חזקת הגיל הרך פוגעת בזכותן של נשים להתפרנס

"החוק היבש" - המגדיר מהי חזקת הגיל הרך, קובע שילדים מתחת לגיל 6 יישארו אוטומטית במשמורת מלאה של האם. עם זאת, בשנים האחרונות, אנו עדים לגידול מרשים בפסיקות בהן החליטו שופטים "להרטיב" את החוק היבש הזה והעדיפו דווקא את טובתו של הילד על פני היצמדות דווקנית לחוק.

עוד בערוץ הדעות:

נשים, אנחנו לא צריכות טובות

השוטר פייסבוק

ההדרה הכפולה של נשים עם מוגבלויות

העובדים הסוציאליים הם רשת הביטחון החברתי

כדי להגן על גבולה, סעודיה יכולה להיעזר בישראל

חזקת הגיל הרך המבדילה בתפקיד ההורי של אם לעומת אב, צריכה להתבטל לחלוטין. בסיסו של חוק חזקת הגיל הרך הוא בהלך רוח שהתאים לשנות ה-60 של המאה הקודמת ולא לתקופה הנוכחית.

מחקרים רבים מגלים כי לילדים קטינים ובוגרים כאחד יש צורך בנוכחות של שני ההורים בחיים שלהם, כשאין הבחנה מובהקת לגבי העדפה אם ילדים גדלים עם האבות שלהם או האימהות, הדוגמה הקיצונית ביותר הן משפחות מאושרות של זוגות חד מיניים שבהן יש שתי אימהות או שני אבות, בעולם כזה של צרכים משתנים ושוני בין אנשים שונים, בלתי ניתן לבצע הפרדה מגדרית כשבאים לעסוק בנושא כל כך כבד ראש, כמו חלוקת משמורת על ילדים במקרה של גירושין.

סוגיה נוספת, ששזורה בלב הוויכוח על חזקת הגיל הרך, היא סוגית המזונות. תהליך הגירושים בישראל אינו בהכרח תהליך שוויוני, לנשים המתגרשות מבעליהן ונשארות עם ילדים קטינים מתחת לגיל 6 יש יתרון בהתנהלות מול האב המתגרש. הטענה הגורפת של ארגוני זכויות הנשים היא כי במקרה של ביטול חזקת הגיל הרך, או צמצום שלה לעבר גיל 3 או אף שנתיים, כפי שנשמע בעבר, אזי הנשים המתגרשות יקופחו בשל פגיעה בזכויותיהן הנוכחיות כאימהות לקטינים.

החקיקה בתחום הגירושים בישראל בעת הנוכחית צריכה להתאים לרוח התקופה. לא יעלה על הדעת שאבות כשירים המסוגלים ומעוניינים בכל ליבם לשמור על קשר

 והזכות למעורבות הורית שוויונית בחיים של הילד שלהם, לא יזכו בכך למשך תקופה ארוכה, רק בגלל חקיקה התופסת אותם כהורים משניים או משלימים.

תפיסה ארכאית זו של התא המשפחתי היא חרב פיפיות עבור ארגוני נשים בכלל ונשים בפרט. מהרגע שבו תוגדר האם בחוק כהורה העיקרי ואילו האב יוגדר כהורה משני שתפקידו להזין ולפרנס, קיים חשש ממשי שתועלה כאן אפליה מגדרית מסוג חדש שתקבע כי לאימהות למעשה יש מחויבות גדולה למשפחה - וקטנה יותר לקריירה. מכאן סלולה הדרך להנצחת "משרת אם" והכנסה נמוכה לאורך כל תקופת הקריירה.

הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה ויו"ר הוועדה לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין