לא צריכה להיות בת 40 כדי להבין שאני לבד
מכירים את זה שרווקות מתעוררות בגיל 40 ולא מבינות איך הן נשארו לבד? אז אני בגיל 26 מפנימה שאני בדרך לשם. בדרך? אני על הכביש המהיר – בלי מחלפים באופק
איך זה קרה? לא ברור. אני נראית סבבה, די חכמה, מוצלחת ועם קריירה מדהימה. לפני שצבא הטוקבקיסטים יבחן בציציות את צלקות העבר שלי, אקדים ואומר שההורים המופלאים שלי נשואים באושר ועושר עד עצם היום הזה, האחים שלי מתחזקים מערכות יחסים מופלאות – שמולידות לי אחייניות ואחיינים שגורמים ללבי לפעום בחוזקה – ולא עברתי איזו טראומה קורעת לב. סתם רווקה.
אני גם לא גרה בתל אביב. למעשה, אני גרה הכי רחוק משם. וזה לא שלא ניסיתי, גרתי שנתיים במרכז תל אביב – אבל הבנתי שאני מעדיפה לצפות בעוד תכנית טראש אחרי העבודה, במקום לחפש חנייה במשך שעתיים. ובנוגע לשאלת מיליון הדולר של הדודה החטטנית בליל הסדר: כן, אני מנסה. נרשמתי לאתר הכרויות – וברחתי אחרי שעוד דוש הרגיש את הצורך לשתף אותי שהוא מדמיין אותי עירומה כבר רבע שעה.
אני יוצאת עם שידוכים של חברים, משפחה וקולגות – שבדך כלל נגמרים בשעתיים של שתיקות מביכות ושאלות שהגיעו הישר מהמדריך לראיונות עבודה. אני גם יוצאת לברים, סרטים ושאר מקומות שאמורים להכיר בהם את בני המין השני. ו... יאפ, עדיין רווקה.
אל תטעו, טוב לי עם עצמי. באמת. יש לי אחלה חיים, אבל עדיין, משהו חסר. עכשיו, אני לא מחפשת את האביר על הסוס הלבן שיצא מקליפ של טיילור סוויפט, אלא מישהו שיצחיק אותי עד שהאיפור שלי ייהרס בדייט הראשון. אני משתוקקת למישהו שיחרוך את לבי וינגן על העצבים הרופפים שלי.
זה לא שיש לי חלילה משהו נגד הבחורים המקסימים שמדברים על פנסיה ותשואות נדל"ן בדייט השני, הם פשוט גורמים לי לרצות לישון מרוב שעמום. כן, אתם משעממים, וזה לא באמת משנה כמה כסף נכנס לחשבון הבנק שלכם בעשירי לחודש.
בתוך כל הרווקות הזו, מדי פעם מבליח איזה דייט מוצלח שמזכיר לי למה אני מעדיפה גברים על נשים. האחרון שבהם היה א', שהיה מושלם בחוסר המושלמות שבו. זאת אומרת, עד שהפך לתאונת רכבת משולבת עם פיגוע רב נפגעים – וזאת עוד מחמאה לקטסטרופה שגרמה לי לשחות בקופסה של בן אנד ג'ריס.
ואז, בסוף ירח הדבש שכלל שיחות ווטסאפ לתוך הלילה, אלכוהול וסקס משובח, נאלצתי להתעורר מחדש אל מציאות שקוראת לי לחזור לשגרת הרווקות. ועכשיו, לכי תתחילי הכל מההתחלה. אז משנה לשנה אני משכילה להבין לאילו מלכודות דבש עדיף שלא להיכנס, ואם כן – אז רק ללילה אחד. והסבלנות שלי לאלו שמזכירים את המילה "אחוזים" בדייט ראשון עלתה פלאים.
לאתרי הכרויות אני כבר לא אחזור - פשוט כי לא הצלחתי לפצח את הקטע (וכי סוטים מקריפים עושים לי פריחה). ועד שיגיע ה-א' הבא, אמשיך להשקיע בגולדסטאר (כן, בחורה ששותה גולדסטאר. תתמודדו), ולהתחמק באלגנטיות מהשאלה "את עדיין לבד?" מהדודות בארוחת החג.
לפנייה לכתב/ת 
