החיים החדשים של דרך המשי

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

דרך המשי מתעוררת לחיים. שחקנים ישנים ומצטרפים חדשים. הצבעוניות, העושר התרבותי, הנופים המשתנים, השווקים התוססים, הופכים את הדרך והמקום למרתקים ובלתי נשכחים.

עושר צבעוני ושווקים תוססים(צילום: פרופ' משה אגמי)

המדבר שמחבר בין הישן לחדש

שוב הדרכים נפרשות במדבריות, אך הפעם אלה הן מסילות של רכבות מהירות, אוטוסטראדות אספלט מעל גשרי בטון אדירים, המחברים בין סין לבין שכנותיה לאורך דרכי המשי הישנות: רוסיה, אוזבקיסטן, טג'יקיסטאן, קירגיסטאן, אפגניסטן, פקיסטאן-ומשם לעבר הודו, בורמה , לאוס, וייטנאם ותאילנד.

שוב עוברות בדרכים סחורות, אנשים, תרבות, אך לא עם הגמל אלא עם רכבות ומשאיות מהירות. ושוב סין, הממלכה המרכזית בלבושה החדש נותנת את הטון.

מעבירים סחורה בדרכי המשי הישנות - חדשות(צילום: פרופ' משה אגמי)

באמצעות יצירת מערכת קשרים אזורית, כשסין היא הדומיננטית, הצלילים של סימפונית התנועה הן בעיקר סיניים.

כמובן שיש עוד טוענים לכתר, רוסיה של פוטין, מאז ימי הצאר ניקולאי, שואפת להתפשט מזרחה, טורקיה של ארדואן, החולמת על מרחב פן-טורקמני לכל העמים בעלי המורשת התרבותית והשפות הטורקמניות שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מנית וגם מדינות דרום מזרח אסיה הן חלק נכבד מהמשוואה, עם דרך קשרי המסחר, התרבות העמוקים עם סין, ובנוסף לשותפות לינגוויסטית, גנטית ואתנית.

(צילום: פרופ' משה אגמי)

שלושה צמתים היסטוריים

מדינות כמו בורמה, לאוס, וייטנאם ותאילנד נמצאות בקשרי פחד וקרבה לסין, עוד בתחילתה הרשמית של דרך המשי במאה השנייה לפני הספירה על ידי הקיסר האן וודי, שפותח את דרכי המשי ההיסטוריות בשלושה צמתים.

האחד בכיוון מרכז אסיה, בחיפושו אחרי סוסים מהירים, שיעזרו לצבא הסיני לעצור את גלי הפלישה של הנוודים ממרכז אסיה, מגיע האן וודי לעמק פרגנה (קירגיסטאן-אוזבקיסטאן של היום).

בצומת השני הוא שולח נציגים לממלכת פרס ומבטיח את קשרי המסחר בין פרס, סין, עד לים התיכון ואירופה.

בצומת השלישי, פונים הסינים לכיוון וייטנאם של היום, כדי להבטיח משם נמלים ומעבר של סחורות דרך היבשה לכיוון הודו. לכן, לא נוציא את האיראנים, שהיו שותפיה המסורתיים של סין למסחר ולאינטרסים גיאופוליטיים, מהמשוואה של היום.

החל מהמאה הראשונה לפני הספרה ועד היום, אותם שחקנים חדשים ישנים (חוץ מהאמריקאים) בוחשים בקדירה, אבל עוצמתה של סין כיום, עוצמה כלכלית, פוליטית, צבאית ותרבותית, לא משאירה הרבה מקום לשחקנים הישנים - חדשים.

ממלכות ותרבויות של פעם(צילום: פרופ' משה אגמי)

מרכזים בודהיסטיים לפני הגעתו של האיסלאם

במדבריות אדירים אלו התקיימו נאות מדבר, ובהן ממלכות ותרבויות, שהיוו בסיס למסחר ולמעבר לקרוונים האדירים שמנו עד עשרות אלפי אנשים, סוסים וגמלים.

ערים עשירות אלו, כמו טורפן וקשגר של היום, היוו צומת חשוב מאוד לכניסת הבודהיזם מהודו, החל מהמאה הראשונה לספירה, עם המדבריות ומעברי ההרים לכל מרכז אסיה. רוב הרפובליקות לשעבר של רוסיה, כולל אפגניסטן ופקיסטאן של היום, היוו מרכזים בודהיסטיים חשובים עד הגעתו של האיסלאם.

כיום, חלק מהערים האדירות הללו כוסו בחולות ובאבק השכחה וקמו ערים חדשות. מציאתם של כמויות מסחריות של נפט, אורניום ומתכות נדירות, החשובות לתעשיות המוליכים והיי-טק הפכו למגנט אדיר עבור סינים רבים.

לא אוכל לשכוח לעולם איך לפני מספר שנים, בתוך סופת חול נוראית, ליד אחת מערי נפט החדשות, בדרכי לקשגר, אני פוגש בלמבורגיני אדומה: גמל המדבר החדש.

המיעוטים בסין

הערים החדשות של הסינים ותחייתן של ערים ישנות ומרכזים אורבאניים אדירים, כמו העיר אורומצ'י, יצרו בעיות חדשות - ישנות ביחסי סין והמיעוטים. שינג'יאן נחשבת כמחוז אוטונומי בתוך סין של המיעוט האויגורי, המוסלמי-טורקמני (היו בודהיסטים עד המאה ה-13).

מיעוט, המרגיש מאוים תרבותית, לאומית וכלכלית על ידי המוני המהגרים הסינים ההאנים שנוהרים למדבר, אחר עתיד כלכלי טוב יותר במערב החדש. ממש כמו שיירות המתיישבים הלבנים בשטחי אינדיאנים במאה ה-19 בארה"ב.

(צילום: פרופ' משה אגמי)

טיבט כמודל לעולם החומרני

טיבט, שהינה כיום מחוז אוטונומי בסין, מחוז, שמהווה רק כ- 75 אחוזים משטחה המקורי של טיבט, מחוזות יונאן, צ'ינגהאי, וגאנסו של היום, היו בעבר חלק מטיבט.

פרוזדור גאנסו, אותו החלק המחבר בין רמת טיבט למדבר גובי היווה את האוטוסטראדה העיקרית למעבר סחורות, אוכלוסיה ותרבות בין סין לבין שאר העולם. אזור זה היה בסיס למאבק היסטורי בין הטיבטים לבין הסינים. החל מ-1949 טיבט היא חלק מסין.

מתיחת פסי הרכבת המהירה, הנחתם של כבישים חדישים, קירבו את טיבט למיליוני סינים, קירבה גיאוגרפית, תרבותית ואמוציונאלית. טיבט מושכת מיליוני מהגרים סינים, בעידודה של בייג'ינג, הבאים לפתח ולנצל את משאבי הטבע האדירים שנתגלו שם. למגינת לבם של הטיבטים, שהפכו למיעוט בארץ אבותיהם על גג העולם.

יחסים טעונים בין הטיבטים לסינים(צילום: יואל צור)

הטיבטים, במשך אלפי שנים, בזכות מיקומם הגיאוגרפי, ולמרות תנאי הטבע הקשים, עד אכזריים, הובילו סחורות דרך הרי הימלאיה מסין להודו, לדרום מזרח –מרכז אסיה, כמובן כל הדרך חזרה.

המסחר היווה אינטרס ראשון במעלה עבור הטיבטים, עד כדי כך שבמאה התשיעית, בשיאה של שושלת טאנג האדירה בסין ( מי שנחשבת כשושלת הקיסרית המפוארת ביותר בסין) שושלת טאנג איימה על ההגמוניה והאינטרסים הטיבטיים וכך יצאו הטיבטים למלחמה. הטיבטים עברו כאלפיים קילומטר, רכובים על סוסי הפוני מלהאסה עד שיאן של היום (אז צ'נגאן) וכבשו את בירת סין.

(צילום: פרופ' משה אגמי)

היחסים בין הטיבטים ובין האויגורים לסינים טעונים מאוד כיום. מצד אחד תחושתם של המיעוטים ( 20 מיליון אויגורים, כחמישה מיליון טיבטים) שמחוזותיהם ותרבותם המקורית נרמסים על ידי מיליוני סינים בחסות ממשלת סין, מצד שני ממשלת סין מעוניינת מאוד לשמר תרבויות ועמים אלו, במיוחד נוכח ההכרה,שתרבויות אלו בעלות חלק אדיר במורשת הסינית.

עבור המוני סינים, טיבט מהווה מעין מודל נקי ואידיאלי לעולם החומרני שהוא עולמם כיום.

טיול מרתק יוצא לדרך המשי (מערב סין ואוזבקיסטאן ) בתאריכים:

16.6-5.7

21.7-9.8

אפשר לתכנן טיולים בתפירה אישית.

הכותב הוא מדריך ותיק למזרח אסיה (אינדונזיה, סין, יפן וארצות דרום-מזרח אסיה). מתמחה בפילוסופיה, אמנות וארכיאולוגיה, בדגש על אמנות סינית עכשווית.