שתף קטע נבחר

עושים סוף לשימוש המופרז בעיקולים לחייבים

בעקבות תלונות של אזרחים שנתקלו בהליכי גבייה מורכבים, היועמ"ש נדרש בפרסום הנחיה האוסרת על גופי השלטון, למעט רשות המסים ורשות האכיפה והגבייה, לבצע עיקולים לחייבים בתשלומי מסים. ההנחיה תונהג עד שהכנסת תסיים את תהליכי החקיקה. במקביל אושרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לפיה מעלימי מס כבדים ייחשבו גם כ"מלביני הון"

היועץ המשפטי לממשלה נדרש היום (א') לפרסם הנחיה האוסרת על גופי שלטון, למעט רשות המסים באוצר ורשות האכיפה והגבייה, לבצע עיקולים לחייבים בתשלומי מסים ואחרים על סמך פקודת המסים, מעבר לסכום החוב. ההנחיה תונהג עד שהכנסת תסיים את הליכי החקיקה לתיקון פקודת המסים שמתנהלת היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

 

כתבות נוספות בערוץ כלכלה :

התלוש של נתניהו: כך "הפסיד" ראש הממשלה מיליון שקל

התעשיינים נגד הרחבת חוק מניעת הטרדה מינית לפרילנסרים ומתנדבים

אושרה התוכנית להגדלת שכר חד הוריות

 

במסגרת דיון מקדמי בהצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) דרש בעקבות בקשת מנהל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ. כדבריו, בקשתו באה כדי "להעניק רוח גבית חזקה לקידום מיידי של החוק להגבלת סמכויות הגבייה לשתי הרשויות. זאת בעקבות תלונות של אזרחים רבים שנתקלו בהליכי גבייה לא פשוטים מכוח פקודת המסים".

 

ח"כ מיכאלי אמרה, כי "המדינה נתנה אפשרות ליותר ויותר גופים לעשות שימוש בפקודת המסים, במסגרתה שולח השלטון יד בחשבונם של אזרחים ללא הליך ראוי ומבלי שהאזרח יכול לערער. מדובר בהתנהלות אלימה מצד המדינה והתעמרות באזרחים. לפיכך, סברתי שהפקודה צריכה להתבטל ויש להעביר את הסמכות לגבייה לרשות האכיפה והגבייה, שמבצעת את תפקידה בצורה יעילה".

 

 (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
(צילום: עופר עמרם)

מוסקוביץ הודה כי אכן "הבעיה איננה בעצם קיומה של הפקודה, אלא בשימוש המופרז והבלתי מרוסן שנעשה בה. לפני הקמה הרשות  היה ואקום. לא היה גוף מסודר שערוך לגבות באופן מסודר ויעיל. כיום, הרשות על כל זרועותיה - מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות - ערוכה לטיפול בגבייה. רק היא ורשות המסים יוסמכו להמשיך לגבות על פי הפקודה".

 

כמו כן, מוסקוביץ' הציע להקים צוות ממשלתי שימליץ על העברה מדורגת של סמכויות הגבייה המפוזרות בין הגופים האחרים וריכוזם באמצעות רשות האכיפה והגבייה. האגודה לזכויות האזרח שדחפה את ח"כ מיכאלי לתקן את פקודת המסים התייצבה מאחורי עמדתו של מנהל רשות האכיפה.

 

הצעת החוק נוסחה ברוח דו"ח של עו"ד רעות כהן, שהמליצה על ביטול פקודת המסים (גבייה) והעברת הסמכות לרשות האכיפה והגבייה. במסגרת ההמלצה, עובדי ציבור שהאינטרס הציבורי לנגד עיניהם יבצעו את מלאכת הגבייה. "כיום, במקום שרשות אחת תרכז את כל החובות ותראה בחייב כמכלול, יש ביזור גדול מאוד של הגבייה, שלא לדבר על חברות הגבייה הפרטיות", אמרה עו"ד כהן.

 

יו"ר הוועדה סלומינסקי הדגיש כי לנוכח הדברים ראוי לקדם את הצעת החוק בהקדם, ולהקים צוות שיכלול את נציגי האוצר, משרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה ומשרד הפנים. הצוות יציג מתווה ראשוני לריכוז העברת הסמכויות עד תחילת המושב הבא של הכנסת.

 

סלומינסקי ביקש גם את התערבות שר הפנים להנחות את הרשויות המקומיות ומד"א להגביל את עיקול חשבונות הבנקים של חייבי המסים רק עד גובה החוב להסיר את העיקולים עם תשלום החוב ולהימנע מעיקולים חוזרים. במהלך הדיון נמסר כי סמכות העיקולים, אפילו על חובות קטנים, מבוססת על פקודה מימי המנדט הבריטי. הטענה העיקרית נגד הגופים הציבוריים היתה העברת סמכויות הגבייה לחברות גבייה פרטיות.

 

נגד החברות נטען שהן מנפחות את החובות מהאינטרס להגדלת ההוצאות של הגביה. נציג חברת הגביה מלגרם איל קץ, טען שחברת הגבייה מטילה עיקול על כל חשבונות הבנק של החייב ולא רק על גובה החוב "לא רק בגלל שהחוק מתיר לה, אלא גם במטרה להפעיל לחץ על החייב לשלם את החוב, במקום שהחברה תצטרך לבצע עיקול". ח"כ מיכאלי ציינה כי ניפוח החובות גרם לא אחת ש"עולמם של החייבים חרב עליהם". ח"כ אוסמה סעדי הוסיף כי הוא ומספר ח"כים הציעו לרשות האכיפה לקיים מבצע חד פעמי לתשלום חובות הקרן בלבד. לדבריו שרת המשפטים כבר עובדת על הצעת חוק ממשלתית לביטול הפקודה המנדטורית.

 

מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון 

באותו עניין, מאוחר יותר, אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה לפיה מעלימי מס כבדים ייחשבו גם כ"מלביני הון". חברי הוועדה החליטו לבקש הצבעה חוזרת כדי לנצל את פסק הזמן בין ההצבעות לאפשר למשרד המשפטים ולמשפטני הוועדה לגבש את הניסוחים עליהם סוכם היום לפני אישור החוק. האחרונים של הצעת החוק, ברוח הדיון שנערך היום.

 

עבריין מס כבד ייחשב מי שהעלים הכנסה בסך מיליון שקל בשנה או 2.5 מיליון ב-4 שנים. לגבי העלמת מע"מ, נקבע הגדרת העבריין הכבד תחול גם על העלמת מס ערך מס ערך מוסף בסכומים העולים על 170,000 שקל בשנה או 480 אלף שקל ב-4 שנים. לגבי מיסוי מקרקעין מדובר בהשמטת שווי רכישה של 1.5 מיליון שקל ומעלה, או אם העסקה כולה לא דווחה או היה דיווח כוזב על זהות הבעלים, ושווי הנכס מעל 100 אלף שקל.

 

בנוסף הוחלט להוסיף להצעת הממשלה את חובת הדיווח של רשות המיסים על מספר החקירות, ההרשעות והעונשים שנגזרו על מורשעים בעוון הלבנת הון במסגרת החוק. החוק ייכנס לתוקף חצי שנה לאחר פרסומו. בתקופה זו תינתן חסינות מהעמדה לדין של מעלימי מס כבדים שיסדירו את חובות המס שלהם מרצון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי
אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה
צילום: עמית שאבי
מומלצים