VR - טכנולוגייה מרהיבה, אבל גם מסוכנת
טכנולוגיית ה-VR מרשימה מאוד, אבל לפני שאנחנו נכנסים אל המהפיכה בעיניים פקוחות, עלינו לחשוב לעומק על ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות של VR עלינו ועל ילדנו, אחרת הניתוק הפיזי מובטח. דעה אישית
חזרתי מתערוכת המובייל בברצלונה מורשם, אך גם מודאג. בביתנים רבים ניתן היה לראות אנשים מחוברים לכיסאות נעים, יושבים בבית קולנוע עם משקפיים אישיים גדולים ואוזניות, מדברים אל הקיר ומציירים באוויר כאשר חיישנים קשורים לידיהם ורגליהם. מרגע תחילת השימוש במשקף ה-VR (מציאות וירטואלית - Virtual Reality), אתם נכנסים לעולם אשר מקיף אתכם ב-360 מעלות ולהבדיל ממסך טלוויזיה רגיל, אינו מגביל אתכם רק לזווית אחת מסויימת. אפשרויות השימוש בטכנולוגיה נראות כמעט בלתי מוגבלות: משחקים, סימולטורים ללימוד טיסה ונהיגה, תיירות - טיול בכל מקום בעולם מבלי לצאת מהבית, אימונים באומנויות לחימה ועוד. כל אלו מבלי הצורך לטרוח עם לבוש, לצאת מהבית ולהגיע למקומות רחוקים.
עוד כתבות באתר dtown :
Xiaomi Mi 5 מוכרז - קל ועוצמתי
Oppo מדגימה טעינת סוללה תוך רבע שעה
אפסון משיקה את BT-300 - משקפיים חכמים מבוססי OLED
Nikon DL - מצלמות פרימיום קומפקטיות
אך בד בבד, היכן עובר הגבול של העולם הוירטואלי ומה ההשפעה שלו על האינטרקציה החברתית של בני האדם? לדעתי ישנה אכן סכנה גדולה של ניתוק חברתי ופיזי. זה מחייב מחשבה וגיבוש כללי התנהלות בין אישיים בשימוש בטכנולוגיה, בוודאי כאשר מדובר על ילדים שאנחנו לא רוצים שיתנתקו מהעולם הפיזי. סמסונג עשתה שימוש ביכולת הניתוק של ה-VR במסיבת העיתונאים כאשר ביקשה מהמוזמנים להרכיב את משקפי ה-VR ולצפות במצגת עד הסוף כי "יש הפתעה". המצגת הסתיימה וכאשר הסרנו את המשקפיים ראינו את מארק צוקרבג עומד על הבמה. הוא פסע באופן חופשי ביננו בעוד אנחנו יושבים עם המשקפיים קרוב אליו, אך איננו מסוגלים לראות אותו. רואים ואינם רואים.
אותו ניתוק שבו השתמשו כאן כגימיק עלול להגיע למקומות טובים הרבה פחות ולכן אסור לנו להקל ראש בדבר. זה לא דבר של מה בכך, מכשיר ה-VR אינו קונסולת משחקים או מסך טלוויזיה חדש, שנכנס ומחליף את הקודם ומשמר את ההרגלים המוכרים, אלא מוצר משנה התנהגות ולכן חייבים לשים על כך את הדעת.
בואו לאכול כבר!
האם היום אתם מנהלים קרב על איסוף הילדים אל שולחן ארוחת הערב? האם אתם קוראים להם והם עונים "רגע", "עוד חמש דקות"? תארו לכם מה יקרה כאשר הם יהיו מכונסים בעצמם בחדר, בתוך עולם וירטואלי בחלל תפיסתי ונפשי אחר לגמרי, מנותקים מבחינת עין ואוזן מחלל הבית. מכשיר כזה מצריך אולי אמצעי בקרת הורים שמשתלט מרחוק, למשל מציג הודעה "האוכל מוכן" על מלוא המסך ולא נותן לילד להמשיך ולשחק.
כמה מסוכנת עלולה להיות ההתמכרות אפשר לראות כבר היום בהרגלי השימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים. אני יכול להעיד כי הבת שלי שקיבלה טלפון בגיל שמונה, לאחר שבועות ספורים הפכה להיות צמודה אליו באופן מוגזם. ההתמכרות היומית מתחילה כבר מהבוקר: הילדה קמה ומחליפה ברכות בוקר טוב עם הילדים שעוד מעט תפגוש בכיתה. במהלך אחת הנסיעות קיבלתי הודעה בווטסאפ "היי אבו'ש" מבתי ששהתה לא במרחק גדול ממני, אלא קרוב מאוד - במושב האחורי של הרכב! זה הוביל מיד לשיחה שבה הסברתי לה שטלפון לא מחליף את התקשורת הבין אישית המקובלת. לא מדברים עם אנשים דרך מכשיר, אלא רק כשהם רחוקים ואין אפשרות אחרת.
המסקנה המיידית מבחינתי היא שהדבר דורש פיקוח צמוד והטלת מגבלות ברורות, אחרת אין להתמכרות סוף וגבולות. נתקלתי כבר במראה של שני ילדים אשר יושבים אחד לצד השני ומתכתבים בינהם בווטסאפ. האם אנחנו בדרך לשכוח לדבר?
מלבד השימושים המקובלים, VR יכול לשמש כלי ללימוד כישורים חברתיים: אם הבן או הבת שלכם מתקשים ביצירת קשרים או מתביישים לדבר עם בני המין השני, סימולטור יוכל לאמן אותם בתהליך, מבלי שיהיו חשופים להבכה פומבית. מצד שני, לילד עם קשיים כאלו, העולם הוירטואלי עלול להתגלות כמקום מפלט נוח שאינו רוצה לצאת ממנו ומזה חייבים להזהר.
זה הזמן לחשוב
טכנולוגיית ה- VR דורשת משקפיים מיוחדים עם מסך המחובר אליהם (זה יכול להיות גם טלפון חכם אותו מכניסים למשקף), כמו גם חיישנים אשר גורמים לתמונה לעקוב אחר זווית הזזת ראש הצופה. נכון לעכשיו, הרזולוציה של VR נמוכה יחסית, גם אחרי שימוש במסך כמו זה אשר מגיע בסמארטפונים החדשים עם לא מעט פיקסלים (2560x1440). זה נובע בגלל הצורך בחלוקת המסך לשניים והצגת תמונה בזווית מעט אחרת לכל עין על מנת ליצור אשליית עומק בתמונה. לכן החוויה - גם אם היא מרשימה, עדיין לא מחליפה את המציאות האמיתית בחוץ מבחינת חדות תמונה ובשלב זה בהחלט מבחינים בגבולות הפיקסלים. אבל, כאשר יכנסו לשימוש מסכי 4K ואח"כ רזולוציה גבוהה עוד יותר, הגבולות יטשטשו במהרה עד למצב בו המשתמש לא ידע אם הוא חולם, משחק או נמצא באמת בחוץ.
מערכת ה- Vive של חברת HTC לוקחת את ה-VR צעד נוסף קדימה בעזרת חיישנים המחוברים לידי ורגלי המשתמש. וכך, בעולם הוירטואלי ניתן לבצע פעולות כמו שימוש בכלי נשק, מגנים שונים ואף להרגיש רעידות שנובעות מפגיעת ירי במגן. זה משדרג בהחלט את חוויית הגיימינג. מצד שני, טכנולוגיות אחרות כמו "מציאות רבודה" (AR) בה נעשה שימוש במשקפיים מדגם Moverio של אפסון מהווה פחות בעיה כי המשקפיים לא מנתקים את המשתמש לגמרי מהמציאות הסובבת אלא מציגים לו מידע בשכבה נוספת.
עידן ה-VR מתחיל, שלא יהיה לכם ספק בכך. מרגע שהמוצרים יצאו לשוק, החברות
עושות כל מאמץ למכור אותם. עוד בטרם הסתיימה תערוכת המובייל, סמסונג החלה להפעיל מכבש שיווקי הקימה אולם תצוגה של קולנוע 4D עם משקפי VR בכיכר קטלוניה המרכזית בברצלונה והתור משתרך.
משיחות עם בכירים בתעשיית המובייל בתערוכה, חלקם אחראים ישירות על פיתוח טכנולוגיות ה-VR, הם מודעים לבעיות שזה עלול ליצור ואף מתלוננים על התמכרות הילדים שלהם לסמארטפונים ומסכים מסוגים וגדלים שונים. מצד שני, לא שמעתי מהם על פתרונות אפשריים לבעיה. ואני אומר, אסור לנו להזניח את העניין וצריך להתכונן אליו היטב ומראש, לפני שהמין האנושי יהפוך למקבץ של זומבים עם משקפיים מוזרים לראשם.
לפנייה לכתב/ת 
