האלמן של הנרצחת באיסטנבול ספד במכתב מבית החולים: "העולם נחרב"

הלווייתה של שמחה דמרי(צילום: ישראל יוסף)

בבית העלמין בדימונה הובאה בצהריים (יום ב') למנוחות שמחה דמרי - אחת משלושת הישראלים שנרצחו בשבת בפיגוע באיסטנבול שבטורקיה. כ-1,000 בני אדם השתתפו בהלוויה. האלמן אבי, שנפצע בפיגוע באורח בינוני, לא שוחרר מבית החולים סורוקה בבאר שבע אף על פי שחל שיפור במצבו.

עדי, בתם של בני הזוג דמרי, הקריאה בבכי דברים שכתב אביה ממיטתו. "לא יודע מה קרה, אני רק יודע שהעולם נחרב. תכננו את יום ההולדת ה-60 שלך. כמה אנשים יישארו בודדים, כל המשפחות והנזקקים שדאגת להם. יוחאי, נדב, בן ועדי (שמות ילדי בני הזוג דמרי. א"א), אני אהיה חזק בשבילכם ואשמור על המשפחה מאוחדת".

הבת עדי (במרכז). הקריאה את דברי אביה מעל קבר אמה(צילום: ישראל יוסף)

(צילום: רועי עידן)

שמחה דמרי

הבן נדב התייפח מעל קבר אמו: "אימא שלי, חברה שלי, אהובתי. אני לא יודע מאיפה להתחיל. זה גדול עליי. אני לא מאחל לאף אחד את שיחת הטלפון האחרונה שקיבלתי מאבא. הוא אמר 'היה פיגוע, אני פצוע ולא מוצאים את אימא'. מפה התחיל הסיוט".

הוא הוסיף כי "אנחנו כל כך דומים, תמיד שיתפנו אחד את השני בהכול ועכשיו לא יהיה לי את מי לשתף. תמיד כיבדת את כולם ועכשיו כולם באו לכבד אותך. למדתי ממך המון, ותמיד צדקת. אמרת שהמשפחה זה הערך העליון, וכל השאר זו רק תפאורה. כאב לך שהאחים לא מאוחדים כמו פעם".

שמחה ואבי דמרי. האישה נטמנה, האלמן נותר בבית החולים

בבית החולים סיפר היום האלמן אבי דמרי: "היה את הפיצוץ הנוראי הזה, היו שם מראות נוראים, חלקי גוף. לקחו אותי לבית חולים ומאז חיפשתי את אשתי. כבר היו להם תשובות כנראה אבל הם לא רצו להגיד לי אותן.

"הבן שלנו אמור להתחתן ב-21 ביולי, ולשמחה יש יום הולדת 60 ב-8 באפריל. תכננו אני והילדים ערב מאוד גדול, הזמנו את יואב יצחק שהיא אוהבת ועשינו לה סרט. היא לא יודעת כלום, זה אבסורד, היא פשוט לא יודעת כלום.

"מי שהודיע לי זה הבנים שלי. הם החזיקו אותי בסימן שאלה לא מעט זמן. הקהילה היהודית נרתמה וניסתה לעזור מאוד, אני ביקשתי מהם לפני שעלינו להרקולסים שינסו בכל מקרה למצוא את התיק של שמחה בתחנת המשטרה ולא מצאו. יש שם את הדברים שלה, את הדרכונים שלנו, השרשרת שלה שאני קניתי והטבעות. היא אוהבת לטייל עם כל הדברים עליה, היא לא סומכת על כספות של מלונות".

- חששתם מהעניין של הטרור?

"בכלל לא. זה לא היה במודעות שלנו. הסתובבנו בשווקים יומיים קודם ודיברנו וצחקנו בכל מקום".

סגן השר איוב קרא, שייצג בהלוויה את הממשלה, אמר כי "באתי לומר בשם ממשלת ישראל שלא ננוח ולא נשקוט, אנחנו נילחם בטרור ונגדע אותו. אנחנו עושים רבות למען היהודים והקהילות היהודיות במדינות ערב. אין דרך אחרת אלא לעמוד איתנים מול גוף אכזר שמזכיר עם אחר מלפני 70 שנה, שניסה להשמיד עם. אין לי ספק שבקרוב, בגלל המכה הזאת, נחזיר את היחסים הטובים שהיו עם טורקיה. הם עכשיו מבינים שהטרור הוא לא רק נגד ישראל והעם היהודי, אלא שהוא מכרסם גם בהם".

ראש העיר דימונה, בני ביטון, אמר בהלוויה כי "הפגיעה בשמחה היא פגיעה באחד מיסודות העיר. תושבי העיר התוודעו לשמחה כאשת חסד שעסקה בחייה במתן בסתר וסחפה את כל המשפחה איתה. העזרה לזולת והרצון לעשות טוב היו חלק ממנה. מאחורי אבי, איש העסקים המצליח, עמדה אישה חכמה ודעתנית, שידעה לחנך ולגדל את הילדים לתפארת. שמחה הייתה אשת חיל. יחסרו לנו תכונותיה הערכיות, יחסר לנו נועם הליכותיה. תחסר לנו שמחה בנוף האנושי החם והתומך הדימונאי".

פיגוע באמצע סיור קולינרי 

שמחה (60) ואבי נמנו עם קבוצה שערכה סיור קולינרי ברחוב איסתיקלאל. מחבל מתאבד התפוצץ בסמוך לקבוצה וכתוצאה מכך נהרגו דמרי, יונתן שור ואברהם גולדמן וכן אזרח איראן. אבי, אלמנהּ של שמחה, נפצע כאמור בפיגוע באורח בינוני. אחרי השיפור במצבו הועבר אבי מהיחידה לטיפול נמרץ למחלקה הכירורגית בבית החולים בבאר שבע.

שוקי דמרי, גיסה של הנרצחת, סיפר אתמול כי אחרי ששמע על הפיגוע הוא ניסה ליצור קשר עם אחיו אבי. "התקשרתי לאחי אבל ענה לי סגן יו"ר הקהילה היהודית באיסטנבול. הבת שלי הצליחה ליצור אותו קשר, הוא דיווח

לה שהוא פצוע ברגליים ובריאה. הוא ביקש 'תחפשו לי את שמחה, זה מה שאני רוצה', זה כל מה שעניין אותו".

אבי ושמחה יצאו לטורקיה ביום שני שעבר. "הוא סיפר לי על נסיעה למסע קולינרי והציע לי להצטרף, אבל לא רציתי", סיפר שוקי. "הוא דיבר עם אחותי ואמר לה שהוא מארגן לשמחה חגיגת יום הולדת ענקית 60 בחודש הבא, וביקש מהאחות לא לספר לשמחה כלום. הארגון היה בתהליכים מתקדמים. ביום חמישי שאלתי אותו איך הוא מרגיש בטורקיה, והוא ענה 'יותר מדי טוב, חם, נעים, ממש כיף'. שמחה מאוד אהבה את טורקיה, הם לא חששו מכלום והרגישו טוב".

הגיס של הנרצחת אמר עוד על האסון שפקד את המשפחה כי "אי אפשר לעכל את זה, דיברתי עם שמחה ביום ראשון בפעם האחרונה. אין אדם שלא נכנס לבית שלה ויצא עם שקית. רק לפני יומיים היא העבירה שקית עם נעליים לילדים נזקקים".