שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דתייה ומוסלמית אופות אוזני המן: הסיפור העצוב של הסינמטק הערבי
    זה סיפורה של ספאא דבור, ערבייה מנצרת שנאבקת עשר שנים בחברה שלה וברשויות הישראליות - למען הסינמטק היחיד במגזר הערבי. אבל זה גם סיפורה של נורית יעקבס-ינון, קולנוענית דתייה, שליוותה את מאבקה הדון-קישוטי. יצאה מזה חברות נפש, אוזני המן כשרים - וסרט שיוקרן השבוע בבכורה

     

    צפו בראיון    (צילום: יוגב אטיאס וניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שתי נשים במטבח. האחת מארחת במטבח שלה, והשנייה מכינה אוזני המן. הרבה רגעים ומטבחים כאלה אפשר למצוא לפני פורים, בהכנות למשלוחי מנות: קמח, מילוי מתוק ודיבורים, שום דבר מיוחד. לכאורה.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    ואולי זה באמת לא משהו כל כך מיוחד – המטבח נמצא בשהם, בביתה של יוצרת הקולנוע נורית יעקבס-ינון. האופה היא ספאא דבור – מי שיזמה וניהלה את הסינמטק בנצרת, הסינמטק הראשון והיחיד במגזר הערבי.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות:

     

    ספאא היא גם גיבורת סרטה של נורית "האישה מהסינמטק", שהקרנת הבכורה שלו תתקיים מחר (יום ה') בפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואומנות "אפוס", שבמוזיאון תל אביב לאמנות.

     

    שתי נשים במטבח אחד

    שתיהן ישראליות. שתיהן דתיות. מכירות זו את זו כבר 10 שנים. אוהבות קולנוע. יוצרות תרבות של קולנוע. במטבח של נורית - הן יוצרות גם אזני המן עם כשרון האפייה של ספאא, והלכות הכשרות הנהוגות במטבח של נורית. את משלוחי המנות יחלקו בערב הבכורה. נורית קנתה מספאא את התקרובת, כשההכנסות כולן – קודש לקידום תרבות הקולנוע במגזר הערבי. ספאא, אישה עצמאית, לא אוהבת מתנות.

     

     (צילום: נורית יעקבס-ינון)
    (צילום: נורית יעקבס-ינון)

     

    והנה עוד תמונה לא שגרתית בעליל: רקע של מוזיקת מערבון, ואשה בלבוש מוסלמי-מסורתי שדוהרת

    בחופשיות על הסוס שלה, ומספרת שזה סוס שמבין רק עברית. כך נפתח הסרט של יעקבס-ינון על ספאא והסינמטק שלה, ומרמז לנו משהו על הדמות הזו, שיודעת לאפות אזני המן, להתלבש בקוד לבוש מסורתי ולדהור לבד, כמו השולף הקלאסי מהמערבונים של פעם. באותו חוסר פחד ועצמאות שמאפיינים את גיבורי המערבונים הישנים והטובים.

     

    הסצנה השנייה בסרט על ספאא מתרחשת דווקא במטבח: בין הסירים ספאא מבשלת וחותכת במיומנות ירק בסכין בין שתי כפות הידיים. היא כבר לא נחתכת, היא מספרת לנורית. בהתחלה היו חתכים, אבל היא מזמן מומחית בחיתוך.

     

    בהמשך נגלה, שחתך מסכין במטבח הוא החתך הפעוט ביותר שספאא צריכה להתמודד אתו בחייה שכוללים אלמנות, גידול שני בנים לבד והליכה בתלם יחיד משלה: אישה דתית מוסלמית שנאבקת על קיומו של סינמטק בנצרת, נאבקת לבדה בשחיתות ומביאה לסינמטק שלה סרטים מהקולנוע הערבי, למרות כל הקשיים שעורמים בדרכה: "אני אישה עקשנית, אבל בסוף אני מצליחה", מספרת ספאא לנורית, לאחר שהצליחה להשיג עותק נכסף של סרט מצרי.

     

     (צילום: נורית יעקבס-ינון)
    (צילום: נורית יעקבס-ינון)

     

    במהלך הסרט נכיר את ספאא כאישה בעלת כמה פנים: אם דאוגה שלא מתביישת לבכות מהתרגשות, בת למשפחה שמרנית שלא מקבלת לגמרי את הבחירה הבלתי שגרתית שלה, אמא לשני בנים שגאים בה אבל תוהים למה הגיעה להם ילדוּת עם אמא כל כך לא שגרתית, אשה דתייה שעוסקת לבדה בתרבות, ולא מוכנה להינשא בשנית כדי לשמור על עצמאות. דוהרת על סוס, עוסקת בקולנוע – לא משהו שהיינו חושבים עליו אם היינו פוגשים את ספאא ברחוב.

     

    איך זה שאישה אחת מעזה

    זהו סיפור אישי ויוצא דופן, ללא ספק. איך אישה אחת מעזה לגמרי לבד. אבל יחד עם זאת, נחשף לרגע

    מצבם של הערבים אזרחי ישראל. מסתבר שלא קל להיות ערבייה ישראלית, ולקבל עותקים של סרטים שנוצרו בארצות השכנות לנו.

     

    "אנחנו הסנדביץ'", מסבירה ספאא. "הישראלים לא מקבלים אותנו, והערבים לא מקבלים אותנו". אם כך הכלל, מה מקומה של אישה כמו ספאא שהיא הסנדביץ' הכי יוצא דופן בתוך התסבוכת הזו? יותר מכל, זהו סיפור על אישה אמיצה עם חלום, שסוללת את דרכה בעולם של גברים בחברה מסורתית.

     

    אני חוזרת למטבח ולהכנות לפורים. הקשר הארוך בין נורית לספאא נמשך מעבר ליצירה של הסרט. נוצרה יצירה שנמשכת אל החיים המיוחדים שמזמנת הארץ הזו: אפיית עוגיות ואוזני המן כשרים לקראת הקרנת הבכורה החגיגית של הסרט בסוף השבוע.

     

    במהלך הסרט מספרת ספאא על הקשיים שנתקלה בהם בחייה – אובדן האב, אובדן הבעל. למי שמכיר
    את סוף הסיפור, נדמה שאולי זה היה הפתח לחלומות שלא היו מתאפשרים בגורל אחר. למרות הקשיים היא החליטה שלא להיכנע לחולשה: לתת ולא לקבל.

     

    הסרט כבר מוכן וערוך. חג יהודי בפתח, וביחד הן ממשיכות את המוטו של ספאא הלאה: לתת מיכולת האפייה המופלאה שלה, ולא להיזקק למתנות. לחיות בבחירה לעשות ולהתפרנס, להיות עצמאית.

     

    לבחור בתוך המסגרת ולעשות בה מעשה של טוב ואחווה: משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. אישה ורעותה שנותנות לדברים משמעות מיוחדת – משמעות אישית ונשית שהיא לגמרי שלהן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דתייה ומוסלמית אופות אוזני המן: הסיפור העצוב של הסינמטק הערבי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים