברסיטת טקסס הוא זכה בשתי אליפויות מכללות ארציות בקפיצה לרוחק ובמקביל שיחק בהצלחה בקבוצת הפוטבול של האוניברסיטה.

למה לבחור כשאפשר לשלב? גודווין (צילום: גטי אימג'ס)

כשהגיע זמנו להתקדם שלב אחד למעלה ולהסתער על האולימפיאדה ועל ליגת ה-NFL, גודווין עשה זאת בכל הכוח ועמד בשני היעדים. במשך עונת הפוטבול הוא נותן את כל כולו על הדשא, וכשהאולימפיאדה מתקרבת הוא מפנה את תשומת ליבו לבור הקפיצה.

את ההשראה לבחירתו הלא שגרתית קיבל גודווין מאחותו הצעירה ממנו בעשרה חודשים, דג'ה הסובלת משיתוק מוחין ומתניידת בכסא גלגלים. "אחותי מעולם לא הלכה, אבל כל דבר שהיא יכולה לעשות היא עושה באופן הכי טוב שהיא מסוגלת. למה שאני לא אנצל את הדברים שהתברכתי בהם ואגביל את עצמי לפוטבול בלבד?".

שרף את המסלול במבחנים ל-NFL

השילוב בין הענפים איננו מופרך. בגלל הדרישות הפיזיות של המשחק, ליגת הפוטבול האמריקאית מושכת אליה את האתלטים המוכשרים ביותר בארה"ב. למרות שלאורך השנים ארה"ב זכתה באינספור מדליות אולימפיות באתלטיקה, סביר להניח שעל הדרך היא פספסה לא מעט כוכבי אתלטיקה פוטנציאליים שבחרו בכסף הגדול ובפופולאריות העצומה של הפוטבול.

אחת הדרכים של הסקאוטים לאתר את הכישרונות האתלטיים היא דרך אירוע ה-NFL Combine שנערך מדי שנה. במסגרת האירוע נבחנים שחקני קולג' בשלל מבדקי כושר גופני, יכולת מנטאלית ואינטליגנציה. כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות, גם את האירוע הזה הם הפכו ל'שואו', המועבר בשידור בערוץ ה-NFL בטלוויזיה.

השילוב בין הענפים איננו מופרך(צילום: AP)

גודווין הרשים כצפוי במבחנים הללו ובריצה ל-40 יארד (36.5 מ') קבע את התוצאה השלישית בטיבה במבחנים אי פעם, 4.27 שניות.

בעבר, בימים בהם הספורט היה פחות מקצועני, הנדידה בין האתלטיקה לפוטבול הייתה נפוצה יותר. ג'ים ת'ורפ, היה אחד מהכוכבים של אולימפיאדת שטוקהולם 1912 בה זכה במדליות הזהב בקרב חמש מודרני ובקרב עשר ולאחר מכן המשיך לקריירת פוטבול ארוכה. גלן דייויס היה פעמיים ברציפות האלוף האולימפי ב-400 מ' משוכות (1956 ו-1960) ולאחר מכן שיחק בדטרויט ליונס. בוב הייס וג'ים היינס ששיחקו ב-NFL היו בעברם האלופים האולימפיים במקצוע היוקרתי ביותר, הריצה ל-100 מ'.

לאחרונה הטרנד המדובר חזר. שלושה אתלטים שהשתתפו באולימפיאדת לונדון מצאו את עצמם בהמשך ב-NFL. מלבד גודווין, היו בלונדון גם ג'ף דמפס שרץ עם נבחרת השליחים האמריקאית בשלבי המוקדמות של ה-100x4 מ' ולורנס אוקויה שהתחרה עבור בריטניה בזריקת דיסקוס. שניהם המשיכו אחרי האולימפיאדה לליגת הפוטבול המקצוענית.

גודווין הולך הפעם אפילו רחוק יותר. באולימפיאדת לונדון הוא עדיין לא היה שחקן פוטבול מקצועני, אלא שחקן קולג'ים מבטיח. אל ה-NFL הוא הגיע ב-2013 כשבאפלו בחרה בו במקום ה-78 בדראפט. לריו גודווין כבר יגיע כמקצוען.

הכישרון שלו לא מוטל בספק. גודווין מתעופף(צילום: AP)

הכישרון של גודווין איננו מוטל בספק. שיאו האישי - 8.33 מ' - היה שווה מדליית זהב באולימפיאדת לונדון. הבעיה הגדולה ומה שככל הנראה מונע מגודווין לממש את הפוטנציאל הגלום בו היא התדירות הנמוכה של תחרויות האתלטיקה בהן הוא משתתף. בזמן עונת הפוטבול גודווין מן הסתם איננו יכול להרשות לעצמו להתרוצץ ברחבי ארה"ב ובעולם מתחרות אתלטיקה אחת לשנייה. לאליפות ארה"ב בשנה שעברה הוא הגיע חלוד אחרי שלוש שנים שלא התחרה אך למרות זאת סיים במקום הרביעי ולא היה רחוק מלהשיג את הכרטיס לאליפות העולם. מעניין לחשוב כמה רחוק יכול היה לקפוץ, לו היה משקיע את כל מרצו באתלטיקה.

כדי לסגור את הפער מיתר הקופצים שמתאמנים במשך כל ארבע השנים ולא רק בפגרות כפי שגודווין נאלץ לעשות, הוא מתאמן אצל דווייט פיליפס, מי שנחשב בעשור הקודם לקופץ לרוחק הטוב בעולם.

(צילום: גטי אימג'ס)

גודווין בצעירותו היה מעריץ של פיליפס ותלה תמונה שלו בארונו האישי. הרבה שנים הוא חלם להתחרות מולו וב-2009 החלום התגשם כשהשניים התחרו זה לצד זה באליפות ארה"ב. פיליפס ניצח כצפוי עם תוצאה יפה (8.57 מ'), בעוד גודווין שהיה אז רק בן 18 הפתיע עם 8.18 מ' ועקף לא מעט קופצים מקצוענים. פיליפס סימן אותו מיד. "אמרתי לעצמי שאעקוב אחריו בשש השנים הקרובות, כי הבנתי שיש לו פוטנציאל לזהב אולימפי", אמר פיליפס. כיום פיליפס עצמו הוא זה שאמון על מימוש הפוטנציאל של גודווין.

נדמה כי דווקא בענף כמו קפיצה לרוחק, גודווין יכול להפתיע לטובה. הקפיצה לרוחק נמצאת כבר שנים בדשדוש. דור הנפילים של מייק פאואל, קרל לואיס ואיוון פדרוסו חלף לו, וכיום הענף לא מצליח להתרומם. לראיה, גרג רות'רפורד, האלוף האולימפי ואלוף העולם המכהן מדורג רק במקום ה-22 בכל הזמנים לפי תוצאת השיא שלו. גודווין יכול לנצל את הבינוניות של הענף ובעבודה נכונה וכמובן התעלות ברגע האמת להפתיע את כולם בריו.

גודווין נוגע בשמיים. יכול להפתיע לטובה(צילום: גטי אימג'ס)

גודווין שעונת הפוטבול האחרונה שלו הסתכמה בשני משחקים בלבד בגלל פציעה בצלעות, כבר ביקש אישור מהמאמן של הבילס, רקס ראיין להחמיץ את מחנה האימונים ואת חלק ממשחקי קדם העונה אם אכן ישיג את הכרטיס לריו.

בבאפלו תומכים בקריירה המקבילה של גודווין, עד כדי כך שמאמן ה"רסיברים" הגיע לצפות בו זוכה במדליית כסף באליפות יבשת אמריקה ביולי. נוכח הסימפטיה שמגלים בבאפלו, סביר להניח שבקשתו של גודווין להיעדר מקדם העונה תאושר. בכל מקרה, גם אפשרות שיאבד את מקומו בבאפלו בגלל היעדרותו מאימוני פתיחת העונה לא ממש מדאיגה את גודווין. "אני לא מוטרד משום דבר. אני הבחור הכי מהיר בליגה, אז מישהו ירצה אותי, אני מקווה כמובן שהבילס, אבל מישהו בטוח ירצה אותי. וגם אם לא, אז זה המסלול שאלוהים בחר עבורי".

בבאפלו תומכים בקריירה המקבילה שלו(צילום: AP)

השבוע, השתתף גודווין במשחקי מילרוז, תחרות אתלטיקה גדולה באולם, וסיים במקום השלישי בקפיצה לרוחק עם תוצאה סבירה לשלב זה של העונה, 7.82 מ'. מיקום זהה במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת ריו ב-1 ביולי, יעניק לגודווין את הכרטיס למשחקים ואולי ייתן את האות הראשון לאחד מהסיפורים המיוחדים של האולימפיאדה.