שתף קטע נבחר

שופטת: "אין סכום מזונות שיספק את האישה"

בפסק דין שעסק בתביעות בין גבר ואישה שנפרדו אחרי 21 שנה מתחה השופטת אלה מירז ביקורת על התנהלותם, וכינתה אותה "מערבולת כלכלית"

בית המשפט לענייני משפחה עשה לאחרונה סדר בתביעותיהם של בני זוג שחיו יחד 21 שנה, ולמרות הכנסות גבוהות, נקלעו למערבולת כלכלית. לדרישת האישה למזונות של 20 אלף שקל בחודש התייחסה השופטת אלה מירז בפסק הדין וכתבה כי יש לה "דחף בלתי ניתן לשליטה להוצאת כספים".

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג התחתנו ב-1990 ונולדו להם ארבעה ילדים: כיום שלושה מהם בגירים ובת 15. בסוף 2011 עזב האב את הווילה המשותפת שבבעלותם (שלימים נמכרה), ומאז הם חיים בנפרד, כשהאב מנהל זוגיות חדשה ואף נולדה בת. במהלך השנים הם הגישו לא פחות מ-16 תביעות זה נגד זה, ולאחרונה ניגש בית המשפט להכריע בכמה סוגיות שנותרו על הפרק, ובהן תביעת האם למשמורת, מזונות לבת הקטינה, וכמה מחלוקות כספיות חריפות.

 

האב, רואה חשבון ומשפטן בהשכלתו, עבד בעבר כמנכ"ל בחברות מצליחות אך כיום פוטנציאל ההשתכרות שלו הוערך ב-30 אלף שקל לחודש. התובעת עבדה לסירוגין בעבודות מזדמנות, ובמשך תקופה קצרה ניהלה חנות בקניון, אך כיום אינה עובדת. במהלך השנים התנהלו השניים במה שהשופטת אלה מירז הגדירה כ"מערבולת כלכלית": למרות הכנסות גבוהות הם צברו חובות גדולים, האישה חיה באופן בזבזני ונטול רסן, ובשלב מסוים חשבונה בבנק הוגבל.

 

האישה דרשה לפסוק לה ולבתה 20 אלף שקל מזונות לחודש, אלא האב טען שלאחרונה החל להתמחות במשרד עורך דין בשכר זעום של 5,000 שקל לחודש, בעוד שאשתו מוציאה כספים על מותרות במקום על הילדים.

 

ואולם, בעיני השופטת, הנושאים הכלכליים לא היו הנושא החשוב ביותר. "למרות הערות והמלצות להורים, לא השכילו להתעשת מעל למאבקי הכוח ביניהם ולראות את ילדיהם במרכז ולהשקיע בהם את האנרגיות הנדרשות לגידולם ולהתפתחותם", כתבה השופטת.

 

השופטת פירטה שורה של הכרעות בתביעות השונות, כאשר חלק ניכר מהן נדחה. בסוגיית איזון המשאבים השופטת קבעה כי הבעל ישלם לאישה 450 אלף שקל פיצוי על פערי ההשתכרות ביניהם. מצד שני נקבע שהתובעת תשלם לו 50 אלף שקל עבור חלקו ברכוש המשותף.

 

בנוגע למזונות הבת נקבע שהבעל ישלם מזונות בסך 1,800 שקל, בתוספת 30% משכר הדירה ומחצית מהוצאות חינוך ורפואה. השופטת הבהירה כי ביחס לילדים מעל גיל 15 ועד לגיל 18, חובת האב נובעת מ"דין צדקה" בלבד, כלומר רק בהתאם ליכולתו.

 

"לכאורה שום סכום מזונות שהיה נקבע לא היה מספק את התובעת, בשל הדחף הבלתי ניתן לשליטה להוצאת כספים. התובעת מגייסת את אלמנט 'רמת החיים' של הצדדים טרם המשבר", כתבה השופטת, אך לא חסכה ביקורת גם מהנתבע, שלדבריה לא גילה את האמת בעניין עבודתו וכושר הכנסתו, שנותר גבוה גם לאחר המועד שבו הצהיר שהפסיק לעבוד כמנכ"ל.

 

בעניין המשמורת, השופט אימצה את המלצות העובדת הסוציאלית, שלפיהן הנערה תישאר אצל האם, בכפוף להסדרי ראייה עם האב.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד ענבר סברדליק
  • ב"כ הנתבע: עו"ד מיכל שקד
  • עו"ד ניר ברקן עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים