שתף קטע נבחר

החתולים שעושים נעים לחיילים באוקראינה

חיילי הצבא והמורדים הצילו המוני כלבים וחתולים שננטשו על-ידי תושבים שברחו מההפגזות. עכשיו הם החברים הכי טובים שלהם, זיכרון קטן מהחיים שמחכים להם בבית: "הם כמו נוגדי דיכאון - ואפילו עוזרים בקרב"

הם נלחמים בחולדות ובדיכאון ואפילו משמשים בתפקידי לחימה – כלבים ואפילו כמה חתולים הפכו לחברים נחשקים עבור הלוחמים בשני צדי המלחמה במזרח אוקראינה.

 

בסרטנה, פרבר של עיר הנמל מריופול שלחופי ים אזוב, שנותרה המעוז המרכזי של הממשלה בקייב באזור הלחימה, שני חתולים חיים לצד חייליה של ממשלת אוקראינה שמתמודדים עם איומים יום-יומיים בשדה הקרב. חיות המחמד ניצלו מהפגזות של המורדים הפרו-רוסים, כשפגזים נפלו על הכפר הסמוך שירוקיינה.

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)
"לנו ולחתולים יש מערכת יחסים של win-win", מספר החייל פאבלו, ארכיאולוג בן 28 מקייב שנאלץ לעצור את לימודיו אחרי פרוץ המלחמה באפריל 2014. הוא מלטף את החבר הפרוותי שלו. "חתולים הם חיות בית. איפה שיש חתולים, הכול בסדר", הוא אמר.

 

המלחמה במזרח אוקראינה בין הממשלה הפרו-מערבית בקייב למורדים הפרו-רוסים במזרח, נמשכת כבר 23 חודשים ונהרגו בה כ-9,200 בני אדם. יותר ממיליון וחצי איש נעקרו מבתיהם. שורה של הפסקות אש זמניות סייעו להרגיע את הלחימה, אבל אירועי ירי עדיין נמשכים וגם מוקשים גובים את חייהם של אזרחים וחיילים מדי יום, כששעות הלילה מסוכנות במיוחד.

 

חיילים כמו פאבלו מוקירים כל סימן להנאות הקטנות של החיים האמיתיים שהשאירו מאחוריהם בבית. לחיות המחמד הסובבות אותם הם מתייחסים כמו מלכים. כלב שחור גדול שקיבל את שם המלחמה "גילזה" (קליע של כדור) מתכרבל לרגליו של פאבלו בעודו מדבר. "גם כלבים עוזרים מאוד. הם פועלים כמו אזעקה כשיש איום, כי הם שומעים ורואים הרבה יותר טוב מבני אדם. הם מזהירים אותנו בכל פעם שהאויב מתקרב".

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)
איש צוות רפואי שמוכן להזדהות רק בשם "רודון" מתייחס לחתולים כאל עמיתים שעוזרים להילחם במחלות זיהומיות על-ידי כך שהם צדים חולדות ועכברים, אבל הוא מודה שהערך הגדול ביותר שלהם הוא הזריקה המורלית שהם נותנים לחיילים שמתגעגעים הביתה. "הם כמו נוגדי דיכאון – הם מרימים את מצב הרוח שלנו. אתה קורא להם והמונים מהם באים אליך בריצה – אתה מיד מרגיש טוב יותר".

 

חוץ מבחיילים, רודון מטפל רפואית גם בכלבים. הוא נותן להם תרופות מהמאגר האישי שלו. "הבאנו אתנו הרבה כלבים משירוקיינה שננטשו על-ידי הבעלים שלהם שברחו מההפגזות", הוא מספר. "כשכולם הרגישו פתאום חולים טיפלתי בהם באנטיביוטיקה ונתתי להם לשתות וודקה".

 

מהעבר השני של החזית, מורד בן 40 שמכונה "טורוק" מפקד על יחידה בפרברי דונייצק, הבירה דה-פקטו של המורדים. הוא מגדיר עצמו אויב מושבע של הכוחות הפרו-מערביים בקייב, אבל מתייחס לחיות באותה אהבה בדיוק כמו יריביו.

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

"הייתה לנו כאן כלבה מסוג רועה גרמני שהחליטה לחיות איתנו ממש בתחילת המלחמה. היא ננטשה על ידי התושבים", הוא מספר בעצב, "ולאחרונה היא נהרגה כשדרכה על מוקש. כל מה שהיא השאירה זה הגורים שלה".

 

את הגורים שומרים המורדים במתחם סגור כדי למנוע מהם לרוץ לחזית ולהיקלע לקו האש. "אנחנו קוראים להם פרפורשצ'יק (רב

סמל בכיר) ומאיור (רב-סרן)".

 

בצד של צבא אוקראינה, פאבלו מסרב לתת שמות לחתולים שלו. "אני לא רוצה לתת להם שמות שקשורים למלחמה. אתן שם לחתול שלי כשאקח אותו הביתה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
חיילים וחיות חולקים תרופות. מזרח אוקראינה
צילום: AFP
מומלצים